ניקול ראידמן: "אם אלך לפסיכולוג – הוא יצטרך פסיכיאטר"

תאחלו הרבה מזל טוב לניקול ראידמן, שחוגגת את יום הולדתה ה-39 (ב-11 ביוני, למקרה שתהיתן). ראידמן הגיעה עד הלום "בלי הזרקות, בלי ניתוחים ורק עם ריסים מודבקים", לדבריה. החגיגה המרכזית נערכה אמש (רביעי) במתחם הפופ אפ של המותג החדש שלה "NO 1 BETTER" בקניון רמת אביב, עם הרבה מאוד חברים מפורסמים ותקשורת. כי ראידמן, כמו ראידמן, אוהבת סיבות למסיבות – ועוד יותר מזה, היא אוהבת לחגוג בענק.

>> בעקבות קריס ג'נר: המהפכים הכי מטורפים שראינו אצל הסלבס

מפחיד אותך להגיד בפעם האחרונה שלושים ו… ?
"לא מפחיד. עם השנים אני רואה את החיים בצורה אחרת. ראיתי אנשים שחלו ומתו מסרטן, בהם חברים שלי. זה מפחיד, וזה נותן לך סטירת לחי ופרופורציות לחיים. אני חושבת שאנחנו צריכים לחבק כל רגע ולברך על כך שאנחנו חיים. כל השאר פתיר".

"השותפים שלי פחדו שהזהות הישראלית שלי תפריע, אבל אני ישראלית ואומרת את זה בקול רם בכל מקום. מי שלא טוב לו, יום טוב לו. אין לי שום כוונה להיות חביבת הקהל בערב הסעודית או בקטאר"

 

ומה לגבי המצב במדינה? חיילים צעירים נהרגים מדי יום, 55 חטופים מוחזקים בשבי למעלה מ-600 יום. זה מפחיד אותך?
"אני פטריוטית ישראלית, ולמרות שהחברה שלי בינלאומית, בחרתי לפתוח את החנות הראשונה בישראל. תכננתי להשיק את קולקציית הריזורט בשנה שעברה, אבל חיכיתי שכל החטופים יחזרו. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד".

"קיבלנו סטירת לחי של אנטישמיות בעקבות השבעה באוקטובר", היא מנסה לסטות באלגנטיות מהנושא. "השותפים שלי פחדו שהזהות הישראלית שלי תפריע, אבל אני ישראלית ואומרת את זה בקול רם בכל מקום. מי שלא טוב לו, יום טוב לו. אין לי שום כוונה להיות חביבת הקהל בערב הסעודית או בקטאר. יש לי קולקציה בשם 'עם ישראל חי', ואני מתכננת להעביר עשרה אחוזים מההכנסות לחיילי צה"ל".

ובכל זאת, התייחסותך למצב בתוך ישראל?
"עברנו – ואנחנו עדיין עוברים – שנה וחצי של גיהנום. זה מעציב ומתסכל ומכאיב לי".

את מדברת על זה למשל עם חברייך הטובים ביבי ושרה נתניהו?
"אנחנו חברים, ואני לא אכנס לשיח פוליטי. כן, אנחנו מנהלים הרבה שיחות. אני חברה שלהם ולא פרשנית של שמפניות וסיגרים. אני יכולה להגיד שגם להם זה כואב. גם ביבי בן אדם, וזה כואב גם לו".

"אני לא אצטרף לפוליטיקה. זה עולם מלוכלך. עברנו שנה וחצי של גיהנום. זה מעציב ומתסכל ומכאיב לי. אני מנהלת הרבה שיחות עם ביבי ושרה, ויכולה להגיד שגם להם זה כואב. גם ביבי בן אדם"

 

את יזמית, אשת עסקים, זמרת חובבת, בעלים של מותג אופנה ופילנתרופית. בתוך הרזומה הזה, ובאקלים של היום – רק חסר לך לסמן וי על פוליטיקה. די, העם כבר לא עם ביבי. צריך כוחות חדשים.
"אני לא אצטרף לפוליטיקה. זה עולם מלוכלך ואני כזאת שרוצה לעשות טוב, לגרום לאנשים לחייך ולשמוח. מבחינתי חנות הפופ-אפ שלי היא סוג של אסקפיזם מהמצב ומכל החדשות".

את מתכוננת לחתונה של אברהם-אבנר?
"בוודאי. זו חברות של ממש, ואני אגיע עם מתנה יפה, הגיונית ומוקפדת".

