מורן טרסוב: "קרייריסטיות לא צריכות לתת למישהי אחרת לגדל להן את הילדים"

מורן טרסוב (46), יזמית, וולוגרית ומנהלת העסק המשפחתי "משפחת טרסוב" – חברה ליצירת תוכן ברשת ומחוצה לה. בחנוכה הקרוב תעלה עם המופע המוזיקלי לכל המשפחה "היי סקול דרמה – האקדמיה ליוטיוב". אימא לשלושה, נשואה לג'וזף, מתגוררת בקיבוץ חולדה. 

כוכבת הילדים "זוהר לא הספקתי": "לא יאמינו לתסריט החיים המטורללים שלי"

מה הדבר הכי מפתיע שלא יודעים עלייך?
"שמסלול החיים שלי היה אמור להיות שונה לחלוטין. התקבלתי ללימודי ביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, ואחרי שלושה חודשים בתוך כל האפרוריות והפרדיגמות הרגשתי שאני נחנקת והבנתי שאני פשוט חייבת ליצור. עברתי ללמוד תקשורת, אבל במקביל הפכתי לאימא וצללתי לתוך עולם התוכן. סיימתי את הקורסים אבל הסמינריון נשאר מאחור ומעולם לא זכיתי בתואר הרשמי. מה שמצחיק זה שהיום, בלי תעודה על הקיר, אני עומדת מול סטודנטים למנהל עסקים ומרצה להם על בניית מותג מצליח ונוכחות בדיגיטל".

מה גרם לך להגיד לאחרונה בקול: "די, נמאס לי"?
"בכנות? אני אומרת את זה בקול בערך שלוש פעמים בשבוע. אנשים לא תמיד מבינים שמדובר במפעל הפקה לכל דבר ועניין – אנחנו לא רק מעלים סרטונים קצרים, אלא מייצרים מדי שבוע פרק מופק ליוטיוב של 20 דקות שנראה ומרגיש כמו פרק בסדרה בטלוויזיה, כולל תסריט, צילום, עריכה וניהול של אופרציה שלמה. והאתגר הכי קשה הוא להמציא את עצמך מחדש כל שבוע, כבר 15 שנה, בעולם שמשתנה בקצב מסחרר. זה תובעני, אינטנסיבי ולפעמים אפילו שואב ממך הכל. וברגעים של עומס קיצוני ה'די, נמאס לי' פשוט בלתי נשלט. אבל לא הרבה זמן אחרי, אני משתיקה את הקול הזה. יש בי תשוקה אמיתית ועמוקה ליצירה ולקשר עם הקהל, והאהבה הזו בסוף מנצחת כל שחיקה".

מה הקללה האהובה עלייך?
"אני לא מקללת בכלל. לא בבית, לא בחוץ. אבל יש לי צמד מילים שאני מרבה להשתמש בו: 'לא להמציא!'. בתרגום חופשי זה 'אל תחרטטו אותי'. זה מתאים לכל כך הרבה סיטואציות בחיים, שזה כבר הפך לבדיחה פנימית קבועה שלי ושל ג'וזף, כשאנחנו רואים אנשים מהתחום שפועלים בדרכים עקומות או סתם כשמישהו מנסה למכור לנו סיפורים. שתי מילים שסוגרות את הפינה באלגנטיות".

מתי בכית בפעם האחרונה?
"אני בוכה לפחות פעם בשבוע, אני בנאדם שמוצף רגשית מאוד בקלות. למזלי הגדול, רוב הדמעות שלי מגיעות מהתרגשות ולא כי רע לי. השבוע בכיתי פעמיים: פעם אחת כשאמה, הבת שלי, בישרה לי שהיא התקבלה למסלול מצוינות באנגלית, זה ממש לא מובן מאליו בעיניי – עם כל העיסוקים שלה והעובדה שהיא כוכבת ענקית, היא לא מוותרת לעצמה, משקיעה בלימודים ומצליחה. לראות את הגאווה בעיניים כשהיא באה לספר לי פשוט פירק אותי והתחלתי לבכות. ופעם שנייה כשראיתי עם שלושת הילדים שלי סרט מצויר בקולנוע עם סיפור מרגש על חברות. ישבתי שם ודמעתי, והילדים הסתכלו עליי במבט מוזר של 'הנה אימא עוד פעם בוכה מסרט מצויר', אבל הם כבר לגמרי רגילים אליי".

