עדן דרסו: "אני שואפת להיות הפרצוף של הראפ הישראלי"

קצת יותר מחצי שנה עברה מאז יצא השיר "און" של עדן דרסו ודי ג'יי מש, בפזמון אומרת דרסו "עוד מעט יראו אותי בכל עיתון", נבואה שהגשימה את עצמה יחסית מהר. לפני שבועיים הכריז מגזין "ווג" אמריקה על דרסו בת ה-21 כמי שעתידה לשנות את פני סצינת ההיפ הופ בישראל. תמונתה שצילמה אורית פניני הופיעה בעמוד האינסטגרם הרשמי של המגזין, דבר שכל יוצר צעיר יכול רק לחלום עליו, "התרגשתי מאוד", היא משחזרת, "זה פאקינג ווג".

למרות ההתרגשות וההישג הגדול דרסו לא מתכוונת לנוח על זרי הדפנה ומבינה שהעבודה הקשה עוד לפניה, "התחלתי לכתוב שירים באנגלית ולעבוד על האלבום השני שלי, אלבום ראשון שלי לבד".
האלבום הראשון אותו הוציאה היה בשיתוף עם די. ג'יי מש, אלבום שזכה לשבחים ברשת והכתיר אותה כמוזיקאית מוכשרת ומסקרנת. "בהתחלה רק שרתי וכשהתחלתי לעשות ראפ ניסו לכוון אותי לרק לשיר, היו הרבה תגובות באינטרנט שאמרו שעדיף שאני אשיר ולא אקלל ואדבר מהר, אבל זה מה שרציתי לעשות. לא כיוונתי להיות בחורה שעושה את זה ונשמעת כמו אחרים, אני רוצה לעשות את זה הכי טוב. לא רוצה שיגידו שאני האישה הכי טובה, אלא להיות הכי טובה. אני שואפת להיות הפרצוף של הראפ הישראלי, הפרצוף של האישה השחורה שעושה ראפ בישראל. אני רוצה להיות משהו שאין, אין אותי עדיין".

"אני לא רוצה שיגידו שאני האישה הכי טובה, אלא להיות הכי טובה. אני שואפת להיות הפרצוף של הראפ הישראלי", כריכת האלבום "כתר שקוף" | צילום: קטיה ליפשין

דרסו אחות קטנה ל-6 אחים, נולדה וגדלה בשכונת קרית משה שברחובות, הוריה עלו לישראל במבצע שלמה יחד עם חמשת אחיה הגדולים. הבית בו גדלה הוא בית מסורתי אבל היא מעולם לא הרגישה חיבור לדת. "אני לא חזקה בדת, אמא שלי מאוד, אבל אני אף פעם לא הייתי כזאת". דרסו החלה לכתוב שהייתה בכיתה ב', אבל בגיל 16 התחילה לקחת את העניין ברצינות. בצבא שירתה כסמב"צית בעיר הבה"דים, ובמהלך שירותה הצבאי עבדה על אלבומה הראשון. בשיריה היא לא מתביישת לקלל, או לשיר על סקס וסמים. השיר "אמן" מתחיל במשפט "איך הוא מנגן עלי" וממשיך באמירות כמו "בתולה שעושה 69 פעם ראשונה". "אין לי שום פחד, אני משחררת הכל, אני לא יכולה לצנזר את עצמי אם אני רוצה לקלל מישהו או לדבר על תנוחות מיניות אני אגיד את זה".

איך אמא שלך מגיבה לליריקה?
"אמא שלי לא כל כך מבינה מה אני אומרת" היא צוחקת, "היא לא יודעת מה אני עושה, אבל אם היא רואה כתבה בעיתון היא מתלהבת. האחים שלי מאוד תומכים בי, אחד האחים שלי צלם והוא מצלם את כל ההופעות שלי. בזכות האחים שלי הכל התחיל, הם השמיעו לי ראפ מאז שהייתי ילדה קטנה, ליל וויין וטופאק נתנו לי המון השראה".

את רואה את עצמך עושה את זה כל החיים?
"ברור, אני רוצה גם לשחק ולדגמן, אני רוצה להיות בכל מקום. אני רוצה להיות הפרצוף הזה שלא היה לי שהייתי קטנה, לא היו אתיופים על המסך. אני רוצה לתת דוגמה ולהיות בכל מקום, אני רוצה שיתרגלו לראות את הפרצוף של האישה השחורה, גם אם זה אומר לעשות הכל".

יכול להיות שלאור הממשלה החדשה המורכבת ברובה מחרדים, עוד מעט לא תוכלי להמשיך עם התכנים האלו, זה משהו שעובר לך בראש?
"הממשלה החדשה מפחידה אותי, מאיימת על כל הקיום שלי. אבל אני לא אוותר על האמנות שלי, אם זה יגיע למצב קיצוני אני אצא ערומה לרחוב עם מקרופון ובוקסה ואשיר את השיר הכי בוטה בעולם".

איך את מתמודדת עם התגובות הרעות?
"אני התחלתי ברשת ונורא מאמינה בה, אני רואה את הניגודיות בתגובות, צריך לבחור על מה להסתכל, כי הבריונות ברשת לא תפסיק. צריך לבחור איזה משקל לתת לזה, פעם זה הרג אותי אבל התגובות הטובות עושות לי טוב".

ומה עם התגובות שנוגעות בצבע העור?
"עכשיו אני פחות מתייחסת אליהן, אני מחליטה לחשוב על כמה טוב הצבע שלי לעומת של אחרים, אני מנסה פחות להסתכל על מה אכלו לי ושתו לי ויותר על זה שאני מדהימה והעדה שלי מדהימה".

מה החלום הגדול?
"לשיר עם ליל וויין או אייסאף רוקי. הוא פאקינג מדהים, ההפקות, הליריקה והוויזואליה"

מעניין את מתעסקת המון במגדר, ואצלם יש לא מעט מסרים שובניסטים
"אני מתייחסת יותר לעניין המגדרי באמנות, שיראו שאין דרך אחת לעשות את זה. אני אוהבת את הגישה שרוקי אימץ לעצמו, 'אני עושה את שלי, בלי פחד'".