יורדת אל העם

ראידמן פרצה לחיינו ב-2011, בדוקו-ריאליטי "מעושרות", והפכה מאז לתופעה שלא תמיד קל להסביר. על המתחם בקניון רמת אביב (שנסגר במיוחד עבור אירוע ההשקה שלה), צבאו עשרות רבות של אנשים – צעירים ומבוגרים, נשים וגברים – שהגיעו במיוחד על מנת לחזות בפלא מקרוב. ראידמן נראתה מעולה בחליפה ססגונית מרשימה, שנתפרה במיוחד מבד עם הדפס מונוגרמה של לוגו המותג שלה. החגיגות נקטעו לרגע בשל האזעקה בעקבות הטיל ששוגר מתימן, אבל ראידמן שמרה על קור רוח וכרזה לכולם לרדת למרחב המוגן. כעבור 10 דקות היא חזרה לשלה והחגיגה נמשכה מהמקום בו הפסיקה, כשלתוכנית האמנותית הצטרפו רקדניות ברזילאיות ואמני קפוארה.

"אני נורא חזקה ולא צריכה כתף במובן הרגשי או הכלכלי. אני מי שאני, בלי רחמים עצמיים של 'כואב לי' ו'אני עייפה'. אני עטופה בחברים טובים ובילדיי, ולא חסר לי כלום חוץ משעות שינה"

 

אבל למרות הדימוי המעושר שדבק בה, משהו בה השתנה. היא כבר רחוקה מ"מאדאם דה פומפדור", שם המותג שהחזיקה בעבר בכיכר המדינה בתל אביב, והיה מיועד לאלפיון העליון. עכשיו נראה שבאמת, כפי שהיא מדגישה שוב ושוב, היא מסירה את השופוני ויורדת לעם – עם המותג שעליו עבדה במשך שש שנים. "צרם לי להביא פריטי פרימיום רק לקבוצה מצומצמת שחיה את חיי היוקרה. היום אפשר להביא יוקרה גם לאנשים שאין להם הרבה כסף, וזו האג'נדה שלי. לא צריך לזרוק סכומים גדולים על פריט אחד, אפשר להביא יוקרה איכותית במחירים הגיוניים, ברמה של לא פחות משאנל".

זה תקף גם לגבייך, או שאת עדיין קונה פריטי אופנה אקסטרה-יקרים?
"כן. אני עדיין קונה לפעמים".

משלל העיסוקים שלך, מה את הכי יותר מהכל?
"בן אדם ואימא".

ילדיה של ראידמן, מישל (15) וריצ'י (11), הם כמובן מהאקס המיתולוגי, איש העסקים והאוליגרך המיליארדר מיכאל צ'רנוי (73). השניים נפרדו ב-2019 אחרי 11 שנות זוגיות.

"מישל מחוננת ולומדת בתיכון להנדסאים. היא מתחילה תואר ראשון במדע המחשב ומתמטיקה באוניברסיטת בר אילן", מספרת אימא ראידמן בגאווה. "היא מוכשרת גם בתחום העיצוב – היא עיצבה תיק לקולקציית הריזורט שהפך ללהיט, אבל העתיד שלה הוא בתחום הסייבר והמתמטיקה. ריצ'י לומד בבית ספר בנוף ים, והוא משחק שחמט וטניס. חשוב לי שילדיי ילמדו בבתי ספר ישראלים רגילים, ושיקבלו חינוך ישראלי".

איך היחסים שלך עם אביהם, ממרחק השנים אחרי הפרידה?
"בתור אבא הוא מקסים והכי טוב בעולם. כבן זוג – פחות הסתדרנו ויש בינינו מחלוקות. היינו מאורסים, מעולם לא התחתנו. אני פחות מאמינה במוסד הנישואין, אני אוהבת את החופש שלי ואני לא רכוש של אף אחד. בכל אופן, אי אפשר לשנות את מה שכבר מת, ואנחנו לא שומרים טינה. המשכתי הלאה, ואני אומרת תודה על הכל. אם הוא ירצה, הוא יעזור לילדים. ומה ששלי, הוא שלי ושל הילדים. אגב, כל ההשקעה במותג שהקמתי – מגיעה רק ממני".

"צ'רנוי אבא הוא מקסים והכי טוב בעולם. כבן זוג – פחות הסתדרנו ויש בינינו מחלוקות. היינו מאורסים, מעולם לא התחתנו. אני פחות מאמינה במוסד הנישואין, אני אוהבת את החופש שלי ואני לא רכוש של אף אחד"

 

כמה כסף השקעת בפיתוח העסק החדש?
"הרבה מאוד. אבל תקשורת זה לא מס הכנסה, ולמה לנקר עיניים ולהגיד שיש לי הכי גדול. אני לא נסחרת בבורסה, אולי זה יקרה יום אחד ואז אדווח".

