סיפורי שרימפס

מי שיודע מה ההבדל בין וונאמה שרימפס לבלאק טייגר שרימפס שירים את היד, ומי שלא יודע – במסעדת "איזבל" ישמחו להסביר לכם.

כשגיורא פתח את איזבל הוא ידע שהיא הולכת להיות מסעדת קונספט שלא מתפשרת, ממש כמו מסעדת NG שגם נמצאת בבעלותו והולכת על טהרת הבשר. כשפתחו את איזבל הוחלט על קונספט של דגים ופירות ים מיוחדים, גם כאלה ששוחים הרחק מכאן ומוטסים בתוך ארגזי קרח. אבל מה עושים עם המחיר, ובטח שלאור המצב ההפכפך בארץ?

מקטינים מעט את המנות, משאירים אותן קלילות, כאלה שלא דורשות הכנה של שעות ומורידים את התוספות. המחיר שווה לכל נפש וקיבלתם מנה מזוקקת של שרימפס קריסטל ג'מבו ב-72 שקלים, כשבמקום אחר הייתם משלמים עליה הרבה יותר.



בתפריט של איזבל תוכלו למצוא בין היתר אויסטרים טריים, מולים, שרימפסים מסוגים שונים, סרטנים, דגי ים, קיפודי ים ואפילו לובסטר (בהזמנה של 24 שעות). חלק ממאכלי הים מגיעים מהארץ, חלקם מוטסים לכאן יום קודם או באותו היום וחלקם הקטן יותר מגיע במצב צבירה קפוא.

נכנסנו אל מתחם המסעדה הקטן והאינטימי. עיצוב חם ששולט בו הצבע החום על גווניו, שולחנות קטנים, בר גדול ומרשים ומוסיקה שקטה, כל אלה משרים אווירת רוגע לא מחייבת, בשונה האווירה שמשדרות בדרך כלל מסעדות יוקרה.

עיינו בתפריט והחלטנו על המנות, מי מאיתנו שמתחבר יותר ומי פחות, אבל השורה התחתונה היתה – היום מנסים דברים חדשים. באיזבל אין מנות ראשונות ועיקריות. התפריט מתחלק לפי סוג ה"יצור".

לקחנו וונאמה – שרימפס עסיסי ובשרני שמגיע מהמזרח (45 שקלים). ההמלצה היתה דווקא על הקריסטל, זן מתקתק ובשרני יותר, אך הלכנו בסוף על המזרחי. המנה שהגיעה לשולחן היתה מכובדת, השרימפסים אכן היו עסיסיים ונטולי צמיגיות. הרוטב המתקתק פשוט שבה את ליבנו והזמין אליו לטבילה את לחם הבית (16 שקלים) שהגיע עם ממרח דלעת, שמן זית ובלסמי וחמאת לימון מצוינת.

מנת הקוקי סאן ז'ק (58 שקלים) שהזמנו הגיעה בהגשה יפהפייה בתוך צדפים דקורטיביים. הרוטב – שמנת, טימין ובשר סרטנים היה סמיך, בעל ארומה חזקה וטעם נפלא. הקוקי סאן ז'ק היה רך ועדין והשאיר טעם של עוד.

את ה"עוד" הזה מילאנו עם גופי קלאמרי על קרם כרישה במילוי של ריזוטו פטריות (46 שקלים). המרקם של הקלאמרי היה מעולה, אבל שילוב הטעמים של הריזוטו וקרם הכרישה לא כל כך הסתדרו אצלי בחיך.

המנה הבאה – קרפצ'יו דואט דגי היום (באס וטונה – 48 שקלים) היתה טובה וקלילה – שמן זית, שמן שומשום, שמן אגוזים ומלח ים שחור. טעם הדגים היה מצוין ושידר טריות, אך הנתחים לא היו דקים מספיק לטעמנו. מצד שני זו הפעם הראשונה שאכלנו קרפצ'יו דגים ולא בשר, אז קחו את עניין עובי הנתחים בעירבון מוגבל.

הרגשנו מאוד אמיצים אחרי המנות האלו ורצינו ללכת על משהו מיוחד. קיפוד ים. כן, כן. כזה שדוקר ברגל באילת. הוא הגיע מכורבל (או שלפחות כך היה נדמה לי) על מצע של קרח בתוך מחבת ברזל. בתוכו שחה רוטב פודינג ורמוט, ותוכן הקיפוד היה מונח, רחמנא ליצלן, על לא אחרת מאשר כפית. זה מה שנשאר אחרי ניקוי כל החלקים המיותרים. ערבבנו את תוכן הכפית בפודינג, טעמנו ו… כנראה גדול עלינו לעת עתה, אבל מי שרוצה לנסות דברים מיוחדים – זו בהחלט הזדמנות נפלאה.



את הארוחה סיימנו בפינאלה של קרם ברולה אספרסו עם שערות חלווה וקינוח נוסף שהיה לא פחות מטירוף חושים. קראמבל תפוחים ופרג ברוטב של פטל וגלידת וניל. המרקם של הבצק, הטעם של התפוחים והחום שקרן מהמנה הנפלאה הזאת היו סיום מרגש בהחלט.

איציק מנטש, השף של איזבל, הוא גם קונדיטור, כך מספר לנו גיורא, וזה מה שמסביר את הקינוחים הנפלאים שהוא מכין ואופה.

איזבל נפתחה ממש לפני תקופת המיתון הנוכחית. תקופה בהחלט מתעתעת ומסוכנת לעסק חדש, אבל המחירים הנוחים שמקבלים תמורת המאכלים המיוחדים כל כך והאיכות המצוינת שלהם, יעשו את שלהם ונקווה כי הקונספט יצליח.

איזבל – בר פירות ים, רח' הארבעה 16, תל אביב טלפון: 03.5610630
א' – ה', 12:00-15:00 ו-18:00 עד לקוח אחרון; שישי שבת משעה 13:00.
עסקיות: 49-79 שקלים, א'-ה' בין השעות 12:00-15:00