ספר שמות

פעם, לפני שנות אור, בימים שבהם מושג כמו אולטרה סאונד היה סוג של מדע בדיוני, ניסו רבים וטובים לנחש את מין הילוד לפי צורת הבטן. למי שהתברכה בבטן שפיצית טענו שיש בן, ולאלו שבטנן התעגלה אמרו שיש בת.

היו עוד אמונות: לנשים שבמהלך ההריון יפו וקרנו ייחסו בן, ואילו לאלו שהתכערו, לא עלינו, ייחסו בת בטענה ש"הבת לקחה לאם את כל היופי". האמונות הללו יצרו ציפיות שווא, וכך נולדו שמות כמו ארנונה, יחיאלה, יוספה, שמעונה ואפילו יעקבה – שמות שניתנו לצאצאים על ידי הורים מאוכזבים שציפו לבן וקבלו בת.

כמה שנים מאוחר יותר – בערך בשנות ה-80 – הגיעו שמות היוניסקס. הללו, ממש כמו הטי שירט המיתולוגית, התאימו גם לבנים וגם לבנות. בין השמות היה ניתן למצוא את לירון, רוני, שחר, דניאל, מיכאל, שחף ועוד שמות שונים ומשונים שניתנו גם לבנים וגם לבנות.

בשנות ה-90 של המאה הקודמת ולקראת סופה, התחכום ופרץ היצירתיות של ההורים הגיעו לשיאים חדשים: רום ורומי, ים, וכמובן – אגם – על שם אחת, אגם רודברג. ועוד לא אמרנו כלום על צוק לבן וצדף לבת, קנה וסוף וכיוצא בהם.

זה שהילדה נולדה בדצמבר לא אומר שחייבים לקרוא לה קשת. אילוס': photos to go

בשם הבת

אבל השיא עוד לפנינו: במו אוזניי שמעתי בגן השעשועים אם צעירה שואגת לעבר בת שנתיים וקצת: "קשת, בואי מהר". נוכח מבטי ההשתאות שלי, מיהרה האם להסביר: "היא נולדה בדצמבר אז קראנו לה על שם מזל החודש", ואני תהיתי ביני לביני מה היה קורה לו הוריי היקרים היו מתאמצים להיות מקוריים בכל מחיר, וכך הייתי זוכה לשם בתולה…

לא ברור מה בדיוק עובר על ההורים כשהם מחליטים לחרוץ את גורל ילדיהם באמצעות שמות שלא מן העולם הזה. מרבית הסיכויים שקשת היפה תקרא כמעט מיד קשת בענן במקרה הטוב, וחץ מקשת ברע. חוץ מזה – איזה שם חיבה אפשר לקרוא לה? קשתי? קש? תבן? האחרון כנראה שלא, אבל נראה שזה מה שיש בראש של ההורים. ועוד בספר שמות החדש: רגב לבת (כן, קראתם נכון), איילון לבן ואפיק לבת – רק תחשבו על שמות החיבה של זו האחרונה: אפיקי? אפיקוש? אולי אפיקומן?

תגידו שאני לא מעודכנת ושאני סתם מיושנת, אבל השמות הסמי-מתוחכמים הללו מעוררים בי געגוע עז לשמות הקלאסיים כמו תמר, מיכל, נועה ואורי. במחשבה שנייה, אפילו שרה אמנו, לאה, רחל ויעקב – כל אותם שמות תנכ"יים שחלק יאמרו שהם ארכאיים, נשמעים לפתע כמו מוסיקה ערבה לאוזן, לעומת דר לבת ועירד לבן.

מי יודע, אולי בעוד כמה שנים, אחרי שייעלמו אופק וצוק מהאופק, אולי נחזור למקורות ונתחיל לשמוע שוב שמות כמו משה ורבקה, אהרון ובלהה. ועד אז ירחם השם.