התצפיתנית שנכנסה לכלא והפכה לדוגמנית: "היחס היה מזלזל"
היא הספיקה לככב בקמפיינים נחשקים ולמתג את מעמדה ברשתות - בגיל 22 נויה מילר מסתמנת כהבטחה הבאה בעולם הדוגמנות הישראלי, אבל היא עדיין לא מוכנה לעזוב את בית אימא. בריאיון ל"את" היא מספרת בגילוי לב על הילדות המאתגרת, על תקופת שירותה כתצפיתנית ועל המוות הפתאומי של אביה בגיל צעיר
בין יעל שלביה לעדן פינס ולאנה זק – כולן דוגמניות-כוכבות בסוכנות ITM של עומרי יערי – מתברגת לה בבטחה נויה מילר בת ה-22, סינדרלה מקרית אתא. סיפור חייה כולל ילדות עם לא מעט איסורים, בן זוג שהיא ניהלה איתו סיפור אהבה בסתר, אבא שנפטר בגיל 52, ושירות כתצפיתנית שהכניס אותה לכלא ועוד נדבר על הכל בהמשך.
>> עדן סבן על הגדלת השפתיים שהשתבשה: "הן התנפחו למימדים אדירים"
צומת מילר
מי שחלמה על דוגמנות מגיל צעיר, זוכה עכשיו לממש את החלום והיא כבר מסומנת כתגלית מרעננת בעולם הדוגמנות. ימים יגידו אם היא אכן תטביע את חותמה, אבל נכון לעכשיו, יש לה כבר 56 אלף עוקבים ועוקבות ברשתות, ובהתחשב בעובדה שהיא בתחילת הדרך, המספר הזה בוודאות הולך לתפוח. "ידעתי מגיל צעיר שדוגמנות זו התשוקה שלי ולשם כיוונתי", היא אומרת, "חיכיתי לשעת הכושר, לגיל שבו אוכל לקחת החלטות בעצמי, וזה קרה. אמנם זה היה כרוך בנתק עם אימא שלי במשך תקופה (אבא שלי כבר לא היה בחיים), אבל בסופו של דבר היא קיבלה את זה".
עם לוק של ברבי ועיניים מכשפות בגוון כחול-ירוק, היא ממש מזכירה את השחקנית מרגו רובי, תוסיפו את קלאודיה שיפר לתערובת ותקבלו את מילר. יש אצלה גם חוצפה בתמהיל, למרות ה-165 ס"מ שלה, בעולם שבו דוגמנית ממוצעת היא מעבר ל-170 ס"מ. מילר היא כבר לגמרי וורקינג גירל עם שלל קמפיינים, כולל פיקס, טרמינל X, אורבניקה, בלוברי, סטרונגפול, מגנוליה ועוד.
היא נולדה בחיפה, בת שלישית מתוך חמישה ילדים; ארבע בנות ובן להורים שנולדו בסיביר ועברו לגאורגיה לפני שעלו לישראל. "זה נשמע מוזר חמישה ילדים למשפחה ממוצא רוסי", היא ממהרת לומר, "אבל לאימא שלי יש שמונה אחיות ואבא שלי הוא אחד משישה ילדים".
איך נראתה הילדות שלך?
"בית רוסי קשוח שבו הילדים צריכים כמובן לנגן והלימודים הם הכי החשובים. כשפנו אלי בגיל 15 להצטלם, ההורים שלי הטילו וטו מוחלט. בהתחלה גרנו בדירת שני חדרים קטנטונת בקרית אתא, חדר להורים וחדר לחמישה ילדים. כשהייתי בת 11 עברנו לבית יותר מרווח. אימא שלי תופרת, אבא היה רתך בנמל חיפה, וכילדה קטנה אני זוכרת שהוא עשה הרבה מילואים כנהג טנק. היום, כשאני חושבת על זה שפעם בשנתיים קיבלנו נעליים חדשות, זה נראה לי כמו משפחה קשת יום, אבל כחלק ממשפחה גדולה חייתי בתחושת שפע. לאבא הייתה פריצת דיסק ומאז שאני קטנה אני זוכרת אותו סובל, כחלק משגרת היום-יום, הוא נטל הרבה כדורים, אבל תמיד חשבתי שהוא ייצא מזה"
"גדלתי בבית רוסי קשוח שבו הילדים צריכים כמובן לנגן והלימודים הם הכי החשובים. כשפנו אלי בגיל 15 להצטלם, ההורים שלי הטילו וטו מוחלט"
ספרי על נסיבות המוות של אבא שלך.
