ספיר וספיר הן הפתעת העונה של "המירוץ למיליון": "לא האמנו שזה יקרה"

אפשר לומר די בקלות שה"ספיריות" הן הפתעת העונה של "המירוץ למיליון" (הפרק הבא ישודר בראשון, 12.4, בקשת 12). ספיר הרוש וספיר צמח, הבסטיז מירושלים (32), שיחקו אותה ביג טיים – למרות שהן לא בדיוק הטייפקאסט של החזקות והשריריות או בעלות רקע ספורטיבי.

>> מיכל פרס מ"המירוץ למיליון": "הנתק עם נוני לא קשור לתוכנית"
>> יוסי עזרא מגיב לדרמה עם חן דריקס ב"המירוץ למיליון": "מבין את הכעס כלפיי"

בשבועות הראשונים הן דשדשו מאחור, עברו שלב אחר שלב על הקשקש, אבל דווקא במאני טיים – במשימות המאתגרות באמת – הן התגלו כפייטריות אמיתיות, זינקו למקום השלישי ודילגו מהתחתית לשישייה הסופית. מבחינתן, הדהירה רק מתחילה.

מי בעיניכן הם הווינרים הגדולים של העונה?
שתיהן יחד: "מה זאת אומרת? אנחנו".

מה תעשו עם המיליון אם תזכו?
צמח: "קודם כל חופשת בטן־גב של חודש בחו"ל. החיים הטובים – חמישה כוכבים, אבל גם ארבעה זה בסדר".
הרוש: "זה לא מיליון, יש מס וצריך להתחלק, אבל דבר אחד בטוח: אם נזכה, נתרום חלק לצדקה, כי הקדוש ברוך היה איתנו לאורך כל הדרך".

אז מי הן ה"ספיריות", או "החומות", כפי שכונו במירוץ, על שם הצבע שהוצמד להן בתחרות מטעם הפקת התוכנית? דבר אחד בטוח: מדובר בחברות נשית אמיתית – מפרגנת, מכילה ותומכת. הן מציגות מודל לחברות ללא תנאים, כזו שמבוססת על קבלה מלאה: להיות שם אחת בשביל השנייה, להרים כשצריך, לומר את המילה הנכונה – ובעיקר לדעת מתי להבליג.

אהבה ממבט ראשון

ספיר הרוש, ירושלמית ואחת מארבעה אחים, היא אחותו של הכדורגלן אריאל הרוש. היא התנדבה לבשירות לאומי עם ילדים עם מוגבלויות, עשתה תואר ראשון בפוליטיקה ותקשורת ותואר שני בתקשורת פוליטית, עבדה בדוברות הכנסת ושימשה יועצת פרלמנטרית של אופיר אקוניס, קרן ברק ואביר קארה. ברזומה האישי שלה נרשמה גם חתונה שכמעט קרתה – ובוטלה שלושה שבועות לפני המועד.

"הכול היה מוכן", היא מספרת. "מסיבת רווקות, חינה והכל – אבל הייתי בלחץ וחטפתי אורטיקריה, תגובה עורית דלקתית עם פריחה. אושפזתי בבית חולים, והרגשתי שאני מקבלת מסרים לעצור ולחשוב פעמיים לפני הצעד, שאנחנו לא באמת מסתדרים ושדברים השתנו".

"התחלתי לטפל בבריאות שלי, ושנינו הבנו שצריך לחתוך את הקשר", היא מוסיפה. "ספיר צמח הייתה צמודה אליי 24/7. היא קילחה אותי, ישנה איתי, ועברנו יחד את תקופת הפרידה. חצי שנה אחר כך כבר יצאנו למירוץ".

הרוש מספרת שכיום היא בזוגיות חדשה עם גבר בשם און אסרף. "אני בזוגיות טובה ובריאה. הוא דתי, וחיזק אותי – היום אני שומרת שבת, ובעזרת השם תהיה חתונה".

ספיר צמח, גם היא ירושלמית ואחת מארבעה אחים (היא בת הזקונים) – היא טום־בוי שגדלה בין בנים. למרות שהייתה פופולרית ברמה החברתית, היא מעידה שסבלה מחוסר ביטחון. בצבא שירתה בפיקוד העורף, ובפרק האחרון של המלחמה התגייסה למילואים.

כיום היא מנהלת הייבוא בחברת עוז קרמיקה. על השמועות על רומן עם טום שלח, מצמד הכדורגלנים עם אלמוג אוחיון, היא מבהירה: "אנחנו חברים טובים, אבל לא מעבר. אני רווקה, ובעזרת השם אמצא את האחד שלי".

ספיר וצמח הכירו לקראת סוף התיכון דרך חברה משותפת. "זו הייתה אהבה ממבט ראשון", אומרת צמח. "אני מרגישה שיש בינינו קשר דם, גם אם לא מאותם הורים. גדלתי עם אחים – והרווחתי אחות. כבר 13 שנה אנחנו בלתי נפרדות".

"גם אני הרווחתי אחות", מסכימה הרוש. "היא בת בית אצלי ואני אצלה".

ללכת למירוץ היה חלום משותף שלכן?
צמח: "בכלל לא חשבתי על זה, אבל מהרגע שחברה שלנו העלתה את הרעיון אמרתי – למה שלא ננסה? אי אפשר לפספס הזדמנות כזאת אם היא נפתחת".
הרוש: "עברנו דרך ארוכה של אודישנים ותחקירים. לא האמנתי שזה באמת יקרה, וגם חשבתי שנעוף ראשונות".

ואז הגיעה הבשורה שאתן בפנים.
הרוש: "וואי, כמעט התעלפנו. ישבנו כמה דקות בשקט, הסתכלנו אחת על השנייה וניסינו לעכל".
צמח: "כשהתעשתנו – צרחנו מאושר. וכשכבר היינו שם, הבנו שאנחנו הולכות לטרוף את העולם".

הכסף גם היווה שיקול?
הרוש: "ברור. מי לא רוצה לזכות במיליון?".
צמח: "אבל כשאת בתוך המשימות את שוכחת הכול ורק רוצה להוכיח לעצמך שאת יכולה. אנחנו לא אקסטרימיות, וכל יום מתחנו עוד קצת את הגבולות – כי אנחנו שורדות".

יצאתן למירוץ על טיקט של החברות הכי טובות – ובכל זאת, יש זוגות שסיימו בריב ובנתק.
הרוש: "אנחנו חזרנו עוד יותר מחוזקות".
צמח: "ביום־יום אנחנו צמודות מהבוקר. מתחילות בטלפון יומי שיכול להימשך שעה, אחר כך כל אחת לענייניה, ובהמשך נפגשות לאימון במכון כושר – ולרוב גם לארוחת ערב יחד. לא היה לנו לרגע חשש שלא נסתדר; החברות שלנו עמדה לאורך השנים בכל מבחן אפשרי".

ובמירוץ עצמו, מי מכן הרימה יותר את המורל?
הרוש: "אני יותר דרמטית מבין שתינו, וצמח כבר יודעת לזהות מתי להגיד לי 'תנשמי'. לפעמים נראה כאילו היא פחות רגישה, אבל אני יודעת מתי לתת לה רגע, מתי עולה לה ואיך להוריד אותה לקרקע".
צמח: "אנחנו מכירות אחת את השנייה לאורך ולרוחב. הרוש יודעת מתי אני צריכה אותה ומתי שקט. המירוץ הוא סיר לחץ – ולפעמים את יכולה לאבד את עצמך, אפילו את העשתונות – אבל בשביל זה יש את הרוש, שמזכירה לי שבסוף זו חוויה ושנעבור את זה".

די, אל תייפו את המציאות כל כך. לא יכול להיות שלא רבתן בסיר לחץ הזה.
צמח: "היו רגעים שבסוף היום כל אחת לקחה את הפינה שלה. אחרי רבע שעה־חצי שעה כבר היינו חוזרות, מנתחות את היום, מתאמות ציפיות ומדברות על איך משתפרים. דיברנו כמו זוג – לא מחזיקות בבטן, גם אם מישהי נעלבה או הרגישה לא נעים. אבל לא היה מצב שפשוט לא דיברנו שעות".
הרוש: "תמיד מצאנו על מה לדבר ועל מה לצחוק. לא היה בינינו פיצוץ, כי לפני שהוא מגיע – אנחנו יודעות לעצור".

כצמד נשים, היה לכן יותר מאתגר פיזית לעומת זוגות מעורבים או זוגות גברים?
הרוש: "ללא ספק לשתי נשים יותר קשה. אני לא אומרת את זה ממקום שוביניסטי אלא פמיניסטי – אבל במירוץ הבנו שלמרות הנחיתות הפיזית, אנחנו חזקות יותר מגברים".
צמח: "והעובדה שאנחנו בשישייה האחרונה בטח תיתן השראה לנשים אחרות להבין שאפשר לשבור תקרות זכוכית. ועדיין, הסתכלנו בהערצה על האחים עמרי ואיתי רוזנבלט. מאוד כאב לנו כשהם הודחו. הם היו אחד הזוגות החזקים בתחרות, והם פשוט דוגמה ומופת. הרגשנו שהם כמו אחים קטנים בשבילנו. למחרת ההדחה נפגשנו, התחבקנו והתנשקנו איתם".

איך הסתדרתן ברמת ההיגיינה, אם אפשר לשאול?
הרוש: "בואי נגיד שהיה קשה לשמור על אסתטיקה, קצת איבדנו את הנשיות".
צמח: "האדרנלין לאורך היום כל כך גבוה שאת לא חושבת על הצד האסתטי, או על זה שאת אישה ויש לך מחזור, למשל. אין שירותים – הכל רק בטבע. משימת איסוף תפוחי האדמה והשתילה בגומות, ליד קקי של פרות, הייתה קשה מאוד מהבחינה הזאת. אבל רק בסוף היום את נזכרת איך את נראית או שכואב לך".

היו עוד רגעים קשים במיוחד?
צמח: "הייתה לי טראומה מהגבינות הנוראיות שהיינו חייבות לאכול במונטנגרו. היה שם קטע ארוך של 48 שעות בלי שינה, ונקודת השבירה הייתה גם מנטלית וגם פיזית – הגוף היה מותש וירד גשם. משימה כזאת יכולה לפרק אותך, ואז בא לך להגיד 'די, בואי נלך הביתה'. אבל במירוץ, כמו במירוץ – את מתעוררת על עצמך מהר. היו לי גם נקודות שבירה בקרואטיה ובמקאו שגרמו לי לבכות. הרוש בוכה הרבה, אני פחות, אבל בלילה במקלחת אמרתי לעצמי שאני שמחה שזה קרה – שאני לא אשת קרח".
הרוש: "לי היה קשה עם המרק בגאורגיה. היינו חייבות לאכול עד הסוף כי בתחתית הקערה חיכה הרמז לנקודה הבאה. זו הייתה המשימה הכי דוחה – המרק היה פשוט מגעיל, וזה יכול לשבור. אחר כך הקאנו בלי סוף, הסתכלנו אחת על השנייה, וכדי להצליח לבלוע דמיינו את הקובה של אימא בבית. מה שבטוח – אחרי המרק הזה, לגאורגיה כבר לא נחזור. גם לא תמורת שלום עולמי".

אתן מרגישות שמשהו השתנה בכן בעקבות המירוץ?
הרוש: "'המירוץ למיליון' היא תוכנית משנה חיים. חזרתי עם תחושה שהכול אפשרי – שהכול בראש שלנו. אם נשנה דיסקט, אנחנו יכולות להיות בלתי מנוצחות".
צמח: "עד המירוץ הייתי בן אדם מאוד סגור – לא נלחמת ולא מבטאת רגשות. היום אני יותר פתוחה, יותר חמה. יצאנו גם עם חברויות חדשות – מאי ואסף, טום ואלמוג, מאי ואיתי הפכו לחברים שלנו. יום אחד, אחרי שחזרנו, חווינו קושי, ואמרתי להרוש: 'תחשבי מה עברנו במירוץ ותביני שמה שאת מרגישה עכשיו זה צ'יפס'".

אפרופו צ'יפס – הרבה זוגות דווקא יורדים במשקל במהלך התחרות. מה אתכן?
הרוש: "איזה ירדנו, עלינו קילו או שניים".
צמח: "אנחנו אוהבות בצקים".

ואיך התגובות בחוץ?
הרוש: "ש לי היום 30 אלף עוקבים – והיד עוד נטויה. הרחוב מפרגן, אנחנו מקבלות הרבה אהבה, וזה כיף".
צמח: "הכי מרגש לשמוע מנשים שאומרות שהצחקנו אותן, שהרמנו להן. ואם חיזקנו אפילו בחורה אחת לחשוב שגם היא יכולה – אז כבר עשינו משהו".

ומה עכשיו? מה הלאה?
הרוש: "אני בין עבודות. יש לנו מחשבה לפתוח עסק משותף של שתינו".
צמח: "וגם מעניין אותנו לעשות טלוויזיה. אולי הנחיה של תוכנית משלנו".

יש מחשבות על ריאליטי נוסף?
הרוש: "נשמח להשתתף באולסטאר של 'המירוץ למיליון', כי זאת התוכנית הכי איכותית, ואולי להשתתף גם ב'רוקדים עם כוכבים'".
צמח: "השמיים הם הגבול".

ולסיום – איך היה עם יהודה לוי, האחד והיחיד?
הרוש: "כל יום במירוץ את ממוקדת בדבר אחד – להגיע ליהודה בזמן. יודה זה יודה, והוא הרבה יותר מבן אדם יפה. אין כמו החיבוק שלו בסוף היום".
צמח: "הוא חיזק והרִים אותנו. אין, אין, אין – בן אדם עם לב זהב כמו יודה".