עץ ועצות

גינה עם עצי פרי היא סוג של חלום אולטימטיבי. זו הדרך המסודרת והמאורגנת להיות קצת חקלאי, קצת עצמאי, ולהתחבר לאופן שבו החיים אמורים לעבוד באמת. האפשרות לשבת בגינה ולאכול מפירות שגדלו בה היא סוג של פנטזיה עבור עירוניים כמונו.

גידול עצי פרי אינו דבר פשוט כל כך וצריך להשקיע בהם הרבה. החדשות הטובות הן שגם אם אתם גרים בדירה, תוכלו ליהנות מעצי פרי (קטנים, כמובן). אבישי חסקלברג, בעל משתלת חסקלברג לעצי פרי ואגרונום ותיק מהמובילים בישראל, נותן טיפים לגידול עצי פרי, שאותם תוכלו ליישם גם על עצים קטנים שתשתלו במרפסת.

מתחילים: מתי ואיפה כדאי לשתול את השתיל?

חשוב להבין כי שתילת שתיל בקרקע חדשה כרוכה בהתאקלמות מצידו. כדי שההתאקלמות תהיה מוצלחת, חשוב שתנאי הסביבה בתקופה הראשונה יהיו נינוחים ומווסתים: טמפרטורה נוחה – לא קר או חם מדי, ללא רוחות חזקות, שיטפונות או יובש קיצוני.

עצי הפרי מתחלקים לשני סוגים, כשלכל אחד מהם תנאים הדרושים לקליטתו באדמה. עצים חשופי שורש הם עצים נשירים – כלומר עצים הנמצאים בחורף ב"תרדמת חורף": אין להם עלים כלל ואין להם כמעט שום צורך בהזנה כלשהי חוץ ממים, אדמה וכמובן – שמש. לכן ניתן לשתול אותם בעונת החורף, מתוך ידיעה שבאביב הם יחזרו לחיים בקרקע החדשה ויוכלו לקלוט מהאדמה ומהסביבה את חומרי ההזנה שאותם הם צריכים.

שאר עצי הפרי אינם נמצאים בתרדמת חורף, ולכן קליטתם בקרקע חדשה היא תובענית יותר. כדי לספק להם את ההזנה המלאה של קרקע ומים, מגדלים אותם בכלי גידול מיוחד ובתנאים מבוקרים. מסיבה זו, מומלץ לשתול אותם בקרקע החדשה בעונות המעבר, משום שאז תנאי הסביבה הם נוחים: לא חם מדי או קר מדי, והם יוכלו להיקלט בנחת ובהצלחה בקרקע החדשה. עצים סובטרופיים, כגון: אבוקדו, גויאבה, מנגו ופסיפלורה – גדלים בכלי גידול, לכן יש לנטוע אותם באביב ובקיץ, כדי לאפשר להם להתאקלם בקרקע החדשה לפני בוא החורף.

העצים הנשירים – דוגמת תפוח, אפרסק, שזיף ואפרסמון – מתחלקים לשתי קבוצות. את העצים הגדלים בכלי גידול ניתן לנטוע לאורך כל השנה, ועצים חשופי שורש ניתן לנטוע בחורף, כשהעץ בשלכת.

בכל מקרה, מאחר שכל עצי הפרי אוהבים שמש, כדאי למקמם בדרום הגינה ולהקפיד על רווח של לפחות שלושה מטרים ביניהם.

לאחר שהחלטתם איזה סוג של עץ אתם רוצים, עליכם לבחור מתוך מבחר הגדלים והגילאים, מסביר חסקלברג. "בגינות קטנות או במרפסות ניתן לשתול, גם בתוך עציץ, עצי פרי ננסיים כמו לימון וליהנות מפירותיהם. בנוסף, ניתן לבחור בגילאי שתיל שונים: משתילים צעירים ועד לעצים בוגרים ומניבי פרי". המחיר, כמובן, משתנה בהתאם.

ממשיכים: איך להשקות את העץ ולחסוך במים

"שיטת ההשקיה החסכונית והיעילה ביותר היא באמצעות טפטפת, המשחררת מים בכמויות קטנות ובקצב איטי, וכך מאפשרת ספיגה מלאה ולחות של הקרקע לאורך זמן, יחסית". טפטפות ניתן לקנות בכל חנות חקלאית, והרכבתן פשוטה להפליא.

השקו את העץ מדי יום במשך עשרת הימים הראשונים לאחר הנטיעה. לאחר מכן, הפחיתו את המינון לשלוש פעמים בשבוע. הקפידו שגבולות הקרקע המושקית יותאמו לשטח כיסוי הצל של העץ.

בשנה הראשונה השקו עץ שגדל ללא עצים לצידו, ב-5- 10 ליטר מים ביום. בשנה השנייה השקו אותו ב-10-20 ליטר מים ביום, ובשנה השלישית ב-50–30 ליטר מים ביום – בהתאם לקרקע ולגודל העץ.

אם אין לכם גינה, תוכלו לשתול עצי פרי ננסיים בתוך עציץ. אילוסטרציה: ingimage

משפרים: מוסיפים דשן לעץ

דישון של העץ הוא חלק חשוב בגידול שלו. "חומר הדשן מוחדר לשורשים באמצעות מי ההשקיה, ומעניק לעץ חומרי הזנה שמסייעים לו לגדול ולהניב פירות".

יש מספר דרכים לדשן: להצניע את הדשן בקרקע רטובה, להחדירו דרך מערכת ההשקיה או להשתמש בדשן שחרור איטי, המוצנע אחת למספר חודשים מתחת לטפטפות ומשתחרר בצורה מבוקרת. בכל מקרה, אם העץ ממוקם בשטח דשא או סמוך לצמחים אחרים, הגדילו את כמות המים והדשן.

כדאי לדעת כי עצי פרי מסוימים זקוקים לחומרי הזנה ספציפיים מעבר לדישון הרגיל, ואותם יש לספק דרך הקרקע או העלים בהתאם לעץ ולדשן. לדוגמה, ברזל הנדרש לאנונה, לליצ'י, לשסק, לאבוקדו, למנגו ולעצים נוספים במקרה של הצהבת עלים, מוחדר דרך הקרקע. האבץ ניתן דרך הקרקע ובריסוס לעצי שסק, פקאן, הדרים ומנגו.

לסיום: מדבירים את המזיקים

זבוב הפירות נחשב בעבר לאחד המזיקים המשמעותיים בגידול עצי פרי. חסקלברג מסביר כי לאחרונה פותחה מלכודת יעילה במיוחד לזבובי פירות, גם כטיפול מונע. דעו כי המלכודת מכילה חומר כימי, כך שאם אתם מעוניינים בפתרון אורגני אתם יכולים לפרוש רשת דקה (כמו כילה) על העץ. "ככלל, ריסוס נגד מזיקים נחוץ באביב, אז סובלים עצי הפרי ממזיקים שונים, כגון כנימות עלה ועש המנהרות".

אם שתלתם נכון, השקתם נכון, דישנתם והרחקתם את המזיקים, קיים סיכוי טוב שאחרי זמן מה תוכלו לאכול וליהנות מפרי ידיכם.