"אחותי הגדולה ליאל התגוררה עם בעלה בארצות הברית ומאוד רצינו לבקר אותה. זה היה טיול משפחתי ראשון שלנו בחו"ל. הרופאים המליצו לאבא לא לטוס, אבל הרצון לראות את הבת שלו גבר. לקחנו שם ואן לכל המשפחה וזה התחיל כטיול של החיים, היינו בפלורידה ובקליפורניה, אבל אבא הרגיש רע והתחיל להצהיב. דודה שלי שהיא רופאה, אמרה לנו שאנחנו צריכים להתכונן לפרידה ממנו. הספקנו לחגוג את הסילבסטר ושיחקנו משחקי קופסה. אבא שכב בחדר ליד, פתאום שמענו רעש של נפילה, התברר שהוא ניסה לקום ונפל וזה היה הסוף, המערכות בגוף שלו קרסו. כעבור ארבעה ימים טסנו עם הגופה שלו לארץ. כשהייתי בכיתה י' אספו לנו תרומות בבית הספר. היה לי לא נעים כי לא רציתי להרגיש נזקקת, אבל זה היה המצב וקיבלנו תמיכה עצומה. מגיל 16 עזרתי בפרנסת המשפחה ועבדתי בחנות בגדים עד הגיוס לצה"ל. עד גיל 18 גם קיבלנו קצבה. אימא לא נזקקת כיום, אבל חשוב לי עד עכשיו להוריד ממנה משקל מהכתפיים ולעזור לה".
"הספקנו לחגוג את הסילבסטר ושיחקנו משחקי קופסה. אבא שכב בחדר ליד, פתאום שמענו רעש של נפילה, התברר שהוא ניסה לקום ונפל וזה היה הסוף, המערכות בגוף שלו קרסו"
איפה שירתת?
"שובצתי כשתצפיתנית על גבול לבנון, אבל המצב בבית לא היה טוב והייתי חייבת להיות קרובה לבית ולאימא שלי. שלושה חודשים הספקתי לשרת בתפקיד. בדיעבד, אחרי השבעה באוקטובר, הבנתי יותר על התפקיד וכמה שלא הקשיבו לתצפיתניות אצלנו ובעוטף. היחס היה לעיתים מזלזל, היו ימים שממש פחדתי שמשהו יקרה כי זה היה צפוי. בסוף זה קרה, אבל בגזרה אחרת, ואני מקווה שבעקבות מה שקרה עם התצפיתניות בגבול עזה, יש היום יותר הערכה לתפקיד הזה. כשהודעתי שאני עוזבת את התפקיד, המפקדת שלי שחיבבה אותי, אמרה לי שזה יהיה כרוך בעונש של עשרה ימים בכלא. הלילה הראשון היה נוראי, לא יכולתי לדבר עם החבר או עם אימא ולא ידעתי מה יהיה איתי בהמשך השירות. פגשתי שם עריקות אחרות והן אמרו לי, 'את לא שייכת, מה לך ולזה?'. יום אחד, הגיע אליי לכלא קצין מהיחידה ואמר לי שרוצים שאחזור ושאעסוק בתפקיד מנהלי כעוזרת של המ"פית. מילאתי את כל חובתי לצבא, נהניתי מהמשך השירות בלבנון, התחשבו בי וגם עזרתי לאימא שלי".
"אחרי השבעה באוקטובר, הבנתי יותר על התפקיד וכמה שלא הקשיבו לתצפיתניות אצלנו ובעוטף. היחס היה לעיתים מזלזל, היו ימים שממש פחדתי שמשהו יקרה כי זה היה צפוי"
ואז הגעת לעיר הגדולה?
"לא. נשארתי לגור בקרית אתא ועד היום אני גרה עם אימא ואין לי לב לעזוב. אבל אני חזקה מאוד בטיקטוק ויום אחד מישהי מ-ITM ראתה אותי והזמינה אותי לפגישה. באתי, התחברתי לאווירה ולאנשים, אבל אני מאמינה שהפכתי לדוגמנית בזכות בן הזוג שלי זיו, שדחף אותי להצלחה. פחדתי מתגובת המשפחה, אבל הוא וליאל אחותי, שכנעו אותי לנסות. מבחורה חסרת ביטחון, קיבלתי הרבה כוח ואם לא הם, הייתי היום כנראה מלצרית. היום אני מרגישה שאני על המסלול הנכון, הסוכנות רוצה שאגיע הכי רחוק שאפשר ובסוף, הכל זז מלמעלה ומה שצריך לקרות יקרה".
אולי ההורים שלך חששו מהעולם הקשוח של הדוגמנות, מהטרדות?
"דוגמנות זה גם אופי ואני מאוד קשוחה עם המין הגברי ומשדרת – אל תתקרבו אליי ואל תתעסקו איתי. אני לא החמודה והמתוקה, אני משדרת ביטחון, אז אני לא דואגת".
"למדנו באותו תיכון והוא החבר הראשון והאחרון שלי. אימא שלי לא הסכימה שיהיה לי בן זוג ועד גיל 20 הוא לא בא אליי וישנו רק אצלו. כעסתי עליה והיה בינינו נתק"
זיו הוא אותו חבר שניהלת אתו סיפור אהבה סודי עוד בתיכון?
"כן. קוראים לו אושרי זיו רפאלי, הוא בן 23, בחור משכיל עם ראש על הכתפיים. למדנו באותו תיכון והוא החבר הראשון והאחרון שלי. לא היה לפניו ולא יהיה אחריו. הוא יועץ השקעות של נדל"ן בדובאי, אבל הבסיס כאן ואנחנו נוסעים לפעמים לשם. בתיכון פחדתי לספר עליו לאימא, ובגיל 18, אחרי שנתיים ביחד, כשאמרתי לה, היא קיבלה את זה לא טוב. היא לא הסכימה שיהיה לי בן זוג ועד גיל 20 הוא לא בא אליי וישנו רק אצלו. כעסתי עליה מאוד והיה בינינו נתק. בשביל אימא שלי, זוגיות זה אומר חתונה, והיא חשבה שאני משחקת. רק אחרי שהיא הבינה שזה רציני, היא קיבלה אותו ועדיין הבית שלי הוא קצת פרימיטיבי, הוא לא יכול לישון אצלי. היחסים שלי עם המשפחה שלו הרבה יותר קרובים".
איך את מתמודדת עם תשובה שלילית אחרי אודישן?
"אני קצת מתבאסת אבל אחרי שנייה זה עובר לי. אני יודעת שאם מחפשים בחורה עם שיער כהה, אז זו לא אני וההפך. יותר חששתי להתמודד מול הבנות בסוכנות והזהירו אותי לא להתחבר מדי, אבל גיליתי בנות מקסימות, כמו אנה זק למשל, וכולנו מרימות אחת לשנייה".
את מכינה את עצמך לקמפיינים הגדולים?
"כשמאי תגר קיבלה את הקמפיין לדיור, עפתי לעננים. אני עוד לא שם, אבל אני ממוקדת מטרה וחולמת על הקמפיינים הגדולים באופנה ועוד יותר בביוטי. החוזקה שלי היא הפנים, בעיקר העיניים. הגובה לפעמים מפריע, ואם היו לי עוד 10 ס"מ זה היה פותח לי עוד דלתות, אבל היום זה לא קריטי בעיניי ואני אתקדם בזכות הנתונים שקיבלתי".
עירום בא בחשבון?
"לא אגיד חד משמעי לא, אבל רק אם יש לזה צידוק אומנותי, להצטלם בסטודיו על רקע לבן בלי חולצה, זה לא אומנות בעיניי".
ואיפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"יש לי כל מיני רעיונות עסקיים בתחום הביוטי כי הרי לא אדגמן כל חיי, אבל בינתיים אני רוצה להמשיך לעבוד ולהתפרסם והכי חשוב לי, בגיל 25 להיות לפחות מאורסת, רק שאימא שלי תירגע".