עיצוב גלובלי: חדשות חמות מרחבי העולם

 

שבוע העיצוב של הולנד: הבמה ההולנדית

שבוע העיצוב ההולנדי (DDW) הוא אירוע העיצוב הגדול ביותר בצפון אירופה והוא מתקיים ב-80 מוקדים שונים בעיר איינדהובן. מה שמייחד את האירוע הוא התמקדותו בעיצובי העתיד שהמשותף לכולם הוא חדשנות והתנסות, וברוח זו מוקדשת תשומת לב מיוחדת לעבודות של כישרונות צעירים ולפיתוחם. התמה המרכזית השנה היא The making of ("העשייה") המספקת הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליך העיצוב וכן תצוגה מקדימה לעיצובים עתידיים והדגמה של ההבדלים בין המעצבים ותהליכי היצירה שלהם. השנה נבחרו לתפקיד השגרירים והמנטורים של האירוע באס ואן אבל, יזם ומייסד המיזם החברתי fairphone, והמעצב ההולנדי מרטין באס. באס גם יצר עבור האירוע תערוכה בינתחומית החוקרת את נושא הזמן. התערוכה, הנקראת Maarten Baas Makes Time היא שיתוף פעולה מיוחד בין מעצבים הולנדים שונים והשף סרג'ו הרמן, והיא משלבת עיצוב, אמנות חזותית, אמנויות במה וגסטרונומיה.
30-22 באוקטובר

Behind the scenes – עבודתם של מעצבת הפנים Ingrid van der Veen והצלם Ron Greve

 

תערוכה בלוזאן, שוויץ: צבע ביד חופשית

המעצבת הצרפתייה קונסטנס גיסֶה מציגה במוזיאון העיצוב לאמנות עכשווית יישומית (MUDAC) את התערוכה "אנימה – יד חופשית לקונסטנס גיסה" (Anima – Carte Blanche To Constance Guisset). התערוכה מדגימה את השפעתה של פלטת הצבעים על קשת רחבה של רגשות ותחושות. בעוד שהמילה הלטינית color מגיעה מ-celare – שפירושה "להסתיר", מסבירה האוצרת, התערוכה היא דווקא שיר הלל לצבע. קומת הקרקע של המוזיאון חולקה לשני חללים מרוהטים באופן זהה כמעט – האחד בגוני אפור ניטרליים, והשני בצבעוניות עזה. התערוכה מטשטשת את הקווים ומדגישה את פוטנציאל ההבעה הנובע מהקונטרסט של חם/קר. המבקר נחשף תחילה למה שמוגדר "קר" – אובייקטים ניטרליים, ואז נתקל בהם שוב כשהם שטופי צבע. העבודה בוחנת את נושא הצבע גם בהיבט המגדרי ומעלה את שאלה אם יש מקום לדבר על סביבה בגוונים קרים כעל סביבה "גברית" ולהפך – אם גוונים חמים הם בהכרח "נשיים" יותר.
עד 15 בינואר 2017

 

תערוכה בברלין: המושכת בחוטים

האמנית היפנית צ'יהרו שיוטה ידועה בעיקר במיצבים שלה, המורכבים משזירות של חוטים היוצרים מעין ציורים באוויר. המוכר שבהם (The Key in the Hand) ייצג את יפן בביאנלה בוונציה בשנה שעברה. כעת היא מציגה בעיר מגוריה, ברלין, את המיצב "חלל לא ודאי" (Uncertain Journey) הממלא את חלל האטריום של הגלריה Blainsouthern ברשתות עבות של חוט אדום שנדמה כאילו צומחות מתוך התקרה והקירות סביב. המבוך שיוצרים החוטים מתכנס אל תוך שלדים של סירות חלולות. הצבע האדום כדם מרמז על פנים הגוף בעוד שגדילי החוט הדקים מתייחסים אל הקשרים העצביים במוח. שלדי הסירה שמתחת לחופת הסבך מעלים שאלות קיומיות של גורל ושייכות ומעוררים מחשבות והרהורים מורכבים, כמו החוט הסבוך.
עד 12 בנובמבר

 

תערוכה בדובאי: נבחרת החלומות

בסוף החודש תיפתח המהדורה הרביעית של התערוכה Downtown Design המוצגת במסגרת שבוע העיצוב של דובאי. התערוכה מציגה מותגים בינלאומיים, מבוססים ומתפתחים, במגוון קטגוריות, בהן ריהוט, תאורה, חדרי אמבטיה, מטבחים, טקסטיל ואביזרים. אחד האירועים המעניינים העומד במרכז התערוכה נקרא "יעד" (Destination) והוא פלטפורמה מסחרית המיועדת לכישרונות חדשים וחדשניים שלוקטו בחמישה שבועות עיצוב ברחבי העולם. השנה נבחרו להציג שני נציגים משבוע העיצוב באדיס אבבה, אתיופיה, שלושה נציגים משבוע העיצוב בברצלונה, ספרד, שלושה יוצרים מביירות, לבנון, שלושה יוצרים מרייקיאוויק, איסלנד, ושלושה יוצרים מטאיפיי, טייוואן. אחרי התערוכה הזו ניאלץ בינתיים לעקוב מרחוק.
28-25 באוקטובר

 

אדריכלות: אמנות בפרברים

משרד האדריכלים ACDF Architecture תכנן מרכז אמנויות חדש ברופנטיני (Repentigny), פרבר צפוני למונטריאול. המרכז נקרא Diane-Dufresne וכולל בניין בן הקומה אחת בשטח 1,365 מ"ר. התכנון האדריכלי, לרבות המיקום והחומרים שנבחרו, נועד לעצב מחדש את תמונת הקהילה הרצויה. המרכז הוא יריית הפתיחה לתוכנית פיתוח רחבה של עיריית רופנטיני המבקשת להפוך את הפארק על גדות נהר סן לורן למתחם תרבותי עם גינות ציבוריות, כיכר ותיאטרון שיקושר עם סביבת המגורים באמצעות שדרה מרכזית. המרכז תוכנן כמבנה מונוליטי, בעל חזות מוצקה ותחכום עכשווי, המשחק עם מושגים של שורשיות בשילוב מבט אל עתיד תוסס, תוך הקניית תחושה של שייכות ואופטימיות. הוא נע על הגבול בין המוכר והבטוח לשונה ולמלהיב ומזמין את המבקרים לשהות מתמשכת במקום. חזית המבנה נותנת פירוש חדש לעקרונות קלאסיים. היא מתפקדת כמגדלור כשאכסדרת העמודים העשויים נירוסטה בוהקת בשמש, ובלילה משמשת כרפלקטור ומאירה את סביבתה כמו עששית. זיגוג בגובה מלא מאפשר הצצה אל הפעילות בתוך המבנה. המבנה מחולק לשלושה אזורים מתפתלים, בסגנון האדריכל הפני אלוור אלטו, מחופים עץ מקומי עם קצוות מעוגלים. חלל אחד הוא רב תכליתי והשניים האחרים משמשים מרחב למחול וגלריה. עיצוב הפנים המאופק, הכולל ריצוף עשוי בטון מלוטש וגימורי פנים חשופים, נועד להשאיר את הבמה לאמנות ולמקסם את התאורה והאקוסטיקה.

 

 

עיצוב פנים: דירה עם מורשת

האדריכלית האוסטרלית ג'וזפין הארלי התבקשה להסב מחסן בבניין Edwards & Co – אחד הבניינים המוכרים בסארי הילס, פרבר של סידני – לדירה פרטית, ולהפיח בה חיים חדשים. הדירה כוללת שני מפלסים בשטח של 300 מ"ר, בתחילת המאה הקודמת הייתה מפעל תה ולאחר מכן שימשה משרד פרסום. בגלגולה הנוכחי הפך החלל לדירה מלאת קסם, מוארת ומזמינה. חלונות הקשת האיקוניים של הבניין מכניסים שפע של אור אל תוך המפלס הראשי. פלטת הצבעים הניטרלית, הכוללת אפור, חום ולבן, משתלבת באסתטיקה הטבעית של המבנה. המתכנננת נקטה בגישה של מתן כבוד להיסטוריה של הבניין, תוך שימור חומרים ואלמנטים מקוריים וזהירות רבה שלא "לחטוא בעיצוב יתר". היא הצליחה להגיע לניצול מקסימלי של שטח הדירה בלי ליצור תחושה של עומס. החללים ממלאים פונקציות כפולות וחדרי הרחצה בחדרים נחבאים מאחורי דלתות הנראות כדלתות ארון.
בקומה העליונה, הממוקמת על גג הבניין, יש יחידה נפרדת הכוללת חדר שינה, מרפסת, מקלחת חיצונית, חדר אמבטיה מפואר עם סאונה ומטבחון מוסתר מאחורי דלתות הזזה. גוף תאורה העשוי מצינורות נחושת המתפתלים לאורך הקיר וממשיכים גם אל מעל פינת האוכל מהווה את האלמנט המרכזי בחלל הנקי.

 

 

עיצוב מוצר: קחו אוויר

כריסטופר דאפי, מעצב ואמן לונדוני, משלב בעבודותיו מושגים של כובד, גיאומטריה ואשליה. מאחורי עיצוב סדרת השולחנות UP Balloon עומדת תפיסת העולם שלו הלקוחה מדבריו של הבדרן בוב מונקהאוס: "להזדקן זה חובה אבל ההתבגרות היא אופציונלית". השולחן מייצר אשליה ותחושה של ריחוף וכוח עילוי. נדמה כי משטח הזכוכית מוחזק על ידי מקבץ בלונים מרחפים באוויר. למרות השימוש בחומרים כבדים כמו זכוכית מחוסמת ומוטות פלדה המדמים את החוטים של הבלונים, נוצרת תחושה של חוסר משקל. השולחנות העגולים יוצרו במהדורה מיוחדת ומוגבלת (אחרי מהדורה קודמת של שולחנות UP Balloon מלבניים) ובה 25 יחידות בלבד בצבעים אדום, זהב וכסף.

 

עיצוב מוצר: חרוט בלב(ד)

קולקטיב העיצוב Outofstock מפגיש מעצבים מסינגפור, ארגנטינה וספרד. יחד יצרו את ה- Stamp lamp למותג הרהיטים הדני Bolia, שאיתו כבר שיתפו פעולה בעבר. המנורה ממזגת שתי צורות גיאומטריות בסיסיות – עיגול ומשולש – לאובייקט הרמוני אחד המדמה דיסק שטוח שחוצה חרוט רחב. זיווג הצורות נעשה באמצעות חיבור של שתי פיסות לבד תעשייתי משני צדי המנורה (דחיסה בחום) ודחיקתם עד ליצירת החרוט. מפזר אור עשוי זכוכית מנופחת לבנה מבצבץ בין החתיכות ומשלים את צורת המעגל. הצורה הארכיטיפית של המנורה מתבטאת בעיצוב, כמו גם האיזון בין אסתטיקה ופונקציונליות.

 

עיצוב מוצר: שנהיה לראש

כבר כמה שנים שטרנד הגולגולות מסרב לחלוף מן העולם. הפעם הוא מגיע מכיוונו של שבט הוויצ'ול ממקסיקו. אנשי השבט, הידועים בעבודות היד הצבעוניות שלהם, נוהגים לשלב בהן סמלים ודימויים מתרבותם שלפני עידן קולומבוס. על גבי משטחים ואובייקטים מרוחים בדונג הם מדביקים חרוזי פלסטיק זעירים וצבעוניים היוצרים תבניות מעניינות. הגולגולת נמכרת בחנות האנגלית Rume (שאגב,מצהירה שמטרתה "לסלק מהעולם את הבז'") ויש שיאמרו שהיא מהווה אלטרנטיבה צבעונית ובת השגה (150 פאונד בלבד) לגולגולת היהלומים המפורסמת של דמיאן הירסט.

 

אומנות: הכחול הגדול

האמנית האירנית-גרמנית-הולנדית סיבה סהבי מרבה לחקור בעבודותיה את השפעות המזרח התיכון על אירופה. הפעם היא לוקחת אותנו למסע בזמן אל שנת 2600 לפני הספירה, אז פותח על ידי האדם הפיגמנט הראשון. לאגרטלי הלבד האיקוניים שלה נוספה מהדורה חדשה הנקראת Blue Alchemy (אלכימיה כחולה). המצרים הקדמונים ייחסו לצבע הכחול תכונות של חיים, פוריות ולידה מחדש. מאחר והלפיס לזולי (אבן אבן חן יקרה למחצה בצבע תכלת) הייתה נדירה ויקרה מאוד, ניסו בעלי המלאכה לחקות את הגוון שלה. את הפיגמנט הסינתטי הראשון גילו במהלך ייצור של קרמיקה מזוגגת שחומרי הגלם שלה הפיקו את הגוון. "הכחול המצרי" החל להתפשט בעולם והייתה לו השפעה רבה על האמנות האירופית, שבין היתר נראית בציורי הקיר בפומפיי. עם השנים נשכח תהליך ההפקה שלו. אוסף של שבעה אגרטלים שייצרה סהבי מחזיר אותנו אל סדנה עתיקה ששימשה כמעבדה לניסויי אלכימיה. האגרטלים, שגובהם מגיע עד 50 ס"מ, נעשים בעבודת יד. רצועות הלבד מתפתלות באמצעות אבניים סביב צינור זכוכית גדול המשמש ככלי הקיבול למים. מראה האגרטלים מזכיר קרמיקה, אבל הלבד מעניק טוויסט עכשווי אמנות האבניים העתיקה ממסופוטמיה.