שנייה עם היד על ההדק? התגובות לסערת אסי עזר מזעזעות לא פחות מההאשמות עצמן

כבר כמה שעות שסיפור ההטרדה המינית לכאורה מצידו של אסי עזר כנגד השחקן יהודה נהרי מסעיר את הרשת. המקרה שתיאר נהרי בריאיון שפורסם הבוקר באתר וואלה אומת באמצעות פוליגרף, ולצערי חלק ניכר מהתגובות שהגיעו בעקבותיו הן לא פחות ממזעזעות. בימינו העולם מתגאה במהפכת מי טו, שכביכול שינתה סדרי עולם, אך די לקרוא כמה מהתגובות האינסטינקטיביות של גברים ונשים כדי להבין שהדרך עוד ארוכה, ארוכה מדי.

השנה היא כבר 2022, אבל הטענות שאנחנו שומעים ושומעות הן הקלאסיקות המוכרות לנו היטב, כמו: "למה הוא נזכר עכשיו?" ו-"הוא רק רוצה להתפרסם". בעוד שחלקנו מסוגלים לסנן ולא להתרגש מתגובות בורות, הנזק הוא דווקא כלפי הנפגעות והנפגעים שטרם השמיעו את קולן וקולם. נשים וגברים שחוו טראומות איומות ומתלבטים עד רגע זה האם לספר את שחוו, עשויים להמשיך לשתוק לנצח בעקבות תגובות מגוחכות כאלה.

מיה דגן בתגובה לסערת אסי עזר | צילום מסך מתוך אינסטגרם

התפיסה עתיקת היומין לפיה ברירת המחדל היא קודם כל לא להאמין היא מסוכנת להחריד

הנזק הוא גדול אף יותר כאשר ההשתקה הזו מגיעה מכיוונן של דמויות ציבוריות שעליהן מוטלת אחריות לא קטנה. "שנייה עם היד על ההדק. תבדקו לפני שהכותרת מתפוצצת", הזדרזה לכתוב מיה דגן בחשבון האינסטגרם שלה. אליה הצטרפה גם ניקול ראידמן שכתבה: "כל אחד שמישהו שהצליח בחיים התחיל איתו, נזכר אחרי עשר-עשרים שנה שפתאום זה לא בסדר". שתי הנשים הללו, שלא היו מעורבות במקרה בשום אופן, בוחרות קודם כל להטיל ספק בצד הנפגע. התגובות האלה מצטרפות לשלל תגובות עבר של דמויות ציבוריות בנושאים הללו, דוגמת עברי לידר שרק לאחרונה ביקש להזכיר כי "חשוב שאנשים יוכלו להשמיע את קולם, אבל כשזה אמיתי ורציני – לא סתם". יצויין כי לידר ביקש להבהיר ולהדגיש (אבל לא בצורה הכי מספקת) כי הוא "יודע כמה אומץ נדרש לספר על הטרדות ותקיפות".

התפיסה עתיקת היומין הזו לפיה ברירת המחדל היא קודם כל לא להאמין היא מסוכנת להחריד. לו חיינו במציאות שבה נשים וגברים היו חשים מדי בנוח לספר על פגיעות מיניות, עד כדי כך שהמוני גברים היו מוצאים את עצמם משלמים על לא עוול בכפם, הטענות של ראידמן, דגן ולידר היו אולי ראויות לאיזשהו קשב מינימלי. אך גם בשנת 2022, אנחנו רחוקות ורחוקים שנות אור מכך. נפגעות ונפגעים שותקים, תלונות במשטרה על אלימות מינית מקבלות יחס אפסי, בעוד שהפוגעים זוכים לרוב לחיות חיים מלאים ומאושרים גם אחרי שהרסו חיים אחרים.

הסטייליסט רנה גליקסמן בתגובה לניקול ראידמן | צילום מסך מתוך אינסטגרם

מצער ועצוב לראות את יהודה נהרי, שסיפר באותו ריאיון כי נפגע מינית לראשונה בילדותו – פגיעה שלדבריו הדחיק עד שנות העשרים לחייו – נאלץ להסביר בחשבון האינסטגרם שלו ש"האאוטינג הזה לא נעשה מתוך נקמה או פרסום". כואב לא פחות גם לחשוב על הנפגעות והנפגעים שצופים בכל זה מהצד. מיותר לציין את המובן מאליו: יהודה – אני מאמין לך.

הכותב הוא פעיל בקהילה הלהט"בית, מקים פורום "תורנו" לטיפול בפגיעות מיניות בקהילה הלהט"בית שחשף לאחרונה בריאיון ל"הארץ" שהיה במערכת יחסים מתעללת עם חן לנגר.