סוף מעשה במחשבה תחילה – ב'
מהם אמצעי המניעה הבטוחים לשימוש לך ולתינוק?
ואם לא ניתן להשתמש בקונדום בגלל רגישות או מסיבות דתיות? ישנו אמצעי מניעה אחר המשלב חציצה?
"בהחלט כן. הספוגית, שהשימוש בה אף הוא לא מפריע להנקה. ספוגית הפרוטקטאייד (Protectaid) היא אמצעי מניעה חדש בישראל. הספוגית עשויה מקצף פוליאוריתן רך, ספוגה בקוטלי זרע ומגיעה בגודל אחד שמתאים מעצמו לכל אישה. היעילות של הספוגית במניעת הריון נובעת מדרך פעולתה הכפולה. ראשית, הספוגית מציעה מידה מסוימת של חציצה פיזית, על ידי חסימת הדרך לצוואר הרחם וספיחה של הזרעונים. שנית, מאחר והספוגית מכילה מספר קוטלי זרע, היא מספקת גם חציצה כימית על ידי קטילת הזרעונים בטרם יגיעו ליעדם.
כמובן שישנה גם דיאפרגמה אך לא מקובל להתאים דיאפרגמה בתקופה שלאחר הלידה עקב השינויים שחלים בגודל הנרתיק, שחוזר בהדרגה לגודלו הרגיל. השימוש בספוגית או בדיאפרגמה לא מומלץ כל עוד יש דמם לדני, כלומר בששת השבועות שלאחר הלידה".
פרופ' זיידמן מציין גם את ההתקן התוך רחמי כאמצעי מניעה יעיל במניעת הריון עבור נשים מיניקות. "זהו אמצעי מניעה הניתן להחדרה בטוחה לרחם מהשבוע הרביעי לאחר הלידה, ללא ירידה ביעילותו הגבוהה", הוא מסביר. "אין במועד זה סיכון גדול יותר בהחדרת ההתקן לניקוב הרחם ואין עליה בשיעור ההתקנים שנפלטים מעצמם מהרחם או חשש שייאלצו להוציא את ההתקן עקב דמם או כאב חריג.
למעשה, ניתן להחדיר את ההתקן גם מיד עם סיום הלידה, ללא סיכון מיוחד, וגם בעת ניתוח קיסרי, אך הדבר לא מקובל מאחר וקיים במועד מוקדם זה שיעור מעט גבוה יותר של היפלטות עצמונית של ההתקן מהרחם. ההחדרה של ההתקן קלה יותר אצל נשים מיניקות, והן גם מדווחות פחות על דימום או כאב לאחר החדרת ההתקן. ההתקן, גם זה הנפוץ שמכיל נחושת, וגם זה שמשחרר לחלל הרחם פרוגסטרון (מירנה), אינם מפריעים להנקה".
אפשר גם אחרת
קיימות גם שיטות אלטרנטיביות. כולנו מכירים את שיטת "הימים הבטוחים", שתינוקות רבים נולדו בזכותה, שיטה זו לא מומלצת בכלל כאמצעי מניעה, ובעיקר לא מומלצת לאחר הלידה מכיוון שמועד הביוץ אינו ידוע. גם שיטת המשגל הנסוג אינה מומלצת מכיוון שאפילו טיפת זרע אחת הנפלטת בעקבות הגירוי המיני יכולה להוביל להריון.
בניגוד לשתי השיטות הללו, קיימת שיטה טבעית ומדעית המבוססת על עשרות שנות מחקר. בישראל מובילה את השיטה מיכל שונברון, המחנכת לבריאות נשים מזה כעשרים שנה ומחזיקה בתארים מוסמך בריאות הציבור וחינוך לבריאות קהילתית ומומחית מוסמכת בחינוך לבריאות.
"העיקרון המוביל בשיטה הטבעית הוא שהיכרות אינטימית עם מערכת הרבייה מעניקה לכל אישה את האפשרות לשלוט בפריון של גופה בתקופות שונות של חייה. אישה מיניקה יכולה לדעת האם ומתי היא פוריה על בסיס יומי", מסבירה שונברון.
"מדי יום הגוף משדר שלושה סימני פוריות המעידים על ביוץ, ניסיון לביוץ, ימים פוריים ולא פוריים. ניתן לזהות את הסימנים ולהימנע מהריון על ידי שימוש משולב בשתי שיטות בדוקות: שיטת המודעות לפוריות FAM (Fertility Awareness Method) ושיטת אל וסת LAM (Lactational Amenorrhea Method)".
כיצד פועלות השיטות?
"שיטת LAM היא שיטה שנחקרה בצורה מקיפה ביותר במדינות מתפתחות והוכח כי היא יעילה מבחינה תרבותית וסטטיסטית בחברות מסורתיות-שבטיות בהן הנורמה החברתית מעודדת הנקה ללא שעון או זמנים קצובים. נשים שחיות במדינות מתפתחות מבינות היטב את יתרונות ההנקה כאמצעי מניעה, ולכן האמהות נמצאות בקרבה פיזית רצופה עם התינוק ובעצם מיניקות כל הזמן. התדירות הגבוהה של מציצת השד והגירוי המתמיד שלו גורמים באופן טבעי לטווח ארוך של אל וסת ולפסק זמן של שנתיים-שלוש בין הלידות".
וזה פועל כך גם בתרבות שלנו, המערבית?
"בתרבות המערבית אין אפשרות להיניק תקופה ממושכת או בתדירות מספקת, בין השאר בשל ריבוי התפקידים שיש לנשים. בכל מקרה, גם אם אישה מיניקה מסביב לשעון ובתדירות גבוהה, אין ערבות לכך שהביוץ הראשון שלה לא יתרחש לפני שחלפו שישה חודשים מהלידה. מכיוון שמרבית הנשים בעולם המערבי לא מיניקות באופן מלא כמו בעולם השלישי, מה שנקרא 'הנקה אקולוגית', הן לא עומדות בדרישות של שיטת LAM. אני מדגישה שוב, שיטת LAM יעילה לחלוטין רק כשההנקה רצופה ותדירה מאוד, בששת החודשים הראשונים שלאחר הלידה, ובתנאי שמיניקים כל שעתיים עד ארבע שעות, כולל בלילה, ולא נותנים תוספות, וכל עוד האישה לא מקבלת דימום ויסתי".
ומהי שיטת FAM?
"שיטת FAM מיועדת גם לאחר שחלפו ששת החודשים הראשונים לאחר הלידה. היא מאפשרת זיהוי מדויק של פוריות אפשרית, בין אם יש לאישה מחזור או לא. בדרך כלל השיטה מבוססת על תצפיות ורישום בטבלה מיוחדת של שלושה סימני פוריות: הפרשות, חום גוף ושינויים בפתח צוואר הרחם. אך בזמן הנקה, כאשר אין ביוץ, רק סימן אחד מתוך השלושה רלוונטי ואמין לתקופה הזו: ההפרשות של צוואר הרחם. הפרשות אלה מיוצרות בנקיקים בתוך צוואר הרחם, באזור שנמצא בין הרחם והנרתיק, להבדיל מההפרשות המיוצרות בנרתיק בזמן גירוי ופעילות מינית. כוח הכבידה מוביל את ההפרשות למטה דרך הנרתיק אל מחוץ לגוף. נשים מזהות את ההפרשות ככתמים, יבשים או רטובים, בתחתון וכתחושות של יובש ורטיבות".
מתי ניתן להתחיל להשתמש בשיטה?
"ברגע שנגמר הדימום מהלידה, אישה יכולה להתחיל בתיעוד מצב פוריותה בעזרת מורה מוסמכת. אישה מיניקה לומדת להכיר ולפענח מצבים של יובש אמיתי, הפרשות יבשות ולא פוריות, הפרשות רטובות ופוריות, ושילובים ביניהן. יש מספר טכניקות לבדוק את טיב ההפרשות, בצורה פנימית או חיצונית. אחרי שבועיים של מעקב, אישה תוכל ליישם את השיטה על ידי כללים פשוטים לשימוש.
נשים שמיניקות בצורה מלאה וכל 2-4 שעות חוות יובש מתמיד או הפרשות יבשות במשך שבועות או חודשים לאחר הלידה. ברגע שהאישה לומדת את דפוסי ההפרשות שלה היא יכולה לקיים יחסי מין לעיתים קרובות, ללא אמצעי מניעה מלאכותיים, בתנאי שהיא נמצאת במעקב עם גורם מוסמך".