הרגיעון של כולנו: כך הפך ניר דבורי למאמי הלאומי החדש

אין לו את הקטע השרמנטי של דניאל הגרי, והוא לא מציע לנו לשתות מים בזמן שנחש הצפע מתקרב, כמו נחמן שי. אבל עזבו רגע מה הוא לא – זה פחות מעניין. ניר דבורי הוא קצת השלמה ארצי של כתבי החדשות, אם חושבות על זה: אחרי שיצא לו מהלב "מלחמה זה חרא", המשפט המתבקש הבא הוא "תתארו לכם עולם יפה".

>> ניר דבורי, לידיעתך: הקראש המפתיע של כוכבת "חתונמי"

כן נו, בכל מלחמה יש אחד כזה. חביב הקהל, הכוכב, האיט־מן של הרגע, הממי הלאומי – יו ניים איט. ברגעי קצה שהחיים בישראל מזמנים לך, כשאת מכסה את עצמך מעל שני ילדים רכים שישנים בממ"ד, ומתפללת לאלת הרולטה האיראנית ששום טיל בליסטי ו/או ההדף שלו לא יפלו לך על הראש באמצע החיים – את מחפשת עזרים. משהו שיסייע לך להחזיק מעמד, להישאר תפקודית, להרגע רגע בין התראה לאזעקה. חלק פונות לדרינק, אחרות לוויד, אבל זה לא סותר: דבורי החליק בבטחה אל תוך הריק שהשאיר אחריו הגרי, מאז שהאחרון הועזב מתפקידו, בתור העזר החוקי היחיד שזמין 24/7 וללא מרשם.

תמיד אמרת שזה עולם משוגע

וזה כנראה מה שהיינו צריכות. דבורי (53), ראש הדסק לענייני צבא וביטחון של חדשות 12 בשנתיים האחרונות, לא עשה כלום כדי להיות אהוב, רק את העבודה שלו. הוא פשוט דבורי. ענייני, תכלסי, עם טון שנע בין פק"ל מילואים לאבא סבבה, ותמיד יחתום את הדיווח עם איזה דרופ-דה-מייק קטן. ובימים שבהם החיים משקשקים ודיפ-שיט איז גטינג ריל – הקול הזה, השקול, הספק מיליטנטי ספק חברי הוא מה שמחזיק אותנו שפויות בעולם שמשתגע בקצב אקספוננציאלי.

"הוא לא עשה כלום כדי להיות אהוב, רק את העבודה שלו. הוא פשוט דבורי. ענייני, תכלסי, עם טון שנע בין פק"ל מילואים לאבא סבבה, ותמיד יחתום את הדיווח עם איזה דרופ-דה-מייק קטן"

 

ההתאהבות הציבורית בדבורי נבנתה על רגעים בזמן אמת לאורך השנה ושמונת החודשים האחרונים. ואז, מתוך המלחמה המתמשכת והארורה התפרצה מלחמה אחרת, כמו מחלה ממארת, איום קיומי חדש, ליגה משלה. ובאחד השידורים בסוף השבוע, כשהמתיחות מול איראן איימה לקבור את כולנו תחת הריסות של טיל בליסטי מוגז, דבורי זרק לאוויר משפט: "הם לא יכולים עלינו!" – ופתאום השתרר רגע של שקט באולפן, והשתרעה כיפה קטנה של יציבות ברזל. 

דבורי נישא על גלי אהדה ברחבי הרשת, והסטוריז שצצים כמו מאשרומז אחרי גשם של יירוטים מעידים על כך. מעבר לתחושת הביטחון, דבורי הוא דמות שרבים ורבות מצאו בה נחמה. מבט חטוף בפיד מעלה ממים, חיקויים, כולל דאחקות ב"מאמאצחיק". אופירה אסייג הריעה לו מהיציע של הסטורי: "אין עליו, ניר דבורי, כל מילה!". בריל אחר, מישהי תיעדה כוס יין מול מסך הטלוויזיה וכתבה: "הדרך הבטוחה ביותר לחכות לאזעקה – זה עם ניר דבורי". ואם צריך סלוגן שיחתום את המגמה, אז הנה עוד אחד מבית אינסטגרם: "תנו לדבורי לישון, אנחנו צריכות אותו בלילה".

"דבורי נישא על גלי אהדה ברחבי הרשת, והסטוריז שצצים כמו מאשרומז אחרי גשם של יירוטים מעידים על כך. מעבר לתחושת הביטחון, דבורי הוא דמות שרבים ורבות מצאו בה נחמה"

 

יש מצב שאולי הוא לא התכוון להיות ממי. אולי הוא אפילו לא יודע שהוא כזה. אבל באפס מאמץ, ניר דבורי  לאיש שאת רוצה שיניח מולך את המציאות כמו שהיא, ללא כחל ושרק – יסתכל לך בעיניים ויגיד לך בקולו הסמכותי שזה סתם חרא של מזל שנולדת בישראל, ושאם לא הצטיידת בדרכון זר לממ״ד, הלך עלייך ועל כל משפחתך. ושאי אפשר לנסות להתחיל לשקם משהו כשחלקים ממנו עדיין מעונים ונמקים במחשכי השבי. 

וזה, בתקופה שבה הכל מרגיש על כרעי תרנגולת, כשאין לדעת מה יביא יום או אם נשרוד את מחר – אולי התפקיד הכי חשוב שיש בז’אנר. ויכול להיות שבלילה־בלילה, גם עליו יקל לשמוע שזה בסדר לפחד. גם אם יש לך דרכון זר.