עששת הנקה
הקשר שבין הנקה ממושכת ותכופה לבין התפתחות עששת אצל פעוטות
בכתבה:
חומצה כתוצאה מהסוכר»
חומרים מונעים עששת»
על אף הסגולות הבריאותיות והרגשיות שמיוחסות להנקה, נמצא קשר בין עששת לבין הנקה ממושכת ותכופה, בייחוד בלילה. זו מכונה "עששת הנקה", אם כי גם על כך יש כנראה חילוקי דעות.
"האיגוד מזהיר שיניקה לילית בתדירות גבוהה על פי דרישה, לאחר בקיעת השן הראשונה, יכולה להיות גורם התורם להתפתחות עששת הגיל המוקדם. הסיכון לעששת קשור לזמני אכילה ממושכים ותדירים עם חשיפה ממושכת של השיניים לפחמימות מתפרקות וללא אמצעי היגיינה נאותים".
ציטוט זה מובא מפיו של ד"ר אייל בוצר, מומחה לרפואת שיניים לילדים ומנהל מרפאת השיניים לפעוטות, ילדים ונוער במרכז הרפואי תל אביב ("איכילוב").
"יש לשים לב לכל מילה ומילה בהנחיות אלה", מתריע ד"ר בוצר ומוסיף כי לכל ילד ישנו סף שונה בפיתוח עששת, וכי ייתכן שהרגלים דומים אצל שני ילדים שונים (גם אם הם אחים) יובילו לתוצאות שונות. "לא כל ילד שיונק ללא הגבלה כל הלילה יפתח עששת, אבל כל ילד יונק המפתח עששת מעיד על סיכון גבוה שהוא מועד לכך גם בעתיד".
חומצה כתוצאה מהסוכר
ד"ר בצר מציין מה מבדיל "עששת הנקה" מ"עששת הבקבוק" – מונח מוכר יותר לציבור. "בעבר היה השם הנפוץ לעששת פעוטות בגיל צעיר (עד גיל שלוש) "עששת בקבוק" (Baby Bottle Tooth Decay), אשר לה ישנם מאפיינים מאוד מובהקים: פגיעה במשטחים מוגדרים של השיניים וצורת התקדמות אופיינית. תחילה נפגעים המשטחים החלקים של השיניים העליונות, ולאחר מכן מתחילה פגיעה בחריצי השיניים הטוחנות העליונות. בהמשך נפגעים משטחים נוספים ושיניים נוספות".
צילום stock.xchng
חומרים מונעים עששת
ד"ר ג'ינה ויסמן, רופאת שיניים בדימוס וכיום סגנית רכזת מדריכות ארצית בליגת "לה לצ'ה" (ארגון בינלאומי של אמהות, התומכות באמהות הרוצות להיניק את ילדיהן), ספקנית יותר לגבי הקשר הישיר בין הנקה לעששת, וסבורה כי יש לבחון את המצב היטב בטרם מסיקים מסקנות.
לטענת ד"ר ויסמן, הפקולטה לרפואה שמה בראש מעייניה את מניעת העששת, אבל בשום בית ספר לרפואה לא מלמדים על הנקה. "אולי זו הסיבה שרופאי שיניים רבים ממליצים כצעד ראשון במניעת התפתחות העששת על הפסקת הנקה בלילה", היא אומרת.
לדבריה, בחלב האם ישנם חומרים שמונעים עששת באופן משמעותי. "נכון הדבר שישנם פעוטות שמפתחים עששת למרות ההנקה, אבל בטרם ממהרים לשלול את ההנקה, כדאי לברר מה התינוק אוכל במהלך היום ולהימנע לא רק מאכילת מתוקים, אלא גם מאכילת חטיפים בעלי נטייה להידבק. גם קורנפלקס ללא סוכר מהווה סכנה לעששת, משום שהוא נדבק לשיניים וקשה מאוד לנקותו. "לפעמים זו לא הגלידה, אלא הגביע. גם שתייה מרובה של מיצי פירות איננה מומלצת לילדים עם נטייה לעששת, ובייחוד מיצים שהם גם חמוצים וגם מתוקים, כמו מיץ תפוזים".
ד"ר ויסמן מוסיפה כי חשוב מאוד שההורים יידעו כיצד לצחצח את שיני הפעוט: "יש להרים את השפה העליונה, ולצחצח בעדינות תוך בדיקת מצב השיניים. מרגע שרואים שן שאיננה לבנה ויפה, יש לבקר אצל רופא השיניים. הביקור הראשון מומלץ מגיל שנה, וביקורת יש לבצע כל חצי שנה".
ד"ר ויסמן אומרת, כי אם לאחר שנה של שינויי הרגלים מתגלים חורים חדשים בשיניים, ייתכן כי קיים זן אלים מאוד של חיידק הסטרפ מוטנס. "רק אז יש לתת את הדעת על המשך ההנקה בלילה, אולם יש לשקול גמילת לילה או הגבלת ההנקה בלילה, אך לא גמילה כללית".
במקרה של עששת הגיל המוקדם, כיצד ניתן למזער את הנזק שכבר נגרם?
"פלואור הוא דבר מדהים בשימוש נכון, ומומלץ מאוד לילדים בסיכון כדי שהשיניים הקבועות שיצמחו להם בעתיד יהיו חזקות. אפשר לתת טיפות פלואור, למרוח ג'ל אצל רופא השיניים, ופעם בחצי שנה אפשר לטפל באמצעות לכה של פלואור שהרופא מורח על החורים שכבר התפתחו. רק כך אפשר יהיה לדבר על מצב שבו העששת תיעצר ולא נצטרך טיפולים".
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה