עידית טפרסון: "נשים בנישואים לא מאושרים מקנאות בי על האומץ לעזוב"

עידית טפרסון (67), שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון. משתתפת בימים אלה בעונה החמישית והאחרונה של "כראמל" – סדרת הדרמה־פנטזיה לנוער בכאן חינוכית ובכאן BOX. ב-20 במרץ תעלה ההצגה "משפט אייכמן" בתיאטרון הבירה בירושלים. גרושה פעמיים ואם לשניים, מתגוררת בהרצליה.

>> עידית טפרסון על בנה האוטיסט: "הבן שלי לא יכול להיות הורה"

שגרת טיפוח

"עור הפנים שלי היה במשך שנים שמן באזור ה-T, ירושה מאבא שלי. היום הוא יותר רגיל, אבל בגילי, כשאני קונה קרם לחות, אני דווקא מעדיפה מוצרים לעור יבש כי אני מרגישה שהעור שלי זקוק להרבה לחות. אני מתחילה את הטיפול בניקוי עם חלב פנים ומי פנים של וישי, שמה שמן רוז היפ של ד"ר אודי בר וקרם לחות של אסתי לאודר, ותמיד גם קרם הגנה של וישי. סבון הגוף וקרם הגוף שלי הם של A-DERMA".

קוסמטיקאית 

"בגיל 14 אימא שלי לקחה אותי לקוסמטיקאית שלה, אנגלייה בשם שילה ברומר, שהיה לה מכון יופי. אז היה מקובל בעיקר לעשות ניקוי לעור, וככה נוצרה אצלי מודעות כבר מגיל צעיר. שילה נפטרה, והיום הבת שלה, שפרה, מנהלת את המכון ומטפלת בי. אני מגיעה אליה אחת לכמה חודשים לניקוי, עיסוי והחדרת לחויות".

אנטי אייג'ינג

"אני מאוד נזהרת מהזרקות, כי כשחקנית אני יודעת שבמאים לא אוהבים פרצוף עשוי אלא מראה טבעי עם הבעות. מה שאני כן עושה זה בוטוקס בעדינות רבה, בערך אחת לעשרה חודשים, אצל ד"ר אודי בר. אני מקפידה להשאיר תנועה במצח, גם כי אני לא אוהבת מצח מגוהץ. את ד"ר בר אני מכירה שנים ואני מאוד אוהבת את היד שלו, כי הוא מזריק בעדינות וקשוב למה שהמטופלים רוצים. לפני חמש שנים הוא גם בנה לי בהזרקות סנטר, כי היה לי סנטר נסוג, וזה מחזיק עד היום. אני בעד לעשות מה שמפריע, אבל בשכל ובעדינות, כמו שמריל סטריפ עשתה והיא כבר בת 77. לגבי ניתוח הרמת פנים, כרגע לא. אבל אני גם לא פוסלת שום דבר. היום עושים ניתוחים עדינים שנראים טבעיים, אז אולי בבוא היום".

איפור 

"ביום־יום אני מסתפקת בליפסטיק של רבלון או דיור בגוון אפרסקי בהיר, מסקרה של לנקום ועיפרון שחור לעיניים של איל מקיאג'. כשאני יוצאת בערב אני משתמשת במייק־אפ של אסתי לאודר, ארמני או מאק, ולפעמים מערבבת ביניהם. האייליינר של קיקו מילאנו, וגם הסומק של החברה בגוון שמשלב ורדרד וחום ואני מערבבת ביניהם".

בושם

"לסיסלי יש בושם נפלא בשם Eau du Soir ואני כבר שנים איתו. לפעמים בבקרים אני שמה גם את הבושם הקלאסי של קלואה. אני לא אוהבת בשמים מתוקים מדי ולא חמצמצים מדי. Eau du Soir הוא די חזק ומתאים במיוחד לשעות הערב".

שיער

"יש לי שיער די דק וחלק, לא מאוד מלא, אבל הוא נראה טוב. צבע החום שלי צבוע עם תוספת של גווני בלונד שנותנים אור לפנים. מעצב השיער שלי הוא חבר ילדות כבר 35 שנה, והוא גם שחקן, והוא לא יאהב שאומר את שמו אז נוותר על השם. אני מגיעה אליו לתל אביב אחת לחודשיים לשורשים ולצבע. בבית אני חופפת עם השמפו והמרכך של 'מעפילים' אחת לשלושה ימים. בקיץ אני נותנת לשיער להתייבש טבעי, ובחורף מייבשת את השורשים כדי לא להצטנן".

מני-פדי

 "אחרי שנים עם לק בידיים הבנתי שזה לא עושה טוב לציפורניים שלי, אז בשנים האחרונות אני בלי לק. אני מגיעה למכון 'בליס' בקניון שבעת הכוכבים רק כדי שיעשו לי צורה. פדיקור אני מקפידה לעשות בקיץ, כדי שהציפורניים ייראו יפה בסנדלים. בחורף פחות".

גבות

 "יש לי גבות עבות. כשהייתי צעירה ורציתי אותן דקות יותר, אימא שלי אמרה לי שהיא עשתה את הטעות הזאת ומאז הגבות שלה לא גדלו. היא הראתה לי את הגבות של ליז טיילור ושכנעה אותי להשאיר אותן כמו שהן, רק לסרק ולשמור על הצורה. אז אני מסדרת אותן אצל הילה ב'בליס' אחת לחודשיים, וגם מנקה קצת לבד".

כושר

"אני מכורה לחדר כושר. הגוף שלי דורש פעילות פיזית וכל חיי אני עושה איתו משהו. רקדתי מגיל 6 עד 16, הייתי אלופת הארץ לנוער בקפיצה לגובה והייתי בנבחרת ישראל באתלטיקה במשך כמה שנים. במשך 35 שנה עשיתי פילאטיס עם דליה מנטבר. בשנתיים וחצי האחרונות אני מכורה למכון הכושר 'דיינמיק' ליד הבית. אני מגיעה אליו ברגל והוא ממש שינה את חיי. יש לי שם מאמן אישי בשם אלכס וינרסקי. הגעתי אליו אחרי שאחי, שחי אורח חיים בריא ועסק בספורט, נפטר ממפרצת בראש. זו הייתה טלטלה גדולה עבורי ורציתי שינוי. חוץ מהרמת משקולות אני עושה הכל: שלוש פעמים בשבוע אימוני כוח, מכשירים וסיבולת – פעמיים עם המאמן ופעם אחת לבד. חוץ מזה אני גם הולכת לא מעט ברגל, אבל לא באופן קבוע".

תזונה

"אני אלרגית למאכלי חלב, אז אוכלת ושותה תחליפים. בשר אדום, לעיתים נדירות, בעיקר כשיש לי אורחים. אני לא אוכלת קמח לבן, אבל כן לחם מלא. לשמחתי יש לי את הגנטיקה של אבא שלי, אז המשקל שלי יציב. אני 183 ס"מ ושוקלת 63 קילוגרמים. התפריט היומי שלי כולל בבוקר טוסט, יוגורט סויה ונס קפה של פעם עם חלב שקדים או סויה, ופירות יבשים כמו תמר ושזיפים. בצהריים סלט עם עוף או פסטה. בערב טונה וביצה קשה. הגילטי פלז'ר שלי הוא תערובת פיצוחים – בוטנים, קשיו, שקדים, קבוקים ואגוזי מלך קלויים. קשה לי לוותר על זה, אבל הקרייבינג מגיע פעם בעשרה ימים עד שבועיים. לפעמים אני גם אוכלת קובייה או שתיים של שוקולד. בארוחת שבת אצלנו יש כמובן קינוחים, ואני אוכלת מעט".

טיפ לחיים

"במקום הראשון אצלי נמצאת המשפחה שלי, ואני מקפידה להקדיש לה את רוב הזמן, ויש לי חברויות קרובות ואמיצות שהן כמו משפחה. הקריירה שלי קיבלה תפנית בשנת 2013 כשתבעתי את תיאטרון הבימה וההנהלה שהייתה אז, כי היו חייבים לי הרבה כסף. גם לאחרים היו חובות, אבל אני זו שתבעתי. לתביעה היה מחיר והייתה תקופה עם פחות עבודה. למרות זאת אני לא מצטערת לרגע. זו הייתה תביעה תקדימית שזיכתה אותי ב־370 אלף שקל ושינתה את תנאי העבודה של שחקנים, וזה חתום על שמי. אני מאמינה שיש דברים ששווה להילחם עליהם. הבת שלי הייתה בת 13 כשזה קרה והיא אמרה לי: "תתבעי, כי לא חוקי לא לשלם". הרגשתי שאני עושה את זה גם למען הילדים שלנו, כי הם מחקים אותנו. זו גם הסיבה שהפגנתי בבלפור, מתוך אמונה שאדם צריך להיות שלם עם עצמו. אצלי הפה והלב חייבים להיות שווים".

"גם בגירושים שלי לא ויתרתי על החופש ועל העצמאות. אני מכירה נשים שלא ממש מאושרות בנישואים שלהן ומקנאות בי על האומץ לקום וללכת. לפעמים נשים נשארות במצב שהן מכירות, גם אם הוא לא טוב, כי הן מפחדות להילחם על האושר שלהן. את מפרקת בית כי את מאמינה שמגיעה לך אהבה יותר טובה, אבל הרבה מעדיפות לשבת בשלולית החרא שהן מכירות ולא להילחם על האושר. בגיל שלי לא מוכרחים לחיות יחד בזוגיות או לנהל חשבון בנק משותף, שלכל אחד יהיה הספייס שלו. הייתה לי זוגיות וכיום אין, ואני לא אשקיע במערכת יחסים עם מישהו שאני לא מאוד רוצה בחיי".

"ככל שאני מתבגרת אני לומדת להשיל מטענים. אין לי חברויות של 'אהלן וסהלן', אבל מי שחברים שלי, יש להם משמעות בחיי ואנחנו יכולים להתקשר גם באמצע הלילה. כשהייתי אימא צעירה לבן ובהיריון בחודש השמיני עם בתי, התברר שיש לי ילד מיוחד. ההתחלה הייתה קשה מאוד ובמשך עשרה ימים הייתי מפורקת. אבל בסוף זה עניין של בחירה. יכולתי לראות בזה טרגדיה, אבל אני אומרת שקיבלתי מתנה. יובב הוא בן אדם מקסים, מנטש וחתיך למות. השקעתי בו לאורך השנים. היום הוא בן 30, גר בדיור עם חברים וטוב לו שם, וכל שבת שנייה הוא מגיע הביתה. אני עדיין לא סבתא, בתי בת 28, ואני לא יושבת לה על הווריד שתעשה לי נכד. בקריירה אני עם זוהר יעקובסון כבר 38 שנה, מאז שפתחה את הסוכנות. היום אני מרגישה שהגעתי לגיל שבו אני בוחרת רק עבודות שמאתגרות אותי כשחקנית".