הממ"ד שלנו: כך תהפכו את החדר המוגן למרחב נעים וגם בטיחותי

סטודיו טולה | צילום: מאור מויאל
סטודיו טולה | צילום: מאור מויאל

כשהממ"ד הופך (שוב) לחדר המאסטר של הבית, חשוב שהוא יהיה גם מרגיע ומזמין, וגם בטיחותי. עם קצת סדר, נגיעות רכות וטיפים נכונים - אפשר להפוך אותו למרחב שמרגיש כמו המבצר שלנו

88 שיתופים | 132 צפיות

בימים של מתח וחוסר שקט, כשהשהות בממ"ד הופכת לחלק מהשגרה – מתעורר גם הצורך להפוך אותו למרחב שהוא לא רק בטוח, אלא גם נעים. מעצבות הפנים טל גל וליאת קדם חדד מסטודיו TOLA מאמינות ששינוי קטן יכול לחולל הבדל גדול. לא צריך לשפץ, לצבוע או להזיז קירות – לפעמים כל מה שצריך זה לעצור לרגע ולשאול: איך יוצרות מהממ"ד מרחב רגוע, נעים ומזמין לשהייה?

>> מהשלגון לסלון: צבעי הגלידה עושים קאמבק מתוק לעיצוב הבית

לרכך את הבטון

הממ"ד, שלרוב משמש כחדר שינה לילדים או כחדר משחקים, כבר מזמן הפך לחלק אינטגרלי מהבית, ולפעמים, גם מהשגרה.
דווקא עכשיו, כשהוא הופך לחלל שבו שוהים יחד, לעיתים תחת לחץ, ולעיתים לפרקי זמן ארוכים, כדאי להכניס אליו קצת חמימות ורוך, וזה לגמרי אפשרי גם בלי להוציא הרבה.

זה מתחיל מהדברים הקטנים: סידור החדר, הוצאת פריטים מיותרים, הנחת שטיח רך, הוספת מנורת לילה חמימה (יש גם מנורות חירום עם אור עדין שאפשר להשאיר דלוק). ואם יש וילון, כדאי להוריד, לכבס ולתלות מחדש. וילון רך לא רק מעניק מראה מטופח, אלא גם מאזֵן את הקווים החדים של הדלת והחלון, ומכניס תחושת רכות לקיר הבטון.

סטודיו טולה | צילום: מאור מויאל
סטודיו טולה | צילום: מאור מויאל
עיצוב: עליזה כהן | צילום: עינת דקל, באדיבות דלקוב
עיצוב: עליזה כהן | צילום: עינת דקל, באדיבות דלקוב

כריות רביצה, פופים, ובובות אהובות – אלה לא רק פריטים עיצוביים, אלא אמצעים שמספקים תחושת ביטחון, במיוחד לילדים. הם מגיבים לחלל, לטקסטורה, לאור, וחשים אם המקום מזמין ומוכר או קר וזר. כמה תמונות משפחתיות, ברכות, ציורים אישיים, או אפילו לוח שעם קטן עם רגעים מהבית – כל אלה יכולים להפוך את הממ"ד לחלל שמרגיש שייך. הרעיון הוא לא "לעצב" את החדר, אלא להטעין אותו בתחושת בית. בדיוק כפי שהתפקיד של הממ"ד הוא להגן, כך גם האווירה בו צריכה לשדר ביטחון, רוך ונינוחות.

סטודיו טולה | צילום: מירב פלברג
סטודיו טולה | צילום: מירב פלברג
עיצוב: פינדי עיצובים | צילום: נדב פקט, באדיבות דלקוב
עיצוב: פינדי עיצובים | צילום: נדב פקט, באדיבות דלקוב

מה להוציא ומה להכניס

לפני שמתחילות להוסיף, זה בדיוק הזמן לבדוק מה צריך להוציא. ממ"ד עמוס הוא ממ"ד מלחיץ, ולעיתים גם פחות בטוח. מדפים עמוסים בפריטי נוי, קופסאות פתוחות, רהיטים כבדים כאלה שחוסמים את הזרימה בחלל – כל אלה יוצרים עומס בעין, תחושת חנק בפועל, ