הדבר הכי קינקי ב"סקס, אהבה ו-goop" הוא נעלי העקב של גווינת' פאלטרו
רצינו אירוטיקה וחרמנות? קיבלנו בעיקר גוונים של שפכטל וציפויי כריות. שרון קנטור צפתה ב"סקס, אהבה ו-goop" והתבאסה לגלות שב-2021 מין הפך להיות סקסי כמו קרדיגן מכותנה אורגנית
התכנית החדשה מבית גופ היא פרסומת, פרסומת בת 6 אפיזודות שנצפית ע"י קהל של מאות מיליונים. דמיינו שאיקאה הייתה עושה תכנית של יעוץ בשיפוץ הבית – אה, רגע, היא כבר עושה? לא? אולי טמבור? יתכן שהשנה היא 2021 ולעמוד על ההבדל בין פרסומת לבין כל סוג אחר של תוכן נראה כמו טרחנות מיושנת, אבל בכל זאת, אולי שווה להדגיש, ולו כדי שמי שצופה בתכנית תזכור את זה ככה במאחורה של הראש, איפה שנעים שמלטפים.
באופן הולם, הטון הכללי של "סקס, אהבה ו-goop" מזכיר מאוד טונים של תכניות שיפוץ: אם ציפינו לאירוטיקה וחרמנות, יש כאן גוונים של שפכטל וכיסויי כריות. הרבה מאוד כיסויי כריות. התאורה הבהירה, הקלינית, שנשמרת גם בסצנות ההדגמה הנועזות ביותר, מסגירה את הקטגוריה החדשה אליה הועברו חיי האהבה של האנושות: WELLNESS, איכות חיים. תחת הלשונית הזו גם ניתן למצוא את צעצועי המין המוצגים בתכנית (כיסוי עיניים מתחרה ב-250$, שוט עם ידית מצופה קריסטל רק 380$), והמין מופשט ומופרט: סקס טוב זה כמו תזונה נכונה, כמו ספה נוחה, כמו קרדיגן מחמיא מכותנה אורגנית. כמו לכל דבר אחר – אין לתפיסה הזו רק חסרונות: כשמנשלים את הרומנטיקה, את ההסתרה ואת האופל, מנשלים גם את כל אלו שעשו איתם עסקים מפוקפקים כמו אנשי דת וצבועי-מוסר. התינוק כנראה נשפך עם המים, אבל אלו מים מיסלריים והוא לקח שיעורי שחיה לתינוקות.
>> התעורר בך חשק לשמוע עוד על צעצועי המין בסדרה?
במקום המכונה "מִפקדת גופ" מכנסת השחקנית ואשת העסקים גווינת' פאלטרו חמישה זוגות המעוניינים לשפר את חיי האהבה שלהם. יש לנו כאן זוג שחור, זוג לסביות, זוג קווירי, זוג "זרים" מעורב (גרמניה ובן קריביים) וזוג לבן, אבל אל דאגה: הזוג הלבן יושב על תקן הקשישים, כי הם בני למעלה מ-60. האם הגיעה השעה לא לסנוט באנשים בשנות השישים לחייהם שמעוניינים בסקס כאילו הם ילדים בגן שרצו עוד שוקולד? יתכן, לא בגופ. מניפת הזהויות הזו מספרת את הסיפור של הפרוגרסיביות החדשה וכמה היא שמרנית עד עצם הערווה, שכן חלק גדול מהקשיים שהביאו הזוגות המגוונים האלה למעגל השיח הם מהסוג שבעונות מתקדמות של "רמזור" כבר התביישו להעלות: שני הגברים התלוננו שהם רוצים יותר סקס והנשים פחות, זוג נוסף התלונן שכל תשומת הלב הלכה לילדים והאישה אמרה ש"הבעל הוא כמו עוד ילד", הלסביות החמודות רצו פשוט ללמוד עוד על מין לסבי והזוג הקווירי ביקשו להיפטר מדפוסים רגשיים שגורמים להן לסיים מערכות יחסים מהר.
אנחנו בתכנית על סקס אבל בעצם בלי סקס ממש. יש כאן בעיקר ראשים מדברים, גם אם הדיבור הזה מתבצע תוך שמישהו תוחב להם ביצה או נוצה בפי הטבעת
לכל אחד מהזוגות צוותה מטפלת שתסייע לו במסע לטיוב הזוגיות. כאן אנחנו מגיעים לנקודת הג'י של "סקס, אהבה וגופ": כמעט יותר משהתכנית עוסקת בזוגות המתמודדים ובסקס שלהם, היא עוסקת בטיפול ובמטפלות עצמן (תמיד מטפלות, לא מטפלים, כי התכנית, כמו האתר – פונה לנשים). המטפלות, רובן בשיבה טבעית ושלמות עם עצמן, בבגדים נוחים ועתירי בד, עונות לשמות ותארים כמו: "ג'איה, סקסולוגית סומטית, מייסדת "מהפכת התרשים הארוטי"" או "דארשנה, מאמנת שלמות ארוטית", או "אמינה, המנהלת והמייסדת של מכון אטלנטה לטנטרה ומיניות אלוהית". מעניין שלמרות הגישה הנשית, הטבעית וההוליסטית, התארים המופלגים, כמו מנהלת ומייסדת, תמיד לקוחים מעולם העסקים הפטריארכלי. לכל מטפלת גישה אחרת: הזוג המבוגר מתבקש לזחול על הרצפה כמו חיות ("אני אוהבת שכולם מריחים אחד לשני את התחת"), הזוג המתייבש בשגרה מתבקש לבחור לעצמו שמות-מין שיהיו שונים מהשמות היומיומיים שלהם (הבחור מוסיף לעצמו "המלך"). חלק מהנשים מתבקשות להסתכל על גופן הערום במראה ובשלב מאוחר יותר גם לבחון היטב את הפות. יש גם אקשן, בעיקר עם אביזרים, המלווה בהתראות נוסח: "נוריד את השרשרת עכשיו באזור חריץ הישבן שלך".
אלמלא האנגלית הקליפורנית היינו יכולות להישבע שמדובר בסדרה שמצטלמת בפרדס חנה. הדבר הכי קינקי בתוכנית הוא נעלי העקב המאוד לא יוגיות של פאלטרו, אותן היא מניחה בבעלבתיות גסה על הספה הבהירה
כל ההתרחשות מלווה בדיבור: לפני כל שלב בטיפול ובמהלכו, בתוך הסצנות, בטסטמוניאלז ובשיחות שמנהלת פאלטרו עם היועצת הראשית של התכנית (העונה לשם המרשים עד גיחוך, מיכאלה בוהם), איתה היא חולקת עבר טנטרי. הסיבות לשטף המלל מגוונות, ראשית, תרבות הפטפוט האמריקאית שמודגמת כאן בשיא תפארתה ושנית, אנחנו בתכנית על סקס אבל בעצם בלי סקס ממש. יש כאן בעיקר ראשים מדברים, גם אם הדיבור הזה מתבצע תוך שמישהו תוחב להם ביצה או נוצה בפי הטבעת, או תוך שהם מתבוננים באברי מינם. לכך מצטרפת שגרת הריאליטי, המחייבת דברור וניתוח בלתי פוסק של כל סצנה, קלושה ונהירה ככל שתהיה. סיבה אחרונה היא תרבות ההסכמה: שום דבר לא נעשה אם לא מכריזים עליו קודם בפירוט ואם לא מקבלים עליו הסכמה מלאה. זה כבר לא מקובל בדייטים, לא כל שכן בטיפול, לא כל שכן בנטפליקס.
הטיפולים נערכים בחללים מוארים, רצפות עץ, שידות מיובאות מהמזרח. המוסיקה מזכירה מעט את זו שליוותה את "הלוטוס הלבן" (רק בלי הקריצה) ומשדרת כמיהה אל הפרא האבוד שבתוכנו. צעצועי המין מוגשים בסלסלות קש כפריות. אלמלא האנגלית הקליפורנית היינו יכולות להישבע שמדובר בסדרה שמצטלמת בפרדס חנה. הדבר הכי קינקי בתוכנית הוא נעלי העקב המאוד לא יוגיות של פאלטרו, אותן היא מניחה בבעלבתיות גסה על הספה הבהירה ממש, שעה שהיא משוחחת עם היועצת הבכירה – מיכאלה בוהם, כזכור, ומשתפת בפכים מחייה שלה ("הייתי עושה את זה. בהחלט הייתי עושה את זה") וכמובן מגלגלת על שפתיה היפות את המלים אומץ וגבורה על שלל הטיותיהן.
>> האורגזמה היא לא הסוף, היא רק ההתחלה
יש גם רגעים נוגעים ללב: דמיאן מזיל דמעה על מיטת הטיפולים כשהוא מבין שמה שתפס עד היום כמין היה שטחי, קמיל מהזוג הלסבי עפה על צעצועי המין, מתפשטת במהירות ואז לפתע משתבללת, נבוכה, מתלבשת חזרה וכשהיא מסתבכת עם החולצה היא מתנצלת: "כמה זמן אני גוזלת". מימד מוזר הוא המודעות הארס פואטית לכך שאנחנו צופים בתכנית טלוויזיה: עוזרי הפקה נכנסים ויוצאים מול המצלמה, זוגות מתוודים שחלק גדול מהבושה שהם חשים נעוץ בכך שהתכנית משודרת בנטפליקס.
התכנית הקודמת מבית היוצר של "גופ" זכתה לביקורות קשות מעולם המדע, שטען שהיא מקדמת שיטות מפוקפקות ומוצרים מסוכנים. כאן אין סכנה פר-סה, אבל עדין מקודמים רעיונות דומים כמו טיפול אנרגטי, רייקי סקס או "קונסטלציה משפחתית" שלפחות בתצוגתה זו, נראית כמו תיאטרון חובבים שרלטני ברמת אמינות ושכנוע של טור אסטרולוגי.
מבחינת מסקנות, "סקס, אהבה וגופ" אינה מחדשת. כמעט ניתן לסכם אותה ב: "נשים אוהבות יותר פורפליי ולכולם כדאי גם". השאלות שהיא מעלה הן מסדר אחר, ונוגעות, כמו רוב פעילותה העסקית של פאלטרו, לרמת היעילות של פלסיבו, כשבמונח פלסיבו אנחנו כוללות את כל התשדורות האנרגטיות, את כל הממבו ג'מבו, את כל הוודו ואת כל ההנהונים. האם, לדוגמא, למשפט החיווי "הגוף שלך הקרין ביקורתיות", שהושמע כלפי אחת המטופלות ואין מאחוריו כל ביסוס או אומדן, יש ערך מעצם העובדה שהוא נאמר? מעצם העובדה שהוא נאמר בחלל ובזמן המוגדרים כ"טיפול" וכמרחב בטוח? מעצם העובדה שהוא נאמר על ידי דמות חיצונית ליחסים, לא כל שכן מישהי בעלת כינוי שקיבלה בהודו? התשובה לכל אלו היא כנראה כן. הזוגות נראים מרוצים וגם הצופות יכולות לעתים לנפות את ההבלים ולהרוויח משהו, למשל את המשפט המשחרר: "עלינו לזכור שסקס הוא בסך הכל האופן בו מבוגרים משחקים".
