השחקנית עדי גילת: "יש לי מלא רגשות אשם, אני מזל בתולה"

השחקנית עדי גילת מתגעגעת לחיים שלפני שבעה באוקטובר, מספרת על ההצגה החדשה שלה שעוסקת בגזענות ונזכרת ברגע ששינה לה את החיים: "לא יודעת מאיפה היה לי האומץ"
עדי גילת, בת 46, שחקנית ובמאית. בימים אלה מככבת בהצגה "אלבום בשחור-לבן" בתיאטרון חיפה. נשואה למוזיקאי יהלי סובול + שניים וכלבה. גרה בתל אביב
>> כוכבת "קופה ראשית": "הייתי רוצה להיות פחות חסרת סבלנות כלפי ילדיי"
היי עדי, מה שלומך היום? איך את מרגישה?
"אני מרגישה טוב. הבן שלי חגג בר מצווה ביום שבו חזרו רומי, אמילי ודורון. גם הפועל ניצחו באותו יום בכדורסל. אני חושבת שזו אחלה קארמה לבר מצווה. אני סיימתי בשבוע שעבר חזרות אינטנסיביות להצגה 'אלבום בשחור לבן' של תיאטרון חיפה וצילומים לסדרה, ואני תמיד אוהבת את השבוע שאחרי – רגע לתת לדברים לשקוע ולנוח. עכשיו אלה ימים אווריריים, שיש תחושה שהרווחת אותם ביושר, רגע לפני שהראש מתרוצץ לפרויקט הבא".
מה הדבר שהכי מטריד או מעצבן אותך כרגע?
"שהאופק במקום הזה לא ברור. סקרנית להבין ולראות איזה כיוון אנחנו, כחברה, נתפוס אחרי שכל החטופים יחזרו".
"אני מתגעגעת לחיים של לפני שבעה באוקטובר. מתגעגעת אפילו להפגנות על הרפורמה המשפטית, העיקר לא להיות בסרט המופרך הזה בו יש אנשים בממשלה שחושבים שלשפשף כיסאות יותר חשוב מחיי אדם במנהרות"
מה הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
"משה נאור, המנהל האמנותי של התיאטרון, אמר לי שבדמות שיצרתי בהצגה יש הרבה יותר ממה שהוא דמיין כשקרא את המחזה הכתוב. זה יפה".
מה הקללה האהובה עליך?
"יש קללה ברומנית שאני מאוד אוהבת – פיזדמטי. זה כוס אמא שלך. קללות אחרות – ולא מעט מהן – נשלפות לי יותר בקלות, אבל אותה אני הכי אוהבת כי היא מבית אמא".
מתי בכית בפעם האחרונה?
"הבוקר. הקשבתי לשיר חדש שיהלי שחרר לרדיו, קוראים לו 'סוף משחק', ובכל פעם שאני שומעת אותו אני נורא בוכה. זה שיר שנכתב לפני השבעה באוקטובר, אבל הוא מקבל משמעות אחרת ודיסטופית מאוד עכשיו. אני לא עומדת בזה".
"בכל פעם שאני שומעת את השיר הזה אני נורא בוכה. הוא נכתב לפני השבעה באוקטובר, אבל הוא מקבל משמעות אחרת ודיסטופית מאוד עכשיו. אני לא עומדת בזה"
למי את מתגעגעת?
"אני מתגעגעת לחיים של לפני שבעה באוקטובר. מתגעגעת אפילו להפגנות על הרפורמה המשפטית, העיקר לא להיות בסרט המופרך הזה – של לעמוד על כבישים לצד משפחות חטופים שצריכות לזעוק, כי יש אנשים בממשלה שחושבים שלשפשף כיסאות יותר חשוב מחיי אדם במנהרות".
מה השריטה שלך?
"אני ממציאה מילים חדשות למילים שאני לא זוכרת באותו רגע. רק יהלי, בן הזוג שלי, מבין למה אני מתכוונת".
מה הדבר הכי מוזר שלא יודעים עליך?
"כשהייתי ילדה הייתי אוכלת לחם עם שוקולד השחר – ומעליו מלפפון חי. אני חושבת שזה מעדן".
מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים? ומה העצה הכי גרועה?
"החיים זה מה שקורה בזמן שאת עסוקה בלתכנן תוכניות אחרות. אמר את זה ג'ון לנון, שציטט את אלו סונדרס. לנון אמנם לא לחש לי את העצה הזו באוזן, אבל אימצתי אותה בכל זאת. זו אחלה עצה למזל בתולה, כי אני די משתבשת כשמשתנות לי התוכניות. כשזה קורה, המשפט הזה מחזיר אותי לצ'יל, ואפילו מסקרן אותי מה עוד מתכננים לי".
על מה את הכי אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"על חופשות וטיולים משפחתיים. אנחנו עובדים בערבים ואין לנו תמיד ארוחות ערב משותפות, סדר היום בבית משתנה מיום ליום, כך שהחופשות האלה זה הזמן שלנו להתכנס יחד ולצבור חוויות".
מהו הבגד הכי יקר ללבך שאת מחזיקה בארון?
"יש לי שני פריטים כאלה בארון: שמלת הכלולות של סבתא מלכה שלי, זכרונה לברכה, שהיתה אישה מוקפדת ששמרה על מלתחה מאוד יפה ואיכותית. אחרי הלידה של הבת שלי, נפלה לי טבעת הנישואים ואבדה בחול. יהלי החליט להכין לי טבעת חדשה בדיוק כמו הקודמת, וקיימנו חתונה חוזרת עם הילדים והכלבה. סבתא מלכה כבר לא היתה בחיים, אבל לבשתי לחתונה הביתית את שמלת הכלולות שלה. היא היתה אש!; הפריט השני הוא אוברול ג'ינס שיש לי מטיול לפני הצבא. עשיתי אז גיחה לחבר בלוס אנג'לס וקניתי את האוברול בחנות יד שניה. אני עדיין לובשת אותו והוא מזכיר לי את התקופה שחשבתי שאני יכולה לטרוף את העולם ושכלום לא מאיים עליי".
עם איזה אדם מפורסם – חי או מת – היית שמחה לבלות לילה אינטימי?
"יש במאי פיני שאני מאוד אוהבת, אקי קאוריסמקי. אני לא יודעת אם הייתי מבלה איתו לילה אינטימי, אבל דרינק בהחלט. הייתי אומרת לו שאני אוהבת את השתיקות בסרטים שלו, הן הכי חשובות".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"אורך נשימהההההההההה".
על מה יש לך רגשות אשם?
"על מה לא? אני מזל בתולה. מאוד קשה עם עצמי".
על מה את מתחרטת?
"על כל פעם שהרמתי את הקול על הילדים שלי".
מה חסר לך בחיים?
"90 חטופים וממשלה שפויה".
מה הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
"כשהייתי סטודנטית, שיחקתי במחזה 'חפץ' של חנוך לוין וגילמתי את דמותה של פוגרה. ההנהלה של הקאמרי הגיעה לצפות, וכשהסתיימה ההצגה ניגשה אליי אשתו של הבמאי. היא אמרה שהמנהלים של הקאמרי אומרים עליי דברים נהדרים ושאני צריכה ללכת לפגישה שם, אמרתי לה שאני באמצע הלימודים ואני לא יכולה. היא אמרה לי שאני עושה טעות, אז התקשרתי לקאמרי. המזכירה אמרה שהם בקיצוצים ושעומרי המנהל האמנותי לא נפגש עם שחקנים חדשים. אני לא יודעת מאיפה היה לי האומץ, אבל אמרתי לה – בסדר גמור, אבל בבקשה תגידי לו שהבחורה ששיחקה את פוגרה בשבוע שעבר בסמינר התקשרה. היא העבירה לו את ההודעה, הוא חזר אליי בפרטי תוך שעה והשאר היסטוריה".
לאיזו אישה בא לך להרים?
"לעדי ארד. עדי היא מדובבת, שחקנית ופעילה חברתית, שמיד אחרי השבעה באוקטובר פתחה קבוצה אינטימית של נשים ממשפחות החטופים ונשות תרבות. הקבוצה הזו לא מפסיקה לתמוך, ליזום, להרים ולעטוף, ובעיקר לייצר תמיכה ציבורית רחבה יותר במשפחות החטופים חטופים בעזרת אנשי תרבות".