כאב ראש

הכינים נפוצות בעיקר בקרב ילדים בגיל הגן ובית הספר היסודי. הן נדבקות לראש וגורמות לגרד חזק בקרקפת ובעורף. מיהם היצורים המרגיזים הללו וכיצד ממגרים אותם?

88 שיתופים | 132 צפיות

"הכינמת היא מטרד קשה מראשית תולדות האנושות", אומר ד"ר אלכס זבולונוב, רופא עור לילדים במרכז הרפואי "שניידר" בפתח תקווה. "גם בימינו ילדים נדבקים בה לפחות פעם אחת בחייהם. עם זאת, טיפול נכון בשעת הצורך עשוי לסייע בהעלמתה".

"הכינה", הוא מסביר, "היא חרק קטן, חסר כנפיים, בגודל של 1-3 מילימטרים החיה על ראש האדם במשך מחזור חייה וניזונה ממציצת דם על ידי ניקוב עור הראש מספר פעמים ביום. אורך הכינה תלוי בהתפתחותה והיא יכולה להגיע לגודל מקסימלי של גרגר שומשום. מחזור חייה של הכינה נמשך חודש ימים. מדי יום היא מטילה בין שש לעשר ביצים ובממוצע לאורך מחזור חייה 300 ביצים. הסטטיסטיקה מצביעה על כך כי אצל מי שנדבק בכינמת, נמצא בממוצע בכל רגע נתון עשר כינים חיות".

ביצת הכינה החיה, אומר ד"ר זבולונוב, נראית מבריקה, בצבע חום צהוב. "ברוב המקרים, היא מטילה את ביציה במרחק של כ-3 מילימטרים מעור הראש בצמוד לקרקפת, בשל המזון, החום והלחות באזור זה של השיער", הוא מסביר. "לעתים ניתן למצוא את הכינים מאחורי האוזניים או בעורף. הכינה הצעירה בוקעת לאחר כשבוע ימים ומשאירה מאחוריה את הקליפה הריקה דבוקה לשיער. עם צמיחת השיער רואים כי ביצת הכינה מתרחקת מעור הראש".

בניגוד לסברה הרווחת, ד"ר זבולונוב מבקש להדגיש שהכינה אינה מעבירה מחלות. עם זאת, הגירוד שנוצר כתוצאה מהעקצוץ עלול לגרום לפציעת העור, לזיהום משני בעור הקרקפת ובמקרים נדירים יותר לתגובת יתר של בלוטות הלימפה. מעבר לכך, גירוד הראש הוא לרוב סימן אופייני להימצאות כינים, המתחיל כחודשיים לאחר העקיצה הראשונה.

נדבקים בקלי קלות

הקלות הבלתי נסבלת של ההידבקות בכיני ראש, היא זו הגורמת לנפיצותה הרבה, כמו גם לקושי להיפטר ממנה. "ההידבקות השכיחה שבה מועברות הכינים מאדם לאדם, נעשית דרך מגע של ראש בראש", מסביר ד"ר זבולונוב. "ילדים מטבעם יותר מתקרבים זה לזה, אם במשחק, אם בשיחה ועוד. צורת הידבקות נוספת היא באמצעות מסרקים, מברשות שיניים, מגבות, כובעים, בגדים או כלי מיטה משותפים. ישנים ילדים שהם מטבעם רגישים יותר לכינים ונוטים להידבק לעתים תכופות יותר לעומת ילדים אחרים".

ד"ר זבולונוב מדגיש כי ביצי כינים עלולות להטעות לא אחת את הבודק בשל דמיונן לקשקשים, כך שרק מציאת כינים חיות היא הוכחה לכינמת. "לכן, גם הטיפול למיגור כינים חייב להיעשות כאשר נמצאו כינים חיות", הוא אומר.

ד"ר זבולונוב מסביר כי אם הילד מגרד, על ההורים לבדוק אם הוא נדבק בכינים. קודם כל, מתחילים בסירוק השיער במסרק או במברשת ומתירים את הקשרים. לאחר מכן, מתחילים בסירוק עם מסרק כינים. אחרי כל סירוק, בודקים האם יש כינים חיות, ביצים או קשקשים. ניתן להיעזר בממחטת נייר או בצמר גפן.