מה הדבר הכי מביך שקרה לך מול קהל?
"קרו לי לא מעט, אבל הפדיחה הכי טרייה קרתה ממש בקיץ האחרון בסבב ההופעות שלנו. הייתי באמצע נאמבר ריקוד עם אמה, ונשארו טיפות מים על הבמה מקטע קומי מוקדם יותר, שבו ג'וזף השפריץ מים מהפה. מרוב שאני תמיד נותנת את כולי ולא רואה בעיניים, לא שמתי לב, החלקתי ונחתתי ישר על הטוסיק מול אולם מלא. זה נראה הרבה יותר דרמטי ממה שזה באמת היה, וממש שמעתי מהבמה איך נעתקה לקהל הנשימה בבת אחת. קמתי מיד, המשכתי לרקוד כאילו כלום, ותוך שתי דקות כולם נרגעו, כולל אותי. אבל כן, זה היה קצת מביך".

מה הדבר שהכי מפחיד אותך?
"שיקרה משהו לילדים שלי. חד משמעית. זה הפחד היחיד שבאמת מסוגל לשתק אותי".

מהי המנטרה שאת אומרת לעצמך כשאת מרגישה שאת עומדת להתפרק?
"להודות על הטוב. כשמרגיש לי שהכל קורס או כבד לי על הלב מדי, אני מכריחה את עצמי להתמקד ב'יש'. יש לי כל כך הרבה על מה להודות בחיים האלה, אני משתדלת להתמקד בזה וזה אוסף אותי מחדש".

את והצ'אט – סיפור אהבה, יחסי עבודה או חשדנות הדדית?
"לגמרי נע בין סיפור אהבה ליחסי עבודה, תלוי בשעה של היום. הוא לגמרי הג'וקר שלי! רגע אחד הוא מנהל עבודה שעוזר לי לייעל לוחות זמנים, ניהול העסק וסיעור מוחות להפקות, דקה אחר כך הוא הופך לרופא של הבית שמאבחן תמונות של פריחה חשודה של הילדים, ולפעמים הוא אפילו בייביסיטר שממציא לריו חידות טריוויה כדי שיהיה לי רגע של שקט לסיים משהו חשוב. בשורה התחתונה אני מאוד מאמינה שללמוד לעבוד איתו זה יתרון ענק לחיים ולעסקים, ומי שעדיין מפחדת ממנו פשוט מפספסת את העתיד!".

אם היו מביימים סרט על החיים שלך, מי הייתה מגלמת אותך?
"אחרי 15 שנים של תיעוד עצמי, אני מגלמת את מורן טרסוב הכי טוב שיש! אין לי כמיהה לראות שחקנית אחרת עושה את זה, ואני גם לא יודעת מי תדע לעשות את השטויות והדרמות שלי טוב ממני. אבל אם כבר מדברים על סרט, החלום האמיתי הוא לקחת את כל מה שאנחנו עושים ברשת ולהביא אותו יחד עם כל המשפחה למסך הגדול של הקולנוע. זה לגמרי היעד הבא".

מי בעינייך הגבר ו/או האישה הכי לוהטים על הפלנטה?
"ג'וזף יודע שהוא הכי לוהט בעיניי, אבל הוא גם יודע מצוין שהוא חולק את המקום הזה עם ג'סטין ביבר. בכל שנה ביום ההולדת שלי הוא מנסה להשיג לי כרטיסים להופעה שלו, ופעם אחת כשזה כבר קרה, המלחמה ביטלה לנו את התוכניות. אני ממש מקווה שנצליח להגשים את החלום הזה יחד בקרוב, ואפילו לטוס עם הילדים, שמטורפים עליו ועל המוזיקה שלו לפחות כמוני".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"את הקושי לנתק את היד מהטלפון. כיוצרת תוכן ומנהלת עסק, שרובו מתרחש ומתקיים בנייד, המכשיר הזה הפך לחלק בלתי נפרד ממני, אבל הלוואי שיכולתי להניח אותו יותר. בלי להציץ, בלי לבדוק, בלי לגלול לנצח. פשוט להיות נוכחת במאה אחוז ברגעים הקטנים של הבית בלי שום הסחת דעת דיגיטלית".

