"30 אלף יתומים נופלים בין הכיסאות"

הדר קס, מייסדת ומנכ"לית עמותת חמניות (צילום: ניר סלקמן)
הדר קס, מייסדת ומנכ"לית עמותת חמניות (צילום: ניר סלקמן)

הדר קס איבדה את אביה כשהייתה בת 14 בלבד וגילתה שאם אתה יתום שאינו יתום צה"ל - אף מערכת לא תומכת בך. היא החליטה לשנות את המצב והקימה עמותה מיוחדת ליתומים. עכשיו היא מבקשת את עזרתכם

88 שיתופים | 132 צפיות

כל פעם מחדש הדר קס, 21, מתה מקנאה כשהיא רואה ברחוב אבא שעובר לתומו עם הילדה שלו. הלב שלה, היא אומרת, נשבר מהמראה הלכאורה כל כך טריוויאלי הזה, אבל לא אצלה. כמעט שבע שנים חלפו מאז שאבא שלה אמיר קס, איש עסקים, מייסד, שותף ומנכ"ל קרן מרקסטון, יצא בשעת בוקר רכוב על אופניו, למה שהיה אמור להיות טיול קצר, ולא חזר. בצומת נווה ירק, בכביש 40, משאית דרסה אותו ולא הותירה לו שום סיכוי. הוא היה בן 52, גבר בריא וחסון ואהוב והיא כל כך מתגעגעת. "הורי התגרשו כשהייתי בת חמש, גירושים מדהימים, לאבא הייתה זוגיות אחרת אבל הוא היה נוכח מאד בחיי, ההורים שלי תמיד הגיעו יחד לאסיפות הורים, קנו מתנות זה לזו בימי הולדת, ולאבא היה חדר אצלנו. הרגשתי ילדה מאוד עטופה ואהובה ופתאום משום מקום, באה הטלטלה הזאת. הפכתי ליתומה וזה היה שוק עצום. מילדה שמחה הפכתי לילדה עצובה. אובדן הורה לוקח ממך את הביטחון ואת היציבות ואת האמון שיש מישהו ששומר עליך בעולם, ולי הוא הביא הרבה חרדה שכולם סביבי ימותו, כולל אימא שלי ואני אשאר לבד בעולם. אמי, נורית סמל היא ד"ר לפסיכולוגיה ותמכה בי וגם שני אחי הגדולים היו שם בשבילי, וגם סבתא שלי, שבגיל 13 איבדה את אחיה. אבל מחוץ לבית חוויתי גם שוק חברתי בעקבות היתמות.
כשהגעתי לבית הספר אחרי השבעה, המורים עברו לצד השני של המסדרון, ואני לא הבנתי, גם אין לי אבא וגם מתרחקים ממני? הייתי היתומה היחידה בכיתה, היה לי קשה עם הרחמנות סביב ועם "ההנחות" שרצו לעשות לי במבחנים למשל, כי אני יתומה, החברים לא ידעו איך לגשת אלי והבדידות שלי התעצמה. אף אחד לא ספר אותי. חיפשתי מסגרת של ילדים כמוני, שעברו מה שאני עברתי , ויעזרו לי להבין איך ממשיכים מכאן, שיגידו לי שיהיה בסדר, שאני אתגבר ואחזור להיות מאושרת". 

הדר קס, מייסדת ומנכ"לית עמותת חמניות עם אביה אמיר קס ז"ל
הדר קס, מייסדת ומנכ"לית עמותת חמניות עם אביה אמיר קס ז"ל

"בישראל יש כיום 450 יתומי צה"ל עד גיל 18 שזוכים להכרה ולתמיכה רחבה ו-30 אלף יתומים בני הגיל הזה מהשכול האזרחי חיים עם התחושה שאף אחד לא דואג להם"

הדר קם, היא צעירה מיוחדת במינה, אוהבת אדם בלי גבול, רגישה אבל גם מאוד פרקטית, חולמת ומגשימה. בגיל 16, עם ראש גדול ועם רצון עז לעשות ולפעול חברתית, היא הצטרפה לארגון LEAD לפיתוח מנהיגות בקרב גילאי 18-16. "במסגרת הפעילות שאלו אותי מהי הפינה החשוכה שלי וביקשו ממני לנסות לקדם אותה. מיד ידעתי שארצה לגעת בתחום היתמות שהוא לא מטופל בחברה הישראלית, אלא אם אתה יתום של צה"ל. מי שלא יתום לא יכול להבין את זה. בישראל יש כיום 450 יתומי צה"ל עד גיל 18 שזוכים להכרה ולתמיכה רחבה ו-30 אלף יתומים בני הגיל הזה מהשכול האזרחי: מוות מתאונות, ממחלות, התאבדויות ועוד, שנופלים בין הכיסאות, וחיים עם התחושה שהייתה גם לי, שאין לי מקום להיות בו כיתומה, שאין ליתומים שום מסגרת ושאף אחד לא דואג להם". 