ואם גילינו כינים חיות, מה עושים?
"מתחילים בטיפול ראשוני של שימוש בתכשירים קוטלי כינים. בהקשר זה, יש להקפיד ולהשתמש רק בתכשירים שקיבלו את אישור משרד הבריאות.

"לפני תחילת הטיפול, נותנים לילד מגבת להגנת העיניים, האף והפה, מחשש לחדירת החומר. אם משתמשים בתמיסה, חשוב להרטיב את כל השיער. אם עושים שימוש בתרסיס, חשוב לרסס את בסיסי השיער סמוך לעור הראש, כדי שהטיפול יהיה יעיל יותר בכינים ובביצים.

"בתום הטיפול בתכשיר קוטל כינים, מתחילים בהסרת כינים מתות וחיות, באמצעות שימוש במסרק כינים. סירוק היא הדרך היעילה ביותר להרחקת כינים מתות וחיות. אם מקפידים לסרק את הילד באופן יומיומי, הכינים החיות יוסרו, עוד לפני שיהפכו לכינה בוגרת המסוגלת להטיל ביצים", הוא מסביר.

כמי שנפגש עם הורים רבים, ד"ר זבולונוב יודע כי פעולת הסירוק היומיומית אינה נעימה, גם עבור ההורים וגם עבור הילד, שמגלה לא פעם התנגדות למעשה. לכן הוא מציע להפוך את הסירוק לסוג של משחק וחוויה חיובית.

"אסור שפעולת הסירוק תתפרש בעיני הילד כעונש, אלא תהפוך לסוג של פינוק", הוא אומר. לפני תחילת הבדיקה חשוב לשחק בשיער שלו ובתוך כך לרכוש את אמונו ואת שיתוף הפעולה מצדו לפעולת הסירוק בהמשך. גם בתום הבדיקה יש להמשיך ולסרק את הילד כמה דקות, שכן ידוע כי הילד זוכר את הרגע האחרון שהוא חווה. לכן, אם בסיום הבדיקה, הסירוק ייזכר כסוג של פינוק וכחוויה חיובית, הילד יסכים גם בעתיד לשתף פעולה".

בנוסף לטיפול באמצעות תכשירים, ממליץ ד"ר זבולונוב לחטא בגדים, מגבות וכלי מיטה בהם משתמש הילד על ידי כביסה בטמפרטורה גבוהה. גם את המסרקים והמברשות אפשר לנקות בעזרת מברשת שיניים ישנה ולהשרותם בתמיסה של תכשיר קוטל כינים לפחות ל-30 דקות.

מכסחי הכינים

כיום קיימים בשוק עשרות תכשירים הפועלים נגד כינים, המבוססים על חומרים ותמציות שונים.

מה הבדל בין התכשירים השונים?
"התכשירים לטיפול בכינמת הראש, ניתנים לחלוקה למספר קבוצות על פי קבוצת החומרים הפעילים בתוכם. הקבוצה הראשונה מבוססת על חומר שנקרא זרחן אורגני, הגורם להרג הכינה על ידי שיתוק מערכת נשימתה. מריחת תכשירים אלו נעשית לרוב על שיער יבש שמרטיבים אותו, ולאחר מכן מוודאים פיזור אחיד של החומר.

"קבוצת התכשירים השנייה מבוססת על חומרים פירטרינים המפריעים למטבוליזם (חילוף החומרים) של הכינה. קבוצת תכשירים שלישית מכילה גם חומרים פירטרינים וגם זרחנים אורגניים. הקבוצה הרביעית מבוססת על חומרים פעילים טבעיים כדוגמת שמנים צמחיים או שמנים ארומטיים. הכינה רגישה לריח המופרש מחומרים אלו, שבין היתר עוטפים אותה בשכבת שמן המפריעה לנשימתה וכך משתקים אותה".

בשנים עברו נהגו להשתמש גם בתרופות סבתא, כגון נפט וחומץ, למיגור הכינים, אולם ד"ר זבולונוב לא ממליץ על כך. "שימוש בחומרים אלו עלול לגרות את הקרקפת", הוא מסביר.

מתוך ההיצע המגוון של תכשירים, איך אדע לבחור את התכשיר הטוב ביותר לילד שלי?
"מחקרים מראים כי קוטלי הכינים הטובים ביותר, הם אלו המשתייכים לקבוצה השלישית המבוססת גם על חומרים פירטרינים וגם על זרחניים אורגניים. כדי לראות האם תכשיר קוטל כינים יעיל, ממתינים 20 דקות ובודקים האם כל הכינים נמצאו מתות. לאחר מכן, אם בפעולת הסירוק נמצאה כינה אחת חיה, כנראה שהכינים עמידות לתכשיר. במקרה כזה יש לקנות תכשיר אחר המבוסס על חומרים פעילים אחרים ולחזור על הטיפול תוך שבוע עד עשרה ימים עם התכשיר השונה".

מורן אורן, מנהלת מוצרים בחברת "טבע", מדגישה שאכן כינים נוטות לפתח חסינות לחומרים הפעילים בתכשירים. לדבריה, בארץ קיימים מספר זני כינים ולא ניתן לדעת מראש לאיזה חומר כל סוג כינים עמיד. לכן קיימים בשוק תכשירים שונים המבוססים על חומרים ממשפחות שונות.

גם אורן מצדדת בפתרון של החלפת תכשירים במקרה שתכשיר כזה או אחר לא התגלה כיעיל. בנוסף, היא ממליצה להיוועץ ברוקח על מנת שיתאים לילד תכשיר אחר המבוסס על חומר פעיל אחר שמנגנון השמדת הכינים שלו שונה.

בכל הנוגע לבחירת סוג התכשיר, אורן מדגישה כי רצוי לברר מול הרוקח את צורת הטיפול בעזרת התכשיר: האם מדובר בתמיסה, תרסיס או קרם, בפרט כשמדובר בילדים קטנים ששיתוף הפעולה שלהם פחות טוב משל ילדים גדולים יותר. "ככל שהשימוש יהיה נוח יותר לילד ולהורה, כך גוברים הסיכויים לשיתוף פעולה ולהשגת תוצאות טובות יותר", היא אומרת.

עדיה כהן משירות לקוחות והדרכה של חברת "תפוח טכנולוגיות", מפתחת הפורמולה הטבעית "כינימאס", אומרת כי בחירה בתכשיר כזה או אחר, היא אינדיבידואלית ומושפעת מסיבות שונות. "לא תמיד בחירה בתכשיר מסוים היא מדויקת וקולעת. לרוב הבחירה נובעת מהיכרות של ההורה עם ילדו ועם רגישויותיו.

לדבריה, שימוש הדרגתי בתכשיר אף יטשטש ויצמצם אפשרות להתרגלות מהירה של הכינה לחומר, ואם התכשיר כבר אינו מסוגל לפעול עוד יותר למיגור הכינה, תמיד אפשר לנסות תכשיר אחר.

הכינמת נפוצה יותר אצל בנות עקב מנהגן לשחק יותר

הכינמת נפוצה יותר אצל בנות עקב מנהגן לשחק יותר "ראש בראש"

כינים ואמונות טפלות

עם השנים נקשר מגוון של אמונות טפלות להימצאות כינים בראש. למשל, שהן נוהגות "לקפוץ מראש לראש" או באוויר. ד"ר זבולונוב אומר שאין אמת בכך. הכינים גם לא מדביקות באמצעות מים בבריכות השחייה וגם לא באמצעות חיות בית. "הכינים נוהגות לעבור במגע הדוק בין ראש לראש, לפרק זמן ממושך יחסית", הוא אומר. "בנוסף, חשוב לדעת כי כינים לא עוברות מהדבקה מכיסאות, כריות או כובעים או מכינים מתות".

אמונה אחרת נוגעת לחשיבה כי תספורת קצרה יעילה במניעת כינים. על כך אומר ד"ר זבולונוב: "שכיחות יתר של כינים אצל בנות לא קשורה לשיערך הארוך, אלא לנטייתן לשחק ראש בראש בצורה הדוקה יותר. בנוסף, ברגע שנותקו כינים ממקור חיותן – הראש, הן נחשבות מתות ובלתי יעילות בהדבקה".

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה