עיצוב על פי קפליני

פשוט אך מפתיע ומרתק, כך מגדיר מעצב-העל ג'וליו קפליני את סגנון העיצוב האהוב עליו. "אני שואף ליצור עיצוב על-זמני, ליצור קלאסיקות חדשות בעיצוב", הוא אומר.

קפליני, שהופיע ברשימת עשרת האנשים המשפיעים בעולם בתחום העיצוב של המגזין TIME, הגיע לישראל כאורח של רשת טולמנ'ס לרגל השקת קולקציית 2011 של קבוצת העיצוב פולטרונה פראו שבראשה הוא עומד.

"אנשים זקוקים למוצרים שימושיים", הוא אומר, "ואנחנו מנסים ליצור בשבילם מוצרים יפים, אבל גם שימושיים. המוצרים שלנו משדרים פשטות, אבל עם תשומת לב רבה לחומרים ולדרך הביטוי שלהם". קפליני, שהחל את דרכו המקצועית כאדריכל, רואה את השינוי שעובר עולם העיצוב ב-30 השנים האחרונות.

"המוצרים שלנו משדרים פשטות אבל עם תשומת לב רבה לחומרים ולדרך ביטויים"

העיצוב של היום: נגיש ופונקציונאלי

לדבריו, בשנות ה-80 הדגש היה על עיצוב מוצרים שמטרתם הייתה להפתיע, אפילו ליצור שוק אצל המתבונן, ואילו כיום העיצוב הוא יותר "אחראי", כשהעיקרון המנחה הוא לעצב משהו שאינו רק יפה לעין אלא גם נעים למגע ושימושי. "היום קשה יותר להמציא צורות חדשות, כי הצורות היפות ביותר כבר נוצרו בשנות ה-50 וה-60", הוא אומר, "ולכן היום יש לנו הזדמנות לחקור ולמצוא חומרים חדשים וטכנולוגיות חדשות".

כיום קשה להמציא צורות חדשות, אז מוצאים חומרים חדשים וטכנולוגיות חדשות

שינוי נוסף הוא מוצא בכך שעיצוב נעשה נגיש יותר לכל. בעוד שבעבר מוצרים מעוצבים היו נחלתם של אנשים ממעמד כלכלי גבוה מאוד, היום יש מגמה שמטרתה להפוך את עולם העיצוב לזמין ונגיש לכל. "יש לנו קהל אוהדים צעיר ברחבי העולם שאוהב את מוצרי החברה, אבל עד עתה לא יכול היה להרשות לעצמו לרכוש אותם, ולכן חשוב לעצב בשבילו מוצרים זמינים. זה מחייב אותנו לחקור את כל האפשרויות בתחום החומרים ולמצוא דרכים חדשות ליצור אובייקטים מעוצבים".

לדברי קפליני, בעשור האחרון התחולל שינוי בגישת הצרכנים לעולם העיצוב ולמוצרים מעוצבים. אנשים אינם מסתפקים רק בשם המעצב, אלא הם רוצים לדעת עוד על החומרים שממנו עשוי המוצר, מקורותיהם ותוחלת חייהם.

"אני סבור שהצרכן של היום חופשי יותר בבחירת המוצרים שבהם הוא רוצה להשתמש או לרהט בהם את ביתו. ישנו אפילו ביטוי המתאר זאת – 'החירות של המשתמש הסופי'. בעבר מי שחיפש מוצרים מעוצבים נאלץ להסתפק במוצרים עתיקים או בחיקוי שלהם, אבל כיום יש לצרכנים חופש מוחלט לשלב בין סגנונות שונים ובין מוצרים שעוצבו בידי מעצבים שונים בתקופות שונות. בעוד שבעבר אנשים נהגו לרכוש רק חפצים שראו אצל חבריהם, היום יש דגש רב על טעם אישי וייחודי".

קפליני טוען שהמושג הרווח בעולם העיצוב כיום הוא "עיצוב פוסט-תעשייתי", כשהכוונה למוצרים המיוצרים בתהליך של ייצור המוני אבל למעשה שונים זה מזה.

קפליני לטולמנ'ס

ההשראות: מהנוף ומהסביבה

כשמתבוננים בקולקציה הרבגונית של קפליני עולה מאליה השאלה מהם מקורות ההשראה שלו. "אני מונע מסקרנות ומאוד אוהב להתבונן סביבי. ההשראה יכולה לבוא מהנוף, מבניין מסוים או אפילו מגון האור הספציפי בשעה מסוימת של היממה שנחרת בזיכרוני.

פעמים רבות אנשים מתקשים לרדת לסוף דעתי כשאני אומר, למשל, שאני רוצה את הצבע הכחול שראיתי בשעת הזריחה במרקש שבמרוקו בשעה שש לפנות בוקר. הם אומרים, בסדר, אבל למה בדיוק אתה מתכוון?".

"לפעמים אני רוצה את הצבע הכחול שראיתי בשעת הזריחה במרקש שבמרוקו בשעה שש לפנות בוקר ולא מבינים למה בדיוק אני מתכוון"

צייד הכישרונות

האם יש הגדרה לעיצוב טוב? לקפליני יש תשובה מתוחכמת: עיצוב מייצר מוצרים שנמכרים, עיצוב טוב מייצר מוצרים שנמכרים לאורך זמן.

"עלינו להביט אל העתיד בלי להרוס את העבר", הוא אומר. "יש כיום נטייה לשים יותר מדי דגש על לייף-סטייל, ובדרך לשכוח את המוצר האמיתי. כשחברה עובדת במטרה להתאים את עצמה לסגנון מסוים, היא שוכחת את המוצרים בדרך".

נאמן לפילוסופיה הזאת, קפליני מחפש תמיד את הכישרון הבא. הוא נחשב לצייד כישרונות בולט שתרם רבות להצלחתם של מעצבים בינלאומיים מובילים בזירת העיצוב הבינלאומי. מרסל וונדרס, טום דיקסון, ג'ספר מוריסון, פיירו ליסוני, פביו נומרה, האחים בורולק ועוד רבים אחרים המובילים כיום את סצנת העיצוב העולמית.

"אני מקבל כ-300 תיקי עבודות בחודש", אומר קפליני, "ואין דרך אחת שבה אני מחליט מי מתאים לעבוד עם החברה שלנו. יכול להיות פרט קטן שיכבוש את לבי ויגרום לי לבחור במעצב שמאחוריו. הדבר הראשון שאני אומר למעצבים המועמדים הוא, תתבוננו בקטלוג של קפליני ותראו אם אתם יכולים לעצב משהו שיתאים לקטלוג הזה."

"כשאני מתחיל במערכת יחסים מקצועית עם מעצבים, זה לא נעשה במטרה לעשות פרויקט חד-פעמי יחד. אנחנו מתחילים סיפור משותף. עבודה על אבטיפוס יכולה להימשך גם שלוש שנים, ובמהלך התקופה הזאת צריך לגלות אורך רוח וסבלנות ולכן חשוב מאוד גם הקשר האישי עם המעצב שנבחר".

עיצוב ירוק, חומרים ממוחזרים

עיצוב ירוק ובר-קיימא קרוב לליבו של קפליני, אם כי הוא אינו מסתיר את ביקורתו מהפיכת הנושא לטרנד ריק מתוכן: "יש התעוררות ודרישה מצד הלקוחות לחומרים ירוקים, אבל אני מציע להיות זהירים ולא להיסחף אחד הטרנד, כי אין כל ערך במוצר המעוצב מחומר ידידותי לסביבה אם בתהליך הייצור שלו אנשים עובדים בתנאי עבדות ומתים".

בחברת קפליני לקחו את העיצוב הירוק צעד אחד קדימה וייסדו קו חדש הנקרא "Cappellini Love" שבו משתמשים בחומרים ממוחזרים הנמצאים בעיקר במדינות העולם השלישי. "במדינות האלה יש כוח עבודה שיכול לייצר דברים בשיטות המסורתיות על פי תרבותם, ומטרתנו היא להגיע אל כל המקומות האלה".

כשקפליני נשאל מהם החומרים האהובים עליו, הוא מצטט את האדריכל והמעצב הנודע לודוויג מיס ואן דר רוהה שאמר "כל החומרים הטבעיים טובים אם משתמשים בהם נכון". לדבריו, הדבר החשוב ביותר הוא לא להרוג את החומר. "אני לא אוהב עץ מצופה בלכה בעובי סנטימטר. אני רוצה לראות שמדובר בעץ אמיתי". לגבי בחירת הצבעים מודה קפליני כי הוא מתקשה לחיות רק עם שחור ולבן. "אני מאוד אוהב את כל פלטת הצבעים הבסיסית, אבל יש לי חיבה מיוחדת לצבע הכחול".

כיסאות וכורסאות בעיצובים מסוגננים בניצוחו של קפליני

הסוד טמון בפרטים הקטנים

תהליך העיצוב מתחיל כמובן ברעיון ואחריו מגיע הרישום. "המעצב הנודע אקילה קסטיליוני נהג לומר שקודם יש מוצר ורק אחר כך יש איור", הוא אומר. "אני תמיד אומר לסטודנטים שלי, תשתמשו בידיים שלכם ותציירו. והכי חשוב, אל תשכחו את הפרטים הקטנים. הפרטים הקטנים הם שעושים את ההבדל. יכולה להיות ספה נפלאה בקווים מעוגלים, אבל מה שמייחד אותה הוא דווקא התיפורים בקצוות. אני מכור לפרטים הקטנים".

קפליני, שידוע גם כאספן אמנות, מודה שבבית משפחתו לא יושבים רק על רהיטי קפליני. "יש אצלנו בבית אוסף אקלקטי של פריטי ריהוט, כמובן גם של קפליני אבל גם של אחרים, כולל פריטי אספנות משנות ה-50 וה-60 שליקטתי ברחבי תבל. בחיים הפרטיים אני מיישם את פילוסופיית העיצוב שלי, שעיקרה מציאת איזון בין ישן לחדש, עתיק לעכשווי, שילוב של תרבויות, והכי חשוב, הסיפורים שמאחורי האובייקטים".

לאתר cappellini