את עובדת פיזית בעצמך בחנות החדשה?
"כן. אין לי אגו. אנשים מתבלבלים. לבן זוגי היה כסף, זה נכון, אבל אני לא נולדתי עם כפית זהב בפה. עבדתי קשה מילדות, עשיתי כל מיני עבודות עד שהגעתי למשרד פרסום משלי שהצליח מאוד. אני עובדת כל השנים, ועכשיו גם כאן בחנות. אני גאה להגיד שאני עובדת. לא דמיינתי כזאת הצלחה מיידית, באות ובאים לכאן לקוחות מכל הארץ – אפילו מקריית שמונה ועפולה. אני מוכרת ואורזת, ואפילו רצה בעצמי למחסנים להביא עוד דגמים ועוד מידות. ברוך השם ותודה לאל, אני עם דמעות בעיניים מההצלחה. לאנשים זה מוזר שניקול ראידמן, ה-Owner, עושה הכל, וחוזרת הביתה בערב אחרי יום עבודה".

היית אומרת שקשה להיות ניקול ראידמן?
"לא הייתי אומרת. אני אם חד הורית ואני אשת עסקים שעושה הכל כי אני קונטרול פריק – אני מעורבת בכל, גם כמעצבת ראשית וגם אחראית על כל הלוגיסטיקה. זו אחריות עצומה. יש לי גם מיליון ו-750 אלף עוקבים, וגם על זה אני אומרת תודה".

תגידי, מה עם פסיכולוג? את הולכת?
"חס וחלילה, אני הפסיכולוגית של כולם. העובדים שלי באים אליי עם כל הצרות שלהם, ואני פותרת להם את הבעיות. למה צריך לבזבז כסף על זה. אם אלך לפסיכולוג, הוא יצטרך מהר מאוד פסיכיאטר".

"אין לי אגו. אנשים מתבלבלים. לבן זוגי היה כסף, זה נכון, אבל אני לא נולדתי עם כפית זהב בפה. עבדתי קשה מילדות, ועכשיו גם כאן בחנות. אני גאה להגיד שאני עובדת"

 

בסוף היום לא חסרה לך כתף?
"לא. הייתי בזוגיות ארוכה, והספיק לי. אני נורא חזקה ולא צריכה כתף במובן הרגשי או הכלכלי. אני מי שאני, בלי רחמים עצמיים של 'כואב לי' ו'אני עייפה'. אני צריכה לדאוג לילדים שלי ולעובדים הרבים שלי. אני עטופה בחברים טובים ובילדיי, ולא חסר לי כלום חוץ משעות שינה".

ובכל זאת איך נראה גבר החלומות שלך?
"הוא צריך להיות בן אדם טוב, חכם, רגיש, וג'נטלמן. אבל בימינו כל אלה יחד זה זן נדיר, ואולי נכחד".

ומה עם הקריירה המוזיקלית?
"היא קיימת, והיא תחזור. הקלטתי שני אלבומים שהיו צריכים לצאת בסילבסטר של שנה שעברה, אבל השבעה באוקטובר שינה הכל. רק אחרי שכל החטופים יחזרו, נוכל באמת לשמוח ואז אשיק אותם".

נשארו לך עוד חלומות במגירה?
"אחרי ישראל – אני הולכת לפתוח חנויות דגל בפריז, לונדון, מיקונוס, סן טרופה, מונקו ומיאמי. החלום שלי – שזה יהיה מותג לייף סטייל ישראלי מהמובילים בעולם. אבל החלום הגדול שלי יתגשם כשאראה את השלט של 'NO 1 BETTER' מתנוסס בטיימס סקוור בניו יורק. אני לא גרידית, ולא מתכוונת להביא אקזיט קצר ומוצרים קקה. בעוד חמש שנים יהיו לי חנויות בכל העולם חנויות, אחרי שאשבור את הסטיגמה שאיכות זה רק פרימיום".

את מאוד מוחצנת. יש בכל זאת דברים שלא יודעים עלייך?
"נכון שאני חיה די פתוח, אבל יש דברים שהם רק שלי, כמו חיי המשפחה. אני יודעת שהחיים הם לא בסטורי ולא באינסטגרם. חוץ מזה, אני בלונדינית טבעית. הפכתי לשחורת שיער אחרי שלקוח במשרד הפרסום שהיה לי, אמר לי: 'את גם צעירה וגם יפה, גם רוסיה וגם בלונדינית – אז לפחות תעלימי את הבלונד'. רצתי לשוקי זיקרי, ומאז אני צובעת לשחור ולוקחים אותי יותר ברצינות. לא יודעים עליי גם שאני בשלנית מצוינת, אבל אני חובבת ג'אנק פוד גדולה מגיל קטן. למזלי אני שורפת קלוריות מהר. אני יכולה להכניס לגוף שני מגשי פיצה במכה, כמות שאפילו נהג משאית בדרכים לא מסוגל להכניס".