דין הפנר: "יש משפחה שפשוט התפרקה עכשיו, ואני ביחד איתה"

דין הפנר (28), שחקנית ("אבא מטפלת", "כפולה", "אחותי קפצה כיתה", ועוד). בימים אלה מככבת בתיאטרון בהצגה "יומן חוף ברייטון" (בית לסין), ובמחזמר "דייט ראשון" (התיאטרון העברי) ובסדרה "אל עצמי" המבוססת על רב המכר של גלילה רון-פדר-עמית שתעלה בקרוב ב-yes. נמצאת בזוגיות, מתגוררת בתל אביב

>> כוכבת "קופה ראשית": "הייתי רוצה להיות פחות חסרת סבלנות כלפי ילדיי"

היי דין, מה שלומך היום? איך את מרגישה?
"קמתי היום עם מצב רוח טוב, אבל זה דבר די הפכפך בתקופה האחרונה".

מה הדבר שהכי מטריד אותך כרגע?
"בהמשך לשאלה הקודמת, אני מאוד מוטרדת מהמצב במדינה שלנו. מטריד אותי שללכת ברחוב הפך להיות דבר מסוכן, שחיילים שלנו נהרגים, שיש חטופים כבר מעל שנה בשבי ושקשה לראות את הסוף. מציאות בלתי נתפסת. אם מישהו היה מגיש תסריט כזה לסדרת טלוויזיה, אני חושבת שהיו צוחקים לו בפרצוף".

"אני בוכה כל פעם שיש 'הותר לפרסום' על חייל שנהרג. זה שובר לי את הלב. הייתה פעם אחת שהייתי לבד בבית ופרסמו עוד חייל שנהרג, ופשוט התפרקתי. כבר לא יכולתי להחזיק יותר"

 

מה הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
"אחרי החזרה הגנרלית של המחזמר החדש שאני משתתפת בו ('דייט ראשון'), קיבלתי המון מחמאות מרגשות מאנשים שאני מאוד אוהבת. הרגשתי בהיי מטורף, אבל הכי זכורה לי ההודעה שאמא שלי שלחה לי לפני, היא כתבה מילים שהרגישו כמו חיבוק ללב. זה בדיוק מה שהייתי צריכה באותו רגע".

מה הקללה האהובה עלייך?
"סעמק. זה קצר וקולע. זאת קללה שמצחיקה אותי כי יש בה משהו קצת ערסי אבל עדין. אני משתמשת בה כשדברים משתבשים, וגם השתמשתי בה על הבמה כמה פעמים – גם במחזמר 'דייט ראשון', אתן מוזמנות לבוא לראות בעצמכן".

מתי בכית בפעם האחרונה?
"אני בוכה כל פעם שיש 'הותר לפרסום' על חייל שנהרג. זה שובר לי את הלב. לאחרונה הייתי בתקופת חזרות, וכל פעם שהיה פרסום כזה לא יכולתי לתת לעצמי לשקוע לתוך זה, אבל הייתה פעם אחת שהייתי לבד בבית ופרסמו עוד חייל שנהרג, ופשוט התפרקתי. כבר לא יכולתי להחזיק יותר. כשיש ידיעה כזאת אני ישר חושבת על זה שיש משפחה שפשוט התפרקה עכשיו, ואני נותנת לעצמי לבכות איתם".

למי את מתגעגעת?
"לסבא שלי. הוא מאוד הזדקן ובשנה האחרונה כמעט ולא יוצא מהמיטה. הוא היה הבן אדם הכי עצמאי ופעלתן שיש. אני מתגעגעת לסבא שהוא היה בשבילי כל החיים. הוא עדיין יודע להגיד את הדבר הנכון כשאני צריכה ולתמוך בי, אני משתדלת להיות שם בשבילו בחזרה אבל מרגישה שאני לא עושה את זה מספיק".

מה השריטה שלך?
"מאיפה להתחיל? לבדוק שכל האורות כבויים בכל פעם שאני יוצאת מהבית או מהאוטו. אם אני מפספסת פרט קטן בטלוויזיה אני מריצה אחורה. אם השיער שלי לא יראה טוב יכול להיות שאני לא אצא מהבית. אני אוהבת שהוא מסודר".

מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים? ומה העצה הכי גרועה?
"העצה הכי טובה: אל תקחי עצות מאנשים שלא היית רוצה להיות במקום שלהם. אבל באופן כללי צריך להיזהר עם כל ה'עצות', כי תמיד נהיה מוקפים באנשים שחושבים שהם יודעים הכי טוב, לכל אחד יש דעה אחרת והכל מבלבל. בסוף צריך ללכת עם מה שמרגיש בבטן. אין דבר כזה 'טעויות', הכל מוביל אותך לאיפה שאת צריכה להיות. העצה הכי גרועה: הייתה סוכנת שהייתי מיוצגת אצלה, והרבה פעמים כשהייתי באה אליה עם חלום או מטרה – היא הייתה אומרת לי דברים בסגנון של: בואי נחכה עם זה / נראה בהמשך / זה מוקדם מדי, וכל מיני דברים בסגנון, במקום לחשוב על צעדים קטנים ופרקטיים. היא כנראה לא ידעה איך לעזור לי, אבל במקום להודות בזה היא גרמה לי להרגיש שאני צריכה לצמצם את עצמי או שאני חסרת מודעות. תקיפו את עצמכם באנשים שמאמינים בכם וירצו ללכת איתכם רחוק, במקום לצמצם אתכם אליהם".

על מה את הכי אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"מתנות לאנשים שאני אוהבת, וגם – בשנה האחרונה עברתי לדירה משלי, אז לקנות דברים לבית זה כיף ומרגש".

עם איזה אדם מפורסם היית שמחה להעביר לילה?
"הייתי רוצה לצאת לארוחת ערב עם ג'ניפר אניסטון, היא שחקנית שאני מעריצה ויש לי המון שאלות לשאול אותה. אחר כך הייתי שמלה לצאת לבלות עם הקרדשיאנס, הן מוגזמות ואני מתה עליהן".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"אני בחורה מאוד נקייה אבל די מבולגנת. הייתי רוצה להצליח להיות יותר מסודרת, כמו הבנות האלה שמסדרות את הארון אחת לשבוע כי זה ה'כיף' שלהן. הייתי רוצה גם ללמוד לשחרר שליטה ולזרום כשדברים לא הולכים בדרך שאני רוצה".

על מה יש לך רגשות אשם?
"על זה שאני לא מפנה מספיק זמן למשפחה שלי. הם הכי חשובים לי".

>> יעל שלביה מגלה: "בכיתי כשאח שלי נכנס ללבנון"

מה מפחיד אותך?
"שמשהו רע יקרה למישהו שאני אוהבת, וגם הטיפשות והעיוורון והשנאה שיש כלפינו בעולם".

מה חסר לך בחיים?
"כלב או חתול. בבית של ההורים שלי תמיד היו חיות, וזה ממש חסר לי בתל אביב. אני מאמינה שאטפל בזה בזמן הקרוב".

מה הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
"היו כמה רגעים משמעותיים: הסדרה 'ראש גדול', שהיא הפרויקט הראשון שקיבלתי, פתחה לי הרבה דלתות. זאת הייתה ההזדמנות הראשונה הגדולה שקיבלתי. גם ההחלטה ללכת ללמוד בבית ספר למשחק היא רגע משמעותי, ובזכות זאת אני מרגישה שאני שחקנית הרבה יותר משוכללת ממה שהייתי. גם התפקיד הראשון שלי בתיאטרון, בהצגה 'יומן חוף ברייטון' בבית לסין, פתח לי עולם חדש. הייתה לי שם, ועדיין יש לי חוויה מדהימה".