זו הייתה ההתחלה של עמותת "חמניות" שהיא הקימה בגיל 16 ועד עכשיו היא המנכ"לית שלה. מדובר בעמותה היחידה בישראל שמעניקה תמיכה וסיוע לילדים ובני נוער יתומים. יחד עם פעילות העמותה, היא הספיקה לסיים תיכון בהוד השרון, לעשות שנת שרות ב"נווה חנה" בית לילדים שהרווחה הוציאה מבתיהם, ולסיים שרות צבאי כמש"קית חינוך על תקן קצינה. בלהט עצום ובתשוקה עזה היא אספה סביבה אנשי מקצוע, יחד בנו מודל טיפולי שיסתכל על צרכי היתום ויעזור לו לעבד את האובדן. ההתחלה הייתה בכיתות רגליים, בין כיתות בתי ספר, במקביל פנתה למכרים ואספה אליה ילדים יתומים שחיפשו מקום לבוא אליו ולפרוק בו את המצוקות שלהם. רבים מהם, היא אומרת, לא רצו ללכת לטיפול מקצועי, לחלק זה ממילא לא היה נגיש מבחינה כספית.

גאיה, יסמין, דניאל והדר קס – מייסדת ומנכ"לית עמותת חמניות (צילום: גלית סבג)
גאיה, יסמין, דניאל והדר קס – מייסדת ומנכ"לית עמותת חמניות (צילום: גלית סבג)

שרת הרווחה הבאה

החשדנות הראשונית חלפה כשמסביבה ראו כולם את הנחישות והדבקות שלה במטרה. אשתקד בחר בה העיתון "פורבס" כאחת משלושים המשפיענים בישראל מתחת לגיל 30. היא הייתה בת 20 בלבד.  

כיום עמותת "חמניות" מטפלת בשתי קבוצות : גילאי 6-4 שעיקרה תמיכה בהורה שהתאלמן ומעניקה הנחיה הורית, וגילאי 18-7. עד היום סייעה העמותה ל-600 משפחות והיא תומכת כיום ביותר מ-500 יתומים ב-13 הסניפים שהוקמו ברחבי הארץ. עשר רשויות מקומיות כבר נרתמו ומסייעות כספית כמו תל אביב-יפו, ירושלים, רמת גן, גבעתיים, הוד השרון, חולון, נס ציונה, כפר סבא ובאר שבע אבל יש עוד אלפי ילדים שרוצים להשתלב במסגרת העמותה ולצורך כך היא פתחה קמפיין גיוס שמטרתו לגייס 500-300 אלף ש"ח כדי לממן פתיחת מרכזים נוספים, שיגייס תרומות עד ה-31/12. "מעבר לתוכניות תמיכה חשוב לנו לייצר שינוי חברתי ותודעתי כלפי היתומים וסביבתם. כולנו מכירים ילד יתום שליבנו יוצא אליו, ומכירים גם אותי, הילדה שהייתי ולא זכתה לחמניות. כשיתומים שלנו אומרים לי 'חמניות הצילה לי את החיים' זה אולי משפט מפחיד אבל הוא ממלא אותי בכוח כי אנחנו אכן מצילים חיים. ככה פשוט. לא רוצה לחשוב כמה מהילדים האלה היו עלולים להתדרדר, לא מעט מהמשפחות שלהם הם מתחת לקו העוני והקורונה עוד הרחיבה את המעגל הזה, ולכן אנחנו צריכים את התרומות, כל אחד כפי יכולתו , כשאני לבד כל סיפורי היתמות והאובדן כבדים עלי וישנם 1200 ילדים ברשימת המתנה שמחכים לנו וצריכים אתכם. חשוב לנו להקים עוד ועוד מרכזים במרחק של עד רבע שעה מהבית". 

 ואת בטוחה בעצמך שזה יקרה?

"ברור. יש לי מרפקים, יש לי מוטיבציה, תשוקה לעזור ולשנות ובעיקר חזון ורצון ללמוד מהטובים ביותר בתחום". 

מדוע בחרת את השם "חמניות"?

"חמנייה היא פרח שנראה עצוב כשהוא מוטה כלפי מטה אבל הוא גם כמו שמש גדולה ובעצם זה התהליך שאנחנו מעבירים את הילדים היתומים, מראים להם את השמש ומאפשרים להם לזרוח מהתקופה הכי קשה שלהם. בשבילי חמניות זו משאת חיים. העמותה הצילה אותי. בגיל 16 פגשתי בעמותה את יובל, גם היא יתומה מאבא מגיל 9 ויש בינינו שותפות גורל ואנחנו חברות הכי טובות. במהלך השירות הצבאי פגשתי את יעל, גם היא יתומה ומאז אנחנו שלישיה".  

"כשיתומים שלנו אומרים לי 'חמניות הצילה לי את החיים' זה אולי משפט מפחיד אבל הוא ממלא אותי בכוח כי אנחנו אכן מצילים חיים. לא רוצה לחשוב כמה מהילדים האלה היו עלולים להתדרדר"

פעילות של עמותת חמניות (צילום: גלית סבג)
פעילות של עמותת חמניות (צילום: גלית סבג)

במקרה הפרטי שלך סגרת מעגל? התקיים משפט? פגשת את הדורס של אביך?

"לא היה משפט. הקביעה הייתה שהאחריות הייתה על אבא שלי ולא פגשתי את הדורס, אני בטוחה שהוא חווה רגשות אשם שילוו אותי לשארית חייו, לחיות עם ידיעה שהרגת בן אדם זה נורא בפני עצמו, לא חשבתי שאני צריכה לענות אותו וממילא את אבא שלי לא יחזירו. לקחתי את ההחלטה הזאת כבר בשבעה של אבא". 

ספרי על הפעילות השוטפת במרכזים.

"אנחנו משנים ליתומים שלנו את החיים. הידיעה שאתה כאן בקבוצה כמו כולם ואתה יכול לדבר על הכול עוזרת מאוד להתמודד עם האובדן הכאב והקשיים. הילדים מגיעים אחת לשבוע לשעתיים עד שלוש, בכל מרכז יש ילדים מ-20 משפחות, ויש במקום עובדת סוציאלית וסטודנטית לעבודה סוציאלית שמתפעלים את כל האירוע. בנוסף, יש אצלנו חונך לכל ילד יתום, בוגר ממנו בכמה שנים וגם הוא יתום ומעבר לחונכות האישית, ישנה המסגרת הקבוצתית. בנינו סדנאות ותכנים יצירתיים שמועברים לילדים על פי קבוצת הגיל שלהם בצורה כפית, אם זה ריקוד שיר, או הצגה, יש תוכניות לבני נוער כולל למניעת סיכון. יש כיבוד, הכול מתנהל באווירה כפית, מזמינה".  

יש ילדים שנקשרת אליהם במיוחד?

"כמובן. למשל דניאל. קסם של ילדה, כיום בת 14, היא איבדה את אימא מסרטן בגיל תשע. כשאבא שלה הציע לה להצטרף לפני שלוש שנים לחמניות היא חששה והיום כשהיא כבר חונכת לילד צעיר שאיבד הורה, היא אומרת שזו אחת ההחלטות היותר טובות שקיבלה בחיים. היא אומרת במפורש שהעמותה הצילה אותה, העניקה לה ערכים ובעיקר ביטחון שאימא שלה היא חלק ממנה ותמיד תהייה איתה והיא כבר לא מסתירה אותה". 

מה התוכניות שלך מחוץ לחמניות?

"בחודש מרץ TBH מתחילה ללמוד באוניברסיטת בר אילן מדעי החברה לתואר ראשון ואת התואר השני אני אעשה במנהל ומדיניות ציבורית".

ומה תעשי כשתהיי גדולה?

"אני אהיה ד"ר למנהל ומדיניות ציבורית. התחום שהכי מעניין הוא רווחה כשהיעד הוא להיות שרת הרווחה".  

לא פחות?

"לא פחות".  

תרומות לעמותת "חמניות" עד ה 31/12/2020, כאן: https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/46782