נולדו לשחות

שחייה לתינוקות

88 שיתופים | 132 צפיות

נדמה כי כבר לא קיימת היום פעילות חווייתית למבוגרים שטרם הותאמה גם לתינוקות ולפעוטות: יוגה, עיסוי, שיעורי מוסיקה וקצב, פיתוח חושים ומיומנויות שונות ועוד. אחד הטרנדים הבולטים הוא חוגי השחייה לתינוקות. למה בעצם לקחת תינוק לחוג שחייה בגיל כל כך צעיר, ממש סמוך למועד לידתו?

התשובה היא כי השילוב בין מים ותינוקות הוא טבעי ומתבקש, שהרי את ראשית דרכו החל התינוק כעובר ששוחה במי השפיר החמימים ברחם במשך כתשעה חודשים. במים, התינוק חש מאושר ורגוע.

תינוקות נולדים עם רפלקס עצירת נשימה. בגרון, מעל מיתרי הקול, יש להם נקודות חישה המתכווצות ועוצרות כניסת נוזלים לריאות וכך הם לא נחנקים כאשר הם בולעים מים. רפלקס זה הולך ונחלש מגיל ארבעה חודשים והלאה, ונעלם לגמרי בגיל שישה חודשים. לכן, תינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים המוכנסים לתוך מים אינם בולעים אותם. כשמתרגלים עם התינוק צלילות במים, הוא לומד להפעיל את הרפלקס באופן מותנה עוד לפני כניסתו למים.

השחייה, לדברי התומכים בטרנד, מסייעת להתפתחות התינוק ומקנה לו מיומנויות חשובות לתפקוד במים ובחיים בכלל. כמו כן, היא תורמת לפיתוח ריאות ונשימה, לחיזוק הקשר בין ההורה לילד, להתפתחות מוטורית ולשיפור קואורדינציה, לחיזוק השרירים, לחיזוק המערכת החיסונית, לחיזוק מערכת לב-ריאה, לשיפור התחושות והגירויים העצביים, לשיפור הגמישות וכמובן – להרגלי מים נכונים.

קל יותר לנוע במים

מקובל להתחיל בחוג השחייה בגיל שלושה חודשים, כאשר המערכת החיסונית מתחזקת (בדרך כלל לאחר קבלת החיסון הראשון בטיפת חלב). תינוקות בעלי ליקויי התפתחות יכולים להתחיל כבר בגיל חודש. רוב חוגי השחייה מתקיימים בכל עונות השנה בבריכה מחוממת (32-34 מעלות) ובטמפרטורה חיצונית של לפחות 27 מעלות. המים בבריכה מחוטאים על מנת לשמור על ההיגיינה על פי תקנות משרד הבריאות. חשוב מאוד שהמדריך יהיה מוסמך ושיהיה מציל בבריכה. למען הבטיחות, הורה שאינו יודע לשחות לא יוכל להשתתף בחוג אלא אם כן יוצמד לו מדריך מיוחד.

ברוב חוגי השחייה לקטנטנים פעילות התינוק במים מתבצעת בצורה הפוכה לזו שמתרחשת על היבשה: מתחילים כשההורה מחזיק את התינוק בעמידה עם הפנים אליו, וככל שהוא מתקדם – עובר התינוק למצב של שכיבה. מתחת למים, מחזקים המדריכים את שליטת התינוק בראשו, בגוו ובהנעת הגפיים שלו, בזכות כוח הציפה המבטל את מרבית כוח המשיכה של כדור הארץ. בתוך המים קל יותר לבצע תנועה, מה שמאפשר את היכולות לעומת המוגבלות שקיימת ביבשה.



במים, התינוק חש מאושר ורגוע

במים, התינוק חש מאושר ורגוע

בנוסף, ניתן להתאים את הפעילות בבריכה לצרכיו של כל תינוק ולעזור לו להתפתח בהתאם לקצב האישי שלו. האינטרקציה הזאת בין ההורה לתינוק, שמשולבים בה משחקים, שירים וצחוק, מביאה לשיפור המיומנויות המוטוריות באמצעות חוויה משותפת מקרבת ומלאת הנאה.