על מה יש לך רגשות אשם?
"על זה שאני לא מדברת ונפגשת מספיק עם אימא שלי. היא גרה לבד כבר המון שנים, מאז שההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 18. כל השנים גרתי במרחק כמה דקות הליכה ממנה, אבל בשלוש השנים האחרונות, מאז שעברנו לקיבוץ, המרחק הפיזי גדל ואני כבר לא רואה אותה באותה תדירות. זה מעציב אותי, ואני דואגת לה. בתוך הטירוף של העבודה, הילדים והחיים, הימים פשוט טסים. אני מקפידה לראות אותה לפחות פעם בשבוע, ואני יודעת שיש כאלה שרואים את ההורים הרבה פחות, אבל עבורי זה פשוט לא מספיק. המרחק הזה יושב לי חזק על הלב, ומייצר אצלי לא מעט רגשות אשם".

מה חסר לך בחיים?
"שקט נפשי ותחושת ודאות. ברמה הפרטית באמת שאני מודה על הכל, על הטוב וגם על האתגרים. אבל מסביב הכל כל כך מטלטל. כאימא שחיה ומגדלת כאן במדינה ילדים וכמישהי שמנהלת פה עסק, חסרים לי שקט נפשי, יציבות ותחושת ביטחון בסיסית".

מהי ההזדמנות הכי גדולה שפספסת בקריירה שלך?
"אני משתדלת לא לחיות את החיים שלי במחשבות על פספוס. אני מטבעי בנאדם שמאוד זורם ומאמין שמה שמדויק לי תמיד בסוף ימצא את הדרך להגיע אליי. גם אם לפעמים יש רגעים שבהם קשה לי לראות את זה, דברים תמיד יודעים להסתדר על הצד הנכון והטוב ביותר עבורי".

מה הדעה הכי לא פופולרית שלך?
"עם כל זה שאני מנכ"לית, יזמית ואישה שהייתה חלוצה ופרצה דרך בתחום שלה הרבה לפני אחרים – אני מסרבת לשחרר את הבית. הדעה הכי לא פופולרית שלי בעידן הפמיניסטי הנוכחי היא שנשים קרייריסטיות לא צריכות לתת למישהו אחר לגדל להן את הילדים. מבחינתי, גם אם את מנהלת אימפריה ולא ידעת לבשל מעולם, תלמדי לבשל כדי שהילדים והבית יקבלו ממך ארוחה חמה ואת האהבה שלך דרך האוכל והנוכחות שלך. זה לא בא על חשבון הקריירה, וזה לא הופך אותך לפחות שאפתנית. בית חם ואימהות נוכחת יכולים וצריכים להתקיים לגמרי לצד אישה שמקדמת ומגשימה את עצמה בגדול!".

לאיזו אישה בא לך להרים?
"להיילי ביבר, ומסיבה מאוד ספציפית: היום החלומות הכי גדולים שלי הם כבר לא על הקריירה שלי, אלא על העתיד של הילדים שלי. היילי הוכיחה איך הופכים נוכחות רשת לאימפריה עסקית עצמאית ושוברת שיאים, היא מלאה בסטייל וביוטי ובנות מכל העולם רוצות לחקות ולהיות חלק ממנו. וזה בדיוק החלום שיש לי בלב לבת שלי. אמה גדלה לתוך העולם הזה עם כמויות של כישרון ומוסר עבודה שיש למעטים, ואני מאחלת לה לצעוד בעקבות מודל כזה – אישה צעירה, חדה ועצמאית שמנהלת מותג משלה ומגשימה את עצמה הכי בגדול שיש".