עידן רול: להביא ילד עם פונדקאית בחו"ל זאת חוויה בודדה וזרה
הח"כ הטרי עידן רול מדבר על הקושי הגדול שבתהליך הפונדקאות שעבר יחד עם בן זוגו הראל סקעת, וגם על הטעות הגדולה של מפלגת כחול לבן ועל התוכניות הפוליטיות העתידיות שלו
"אני זוכר היטב את הרצח בבר נוער. זה קרה כשעוד הייתי בארון אז לא יכולתי לדבר על זה יותר מדי ולא יכולתי לשתף בתחושות הקשות שהתעוררו בי אבל שמעתי על העצרת הגדולה בכיכר רבין ואמרתי לשותפה שלי 'בואי נלך, זה חשוב', שיחקתי אותה סטרייט שהולך להביע תמיכה מבחוץ. מאז, האירוע הזה מלווה אותי כל השנים האלו. אני זוכר מה זה להיות נער מפוחד ומה זה להיות בחור צעיר בארון שרק רוצה שיהיה לו מישהו לדבר איתו על הרצח", נזכר ח"כ עידן רול במי שהיה לפני עשור בדיוק. הזיכרון הזה עולה בתזמון מצמרר, רגע אחרי אירוע הדקירה שהתרחש מחוץ לבית דרור בתל אביב, מקלט לנוער גאה, שם נדקר נער בן 16 ומצבו הוגדר כקשה. כשרול שמע על האירוע הוא מיד התייצב.
"אני מכיר את הנערים אישית, הייתי שם כמה פעמים ולפני כמה שבועות באתי לבלות איתם ערב ולבשל איתם. זה מקום שהוא פלא, חוף מבטחים. נמצאים שם ילדים שכבר לא מרגישים בטוחים בשום מקום בעולם. רובם נזרקו ממסגרות, מהבתים ומבתי הספר, גם מבתים ומערים שלא הייתם מצפים. גם לי כנער לא הייתה תחושת ביטחון", הוא משחזר. "הרגשתי שוני וזרות, הופנו לעברי המון קריאות גנאי, 'מה, אתה הומו', 'יא הומו'. בשביל ילד שמנסה להסתיר את מי שהוא, כל פעם שמישהו קורא לך 'הומו' זה מרגיש כאילו חשפו אותך בצורה הכי בוטה ומפחידה שיש, זה נשק אולטימטיבי. זו אלימות. לקח לי המון זמן לצאת מהארון, עשיתי את זה רק בגיל 25 אבל מאותו רגע היה ברור לי שארצה להיות חלק מהמאבק".
להיות אבא או לקנות דירה
רול (35), שכיום מכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת כחול לבן, פרץ לתודעה הציבורית בנסיבות אחרות ונוצצות בהרבה. הוא נולד בירושלים וגדל במבשרת ציון, את שירותו הצבאי העביר כקצין בחיל המודיעין וב־2010 אותר בפייסבוק על ידי סוכנות הדוגמנות "יולי". הקמפיין הראשון אליו לוהק היה של דלתא ומאז כיכב בשלל קמפיינים בהם סליו, אירוקה, לי קופר, פריימרק ועוד. בין פלאש אחד למשנהו הקדיש רול את הזמן ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב והשלים תואר ראשון ושני ("הדוגמנות מימנה לי את התואר השני"). במקביל לאלה פלרטט עם השואו־ביז ועולם התקשורת "חדשות הבידור" של HOT, היה בעל טור אישי ב־ynet "להיות עידן רול" ועוד) כשמעל לכל אלה התנוססה מערכת היחסים המתוקשרת עם הזמר הראל סקעת.
השניים הכירו לפני כשמונה שנים, במסיבה שבה עבד רול כברמן. היחסים ידעו פרידות וקאמבקים אך בחמש השנים האחרונות הם ייצבו את הזוגיות והשנה הפכו להורים לארי בן ה־10 חודשים.
"אני לא זוכר ששמעתי את כל הטענות לפני שהיה שיח על פונדקאות לקהילה הגאה, ואני לא זוכר שהרימו מאבקים פמיניסטיים בנוגע לפונדקאות לזוגות הטרוסקסואליים"
איך אתה מג'נגל בין להיות ח"כ טרי וגם אבא טרי? איך אתה והראל מתחלקים?
"אין פה פתרונות קסם, פשוט צריך המון עזרה וכל הזמן לתעדף. על כל דבר שאנחנו עושים, אנחנו חושבים האם זה קריטי, האם אפשר להזיז את זה. אנחנו מקפידים לסדר את הלו"ז ככה שכל ערב אחד מאיתנו נמצא איתו כי אני הרבה פעמים יוצא לאירועים פוליטיים והראל יוצא להופעות. אני אחראי על הבקרים, אז אני קם בחמש ועד שאני יוצא לעבודה יש לי כמה שעות איתו. אנחנו משחקים על השטיח, אני גמור מעייפות אבל נהנה".
מה משמעות השם ארי?
"האמת שבהתחלה חשבנו דווקא על שמות אחרים. אבל כשהוא נולד פשוט הבנו שהם לא מתאימים לו, שזו אומנם קלישאה אבל נכונה. קראנו לו ארי כי הרגשנו שזה שם שמביא המון מזל".
החלטתם להביא ילד בפונדקאות. סיפרתם שעברתם תהליך יקר, מורכב, ממושך ומורט עצבים. את הילד הבא שלכם תשקלו להביא בהורות משותפת?
"אני מכבד את הדרך של ההורות המשותפת אבל זה אינדיבידואלי ולנו זה לא התאים. אם אתה מגדל עם מישהי ילד זה אומר שהיא צלע שלישית בחיים שלך לתמיד ואנחנו רצינו להיות משפחה בפני עצמנו. אז לכל אלו שאומרים לי 'למה אתם צריכים פונדקאות, תעשו הורות משותפת', תעשו אתם הורות משותפת, אני אבחר מה אני אעשה. עם זאת, התהליך הוא אכן תהליך נוראי. קודם כול, זה עולה כ־600,000 אלף ש"ח. זה שם מחיר על הזכות להיות הורה וזה גם חסם – הרבה מחבריי לא יכולים להיות הורים או שהם נאלצים לבחור בין הורות לרכישת דירה. אבל מעבר לכסף זאת חוויה מאתגרת, בודדה וזרה. זה התהליך הכי אינטימי שיש, ואתה עובר אותו בשלט רחוק. הכול מתנהל עם המון עורכי דין והמון ביורוקרטיה. ניקח למשל את הלידה עצמה. כשאתה שם ברגע האמת המשפחה שלך לא מחכה לך מחוץ לחדר. הרופאים הם לא ישראלים, ואם חס וחלילה קורה משהו ויש קשיים או שאלות – זו מנטליות אחרת ואתה מרגיש חסר אונים. מיד לאחר הלידה, כשאתה עוד בפרץ האדרנלין המטורף של הורה חדש, אתה צריך להתחיל עם הניירת והטופסולוגיה מול עורכי דין, אחיות ועובדות סוציאליות, כדי שעוד שלושה שבועות יהיה לתינוק דרכון ותוכל להוציא אותו מארה"ב. במקביל, אתה כבר מתחיל את התהליך המשפטי בישראל. יש המון רגעים בדרך שבהם אתה מפקפק בכך שיהיה לך ילד. אבל כן, הייתי עובר את זה שוב. להיות אבא זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. ארי הוא הדבר הכי חשוב וההורות מגמדת כל דבר שעשיתי לפני. זה מאוד בטבע שלי להיות הורה וזה שווה את כל מה שעברנו".
נעשו ניסיונות רבים להרחיב את חוק הפונדקאות, לבסוף הוא הורחב רק עבור נשים יחידניות. הומואים וגברים יחידניים נותרו בחוץ, למה?
"התשובה היא פשוטה: ממשלת נתניהו. הציבור אולי לא זוכר אבל יש עתיד העבירה את חוק הפונדקאות ב־2014 בקריאה ראשונה, עם הבית היהודי ונתניהו שהצביעו בעד. החוק לא עובר היום כי נתניהו לא מנסה, הוא לא באמת רוצה. אם הוא היה מחליט שהוא רוצה, זה היה קורה. זה לא קשור למפלגות הדתיות, ליצמן היה פורש מהממשלה על הרבה דברים, נניח על חוק הגיוס, אבל לא על חוק הפונדקאות".
יש אנשים שאומרים שפונדקאות היא כמו סחר בנשים ומשווים אותה לזנות.
"קודם כול, ברמה החוקית, ברגע שזה קיים בחוק זה חייב להיות שוויוני. אני לא זוכר ששמעתי את כל הטענות האלה לפני שהיה שיח על פונדקאות לקהילה הגאה, ואני לא זוכר שהרימו מאבקים פמיניסטיים בנוגע לפונדקאות לזוגות הטרוסקסואליים. הכול שאלה של רגולציה. כשזה נעשה ממקום מכבד ומבחירה חופשית, בלי ניצול, לאחר שבודקים שאין לפונדקאית מצוקה כלכלית או מצוקה אחרת, מבחינתי זו החלטה מודעת ומקובלת. יש נשים, כמו הפונדקאית שלי ושל הראל, שרואות בכך שליחות. הפונדקאית שלנו היא אישה מבוססת ומאושרת, יש לה עבודה מעולה ושני ילדים גדולים. היא הדודה מאמריקה, ואנחנו מאוהבים בה. היא לא מוכנה שיגידו לה שזה סחר בגוף שלה והיא רוצה לעשות את זה כמה פעמים שרק אפשר. כשיהיה חוק פונדקאות שוויוני במדינת ישראל, אנחנו נדאג שהתהליך יתבצע בצורה מכבדת, עם מעטפת שדואגת לצורכי הפונדקאית".
סופו של עידן?
רול נכנס לפוליטיקה בעקבות מאבק האימוץ של הקהילה הגאה ב־2017, שבזכותו הבין כי המפתח להשגת שוויון זכויות הוא כוח פוליטי. תחילה הצטרף לליכודניקים החדשים, עזב כעבור מספר חודשים, ולאחר מכן הקים את "החזית הגאה", תנועה לקידום הקהילה הגאה בזירה הפוליטית בישראל. ב־2018 התמודד בבחירות המוניציפליות למועצת העיר תל אביב־יפו מטעם יש עתיד. באפריל 2019 נבחר לכנסת כשהוא במקום ה־34 של רשימת כחול לבן. בטו דו ליסט שלו: החמרת ענישה נגד פשעים להט"בופוביים, החלת תוכנית לימודי חובה לסובלנות ולקבלת האחר במערכת החינוך, הרחבת חוק הפונדקאות לזוגות חד־מיניים ולגברים יחידניים, תיקון צווי ההורות, הוצאת טיפולי ההמרה אל מחוץ לחוק ופתיחת האפשרות לאימוץ גם בפני להט"בים.
כעת הוא נאלץ לקוות שמפלגתו תצליח לשחזר את ההישג בספטמבר הקרוב אחרת הוא עלול למצוא את עצמו בחוץ. בינתיים, הוא מדגמן אופטימיות.
"למרות שיש לנו נבחרת מדהימה של נשים, לא שמנו אותן מספיק בפרונט וזאת הטעות הכי גדולה של כחול לבן. אני מסכים עם הקהל, צריך היה לראות אותן יותר"
נכון לעכשיו הסקרים לא לטובתכם. אתם עומדים על 29־30 מנדטים, ביחס ל־35 המנדטים שהשגתם בסיבוב האחרון.
"זה טבעי שאחרי בחירות, אם אין ניצחון אבסולוטי, אנשים חשים אכזבה אבל לקראת היציאה לקלפיות אנשים עוד יזכרו שכדי להחליף את נתניהו כחול לבן צריכה להיות המפלגה הגדולה ביותר".
בבחירות הקודמות נטען שהאסטרטגיה של הקמפיין שלכם היא בעיקר לא להביע שום דעה ברורה, כדי לא להבריח מצביעי ימין. אחת הטענות המרכזיות הייתה שלא מינפתם את פרשיות השחיתות של נתניהו. האם אתם דבקים גם הפעם באותה אסטרטגיה של קמפיין "נקי"?
"אני מופתע מהביקורת הזאת, זה לא צודק. אנחנו אומנם לא מתריסים אבל אומרים אמירות מאוד נחרצות נגד השחיתות. אנחנו לא עושים קמפיין הכפשות, לא עושים פייק־ניוז, לא משתמשים בבוטים, לא משקרים. זו המשמעות של קמפיין נקי ואנחנו נמשיך לדבוק בקו הזה ונתקוף את נתניהו על זה שהוא סחיט ושהוא מוכר את הציבור שלו לחרדים. המאבקים האחרונים ששמענו עליהם, הציבור שיוצא לרחוב למחות ולזעוק, בין היתר מחאת ההורים על מעונות היום, מחאת הקהילה האתיופית ומחאת הקהילה הלהט"בית – המאבקים האלה כאן כבר שנים, ונתניהו לא שם עליהם. למשל, בנושא מחאת ההורים, לפני שבועיים נתניהו אמר בסרטון חפיפניקי בפייסבוק שהוא הורה להעביר את כל נושא הפיקוח למשרד החינוך. אני יושב בוועדת החינוך וכל משרדי הממשלה אומרים 'עדיין לא יצאה שום הוראה, מעבר להתבטאות התקשורתית לא קרה כלום'".
עוד טעות שיוחסה לכם היא הכוונה "לשתות" את קולות השמאל במקום קולות מהימין. תנסו להעביר קולות מהימין בבחירות הקרובות?
"הקולות שכביכול 'נגנבו' לעבודה, לא נמצאים שם כבר הרבה שנים. הם נמצאים במרכז כבר מ־2013, מאז ש'יש עתיד' הוקמה. אף אחד לא לוקח קולות מאף אחד, הבוחרים הם אנשים חופשיים שמתחברים לדרך שלנו".
מה בעיניך הטעות הכי גדולה שכחול לבן עשתה עד עכשיו?
"למרות שיש לנו נבחרת מדהימה של נשים, לא שמנו אותן מספיק בפרונט. אני מסכים עם הקהל, צריך היה לראות אותן יותר. זה כבר מתחיל לקרות בשטח".
למה באמת הן לא היו מספיק בפרונט?
"כחול לבן נולדה מאיחוד בין שלוש מפלגות שבראשן עמדו גברים, אז צמרת הרשימה הייתה גברית. אבל מאחורי הקלעים הן תמיד היו מאוד דומיננטיות ומעכשיו גם יבלטו יותר בפרונט".
הקריירה הפוליטית שלך התחילה בסיעת הליכודניקים החדשים.
"הייתי שם מספר חודשים בעקבות מחאת הלהט"ב. הליכוד של פעם, לפני שנתניהו הפך אותו לכלי שרת בידי החרדים, לא שונה בהרבה מכחול לבן. אולם לצערי מהר מאוד הדברים נראו אחרת. אמרתי 'עד כאן' כשדוד ביטן הגיע לישיבת סיעה ישר אחרי שפורסם שהוא נחקר במשטרה וכולם מחאו לו כפיים, הבנתי שאני לא יכול להיות חלק מזה. אז הקמתי את 'החזית הגאה', ארגון על־מפלגתי שמטרתו להגדיל את כוחה הפוליטי של הקהילה הגאה. אחרי שהכרתי את כל המפלגות מקרוב, הבנתי שהחיבור הכי טוב מבחינת הערכים שלי הוא עם יש עתיד".
בשבועות האחרונים עלה לכותרות חוק איסור טיפולי המרה בעקבות התבטאויותיו של שר החינוך רפי פרץ בנושא. מה הסיכוי להעביר חוק כזה?
"כל חברי הכנסת הדתיים בכחול לבן מתנגדים לטיפולי המרה, כי זה הדבר הכי רחוק מהדת שיש. אגב, שולי מועלם, שהיא רחוקה מאוד מדעותיי הפוליטיות, העידה שהיא נגד טיפולי המרה, כך שגם בבית היהודי יש קולות כאלו".
בתו של פרץ אמרה שאביה לא טען שכל להט"ב צריך ללכת לטיפול המרה, אלא שמי שרוצה בכך בעצמו יכול לפנות לטיפול. לטענתה זו גישה שכן מכבדת להט"בים.
"אין דבר כזה לבחור מרצון חופשי בטיפולי המרה. צריך לזכור שמדובר ברבנים, שהם האורים והתומים של הקהילות שלהם, הם מקור הידע והסמכות. כשמישהו שאתה מעריך בא ואומר לך 'אתה מקולקל, אבל אני יכול לעזור לך' כבר אין פה רצון חופשי. אלה יחסי מרות".
"לקח לי המון זמן לצאת מהארון. כנער, לא הייתה לי תחושת ביטחון. הרגשתי שוני וזרות והופנו לעברי המון קריאות גנאי. בשביל ילד שמנסה להסתיר את מי שהוא, כל פעם שמישהו קורא לך 'הומו' זו אלימות"
בכנסת הזו יש מספר שיא של להט"בים, עם אמיר אוחנה מימינך ואיציק שמולי משמאלך. כולם לדעתך משרתים נאמנה את האינטרסים של הקהילה? גם אמיר אוחנה?
"אני שמח שיש חמישה נציגים גאים. יש משהו חיובי בכך שיש שר הומו מוצהר בשולחן הממשלה, אני שמח על עצם הנראות. עם זאת, אני חושב שאי־אפשר לעשות הפרדה בין אמירות על מערכת המשפט לבין השיוך לקהילה. יש לאוחנה הזדמנות לעשות דברים יפים בשביל הקהילה, בין השאר במתן צווי הורות, קידום המאבק הטרנסי, קידום אימוץ בין מדינתי לזוגות גאים, וכל זה אפילו בלי חקיקה ראשית, רק בהחלטה של שר משפטים. לצערי, הוא ממש לא מנצל את הכוח שניתן לו כדי לקדם את המאבק של הקהילה".
כל נציגי הקהילה הגאה בכנסת הם גברים.
"יש לנו עוד דרך לעשות כקהילה. אנחנו כחברה עדיין לוקים בשוביניזם, עדיין לא יודעים לייצר קרקע שוויונית שיכולים לצמוח בה כוחות שווים גבריים ונשיים, וזה מתבטא גם ביחסי הכוחות בתוך הקהילה הגאה".
היו קולות של תרעומת על כך שתפסת את מקומה של הפעילה הלסבית הדתייה זהורית שורק, מייסדת המטה הגאה ביש עתיד, שבסופו של דבר מצאה את עצמה במקום ה־44 ברשימה. ולעומתה, ברשימת המועמדים שכן נכנסו לכנסת מטעם כחול לבן, ישנם שלושה גברים מהקהילה.
"אני אשמח שיהיו לצידי מועמדות לסביות וטרנסיות ואני אעשה מה שצריך כדי לקדם מועמדות כאלה, אבל אני לא מתנצל על כך שאני נבחר ציבור של הקהילה הגאה. לא דחקתי אף אחד החוצה. אני נאבק בשיניים יומם ולילה עבור הקהילה שלי: הקמתי את החזית הגאה, הובלתי מאבקים חברתיים, ואחרי כל זה נבחרתי לרשימה לכנסת. אז לא, זה לא מחטף. זה קרה כי הגעתי מהשטח ועבדתי קשה, ואני לא יכול להתנצל על זה".
בתקשורת לא מפסיקים להתייחס אליך כאל "הדוגמן שהפך לח"כ". זה מעצבן אותך?
"לא. אני שלם וגאה בכל התחנות שעברתי בדרך. מעבר לכך, אני חלק מדור חדש, אנחנו חיים בעולם מתועד וזה משפיע על דמות הפוליטיקאי. גם לשרים הבאים, או לשופטי בית המשפט העליון הבאים, יהיו תמונות מהפייסבוק ומהאינסטגרם כשהם שיכורים במסיבות. אז אני לא מאמץ את החזות של איך שפוליטיקאי אמור להיראות, אני נשאר אני".