צריך לקחת בחשבון כי זוהי פעילות הדורשת סבלנות וחזרות רבות ואין לצפות לתוצאות מיידיות. יש להציג לתינוק את מיומנויות השחייה והצלילה רק כשהוא בריא ורגוע ומוכן לכך מבחינה התפתחותית. לכל תינוק יש קצב למידה שונה וחשוב שהמדריך ישים לב לכך ויתאים את הלימוד עבור כל תינוק בחוג בנפרד.

אסור בשום אופן להפעיל לחץ. צריך לעשות חזרות רבות כשמלמדים את המיומנויות האלה, על מנת שהתינוק לא יפתח פחד מסוים. חשוב שהתינוק ירגיש בטוח ונוח, יחוש אמון וייהנה מחוויית המים. ההורה והמדריך חייבים להיות נינוחים וליצור אווירה חיובית ושמחה. קודם כל יש לוודא שהתינוק נינוח מעל פני המים, ורק לאחר מכן לבצע צלילות ופעולות מורכבות יותר. ההורים והמדריכים צריכים לעודד ולהגיב על כל צעד בהתפתחות. ככל שהשיעור נינוח וזורם יותר, תושג התקדמות רבה יותר. עם התקדמות הפעילות, מופתעים ההורים לגלות עד כמה מחזקת השליטה במיומנות הצלילה את ביטחונו העצמי של התינוק, את דימויו העצמי ואת עצמאותו. בנוסף, עבור רבים מהתינוקות משמשת הפעילות הקבוצתית במים ניסיון ראשון למפגש פעיל עם ילדים אחרים.

כל אחד יכול להצליח

נורית כהן היא בעלת ה"דולפינוק – שחייה עם קטנטנים" שליד מודיעין, בריכה טיפולית שייחודה בכך שהיא קטנה ואינטימית, צורתה עגולה ומכוסה כיפה והיא נותנת תחושה של רחם או מקום מוגן. כהן היא חברת הוועד המנהל של ארגון ההידרותרפיה בארץ ומטפלת במגוון טיפולים במים בילדים ובמבוגרים.

"למען הסר ספק – החוגים לתינוקות בבריכה לא נועדו להפוך תינוקות ל'תינוקות שוחים'", מבהירה כהן. "זה מייצר ציפיות לא מציאותיות אצל ההורים. התינוקות וההורים באים לפעילות משותפת, חווייתית, בסביבה מימית נעימה, כאשר ההורה מחזיק את תינוקו בידיו כל העת. הפעילות מגוונת, מהנה ומאתגרת מבחינה תחושתית, תפיסתית ומוטורית. אנו מגרים את התינוק מבחינה התפתחותית בפעילויות שונות הכוללות חיזוק, קואורדינציה, שיווי משקל ועוד. זהו זמן איכות הורה וילד. תוך כדי הפעילות אנחנו נותנים לתינוק הזדמנות להכיר את המים. עם הזמן, כאשר התינוק וההורה יהיו מוכנים, נכניס את פני התינוק למים או לחילופין – התינוק יבחר להכניס את פניו למים. בכך נתחיל להצלילו מהמדריכה אל ההורה או שההורה יצליל את תינוקו בעצמו, מדי פעם, וכמובן שהכל ייעשה בקצב המתאים להורה ולילד הספציפיים".

האם ניתן להתחיל בחוג בכל גיל? האם יש גיל שהוא מאוחר מדי?
"הדעה הרווחת היא שצריך להתחיל את החוג כשגיל התינוק בין שלושה לשישה חודשים, ומי שיותר גדול איחר את הרכבת, אך זה לא כך", סבורה כהן. "אנשים שומעים על כך שהרפלקסים נעלמים עד גיל שישה חודשים, וחשוב להבהיר את הנקודה הזו: לתינוקות יש מספר רפלקסים שנשארו מתקופות קודמות כדי להגן עליהם, אך הורים מייחסים חשיבות יתר לרפלקסים האלה בהקשר של שחייה. בצלילה של התינוק אנו מתייחסים לשניים מהרפלקסים – רפלקס הבליעה ורפלקס הצלילה. רפלקסים אלו נעלמים עם הזמן וזה משתנה מתינוק לתינוק. צריך לזכור שהרפלקס עובד לזמן קצרצר בלבד ולכן אנו נראה מדי פעם תינוקות יוצאים מהמים כשהם משתעלים קלות. זוהי הסיבה שאין חשיבות לגיל התינוק או הילד בתחילת הפעילות. התינוק או הפעוט ילמד גם הוא לעצור נשימה רק בשליטה ובצורה רצונית, ולשם אנו חותרים עם הקטנטנים – צלילה מודעת בשליטה מלאה ומרצון חופשי של הילד".

האם יש חשיבות לעונה בה מתחילים את החוג?
"אנו נמצאים בתקופת החורף, והורים רבים טועים לחשוב שאולי עדיף לחכות לאביב או לקיץ, אך יש יתרונות רבים בלהתחיל או להמשיך את הפעילות בעונה זו", אומרת כהן. "חם במים, קר בחוץ. הילד נמצא בסביבת אדים שעוזרים למערכת הנשימה ומנקים מליחה ומנזלת. בנוסף, בעונת החורף תינוקות בני חודשיים-שלושה לבושים בשכבות רבות והתנועה שלהם מוגבלת. החוג מהווה הזדמנות מצוינת להפשיט אותם ולגרום להם חדוות חופש עילאית. הם ייהנו מהאפשרות להניע את גופם בחופשיות, ישפריצו עם הידיים והרגליים, יעשו תנועות שחייה עם גופם ויחוו את המים במלא עוצמתם. זוהי חוויה מחבקת ומקום נעים ובטוח בידיו של ההורה. מכיוון שבחורף אין הרבה אפשרויות לבלות מחוץ לבית עם התינוק, הרי שלהגיע לבריכה זה רעיון נפלא".

איך הפעילות במים תורמת להתפתחות התינוק?
"לפעילות מגיעים הורים עם מודעות גבוהה ליתרונות שלה. מחד, המים צמיגיים יותר מהאוויר ואנו מנצלים סביבה זו לעבודה כנגד כוח ההתנגדות של המים. הילד או התינוק מחזק את גופו כשהוא מחזיק אותו במים יציב באופן אינסטינקטיבי. מאידך, המים נושאים את משקל הגוף ונותנים תחושת קלילות ובכך מאפשרים תנועתיות בקלות יתר. זהו יתרון גדול לעבודה עם ילדים, כמו עם מבוגרים. חום המים גם תורם: בשעה שהגוף מושקע במים חמים, מתרחשים תהליכים פיזיולוגיים שעוזרים להרגעה, להפחתה בכאב, להגדלת טווחי תנועה ולהשפעה על תפקוד הלב ומחזור הדם".



אנו מגרים את התינוק מבחינה התפתחותית בפעילויות שונות הכוללות חיזוק, קואורדינציה, שיווי משקל ועוד<br />אילוסטרציה: Clipart.com" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/243/32243/380x225____.jpg?1199795199" />                             </p>
<div>אנו מגרים את התינוק מבחינה התפתחותית בפעילויות שונות הכוללות חיזוק, קואורדינציה, שיווי משקל ועוד<br />אילוסטרציה: Clipart.com</div>
</p></div>
<h2>משפרים מוגבלויות מולדות</h2>
<p>ישנם תינוקות שנולדים עם מוגבלויות כמו טונוס שרירים נמוך (היפוטוניה) או עיוותים במנח הראש (טורטיקוליס). גם עבורם, מסבירה כהן, לשחייה ולפעילות המים יש יתרונות רבים. "העבודה במים עם תינוקות שסובלים מבעיה התפתחותית מסוימת מתבצעת בדרך כלל תוך שיתוף פעולה משמעותי הרבה יותר מאשר מחוץ למים. התינוק נהנה מהסביבה המימית, ובאותו זמן אנחנו בחוג נותנים לו את הגירויים המתאימים לסוג המוגבלות שלו על מנת שיפעיל את עצמו ובכך יתחזק וישפר יכולות", היא אומרת. </p>
<p>"המים הם סביבה נהדרת לעבוד בה ולחזק את השרירים, לכן מומלץ להורים לפנות לבריכות שיש בהן מדריכים עם הכשרה ספציפית בהידרותרפיה ושיכולים תוך כדי פעילות לתת דגשים והמלצות. מספיק שהורה ילמד להחזיק ילד עם טורטיקוליס בהטיות מכוונות עם הדרכה והשגחה כדי שהילד יחזק את הצד החלש שלו תוך שהוא משחק ונהנה. להורה במקרה כזה קל ונעים, כיוון שהוא במים ולילד כמעט ואין משקל בסביבה המימית. </p>
<p>ילד היפוטוני שעובד על חבל מעל המים – רוב גופו במים ובכל זאת הוא צריך להתקדם כנגד התנגדות המים יד לפני יד. זו בהחלט עבודה מאומצת, אבל מהנה. אם זה תינוק, ההורה מניע את התינוק דרך מים בעמידה וכך משיגים תוצאה דומה – התינוק עובד קשה כדי להחזיק את גופו ישר כנגד התנגדות המים. הפעילות הזאת מומלצת גם לילדים ולתינוקות עם בעיות נשימתיות ופגים".</p>
<p>"הגיעו אלי זוג הורים חירשים עם תינוקת מתוקה בשם לירון, גם היא חירשת", מספרת כהן. "עבדנו איתם בחוג כמה פעמים באופן פרטני כדי שיכירו ויפנימו את שיטת העבודה שלי ואת מהלך השיעור. לאחר מכן הם הצטרפו לקבוצת תינוקות רגילה. בזמן השיעור שרים ביחד, לכל שיר יש פעילות קבועה ועם הזמן הצלחנו לתקשר נהדר. ההורים ידעו בדיוק מה משך השיר ומה הפעילות המתבצעת בזמן השיר וזה הקל עליהם להיות חלק בלתי נפרד מהקבוצה. לירון שחתה אצלי תקופה ממושכת עד לעצמאות מלאה מהקיר אל ההורה וחזרה, ממש כמו כולם. מבחינתי, זה מראה שלא קיימים מחסומים שלא אנחנו בונים לעצמנו. כל אחד יכול להצליח".</p>
<p><strong>טל סיבוני</strong>, אבא של <strong>לירון</strong>, מספר: "המליצו לנו לקחת את לירון לחוג שחייה והגענו איתה לשיעור הראשון כשהיתה בת שלושה חודשים. נורית הדריכה אותנו בעדינות משום שמעולם לא הכירה משפחת חירשים, ואני הבנתי את הסבריה באמצעות קריאת שפתיים. לירון שמחה מאוד בבריכה מפני שאהבה מים, והשחייה עזרה לה מאוד להתפתח. היא התמידה בחוג עד שהתחילה ללכת. היא הפכה לילדה עצמאית ולא פחדה לצלול ולהשתולל במים העמוקים. רבים מחברינו נדהמו לראות אותה צוללת במים בבריכה רגילה. לאחר שעברנו דירה, מצאנו ללירון חוג שחייה בבריכה אחרת, ושם המדריכים הופתעו לראות שהיא יודעת לשחות כמו שצריך. בזכות החוג של נורית, לירון יכולה היום לשחות לבד למרחקים קצרים, ואני מאמין שעם הזמן היא גם תצליח מעבר לכך. אנחנו, ההורים, ממליצים מאוד להורים אחרים לקחת את התינוקות לחוג שחייה בגיל מוקדם, זה מאוד תורם להתפתחות ולהישגים בכל התחומים" אומר סיבוני. </p>
<p>"בתנו השנייה, עדן, התחילה לשחות בגיל חצי שנה, לאחר שלא התחילה להתהפך, לא זחלה ולא זזה בכלל. כבר לאחר חודש של פעילות במים היא התחילה לזחול, להתהפך ולהתפתח ואנחנו נרגענו כי ידענו שהשחייה תקדם אותה להישגים. בשבילנו, נורית היא מלאך. למדנו ממנה המון לגבי התפתחות של תינוקות וגם שלא צריך לדאוג יותר מדי כי בסוף כל הילדים גדלים ומתפתחים, אך חשוב לתת להם את הביטחון העצמי ואת זה קיבלנו באמצעות החוג בבריכה".</p>
<p><a href=בהמשך הכתבה נלמד איך ניתן ללמד שחיה ילדים המפחדים ממים וכיצד פעילות עם תינוקות במים תורמת להעמקת הקשר בין ההורה לתינוק»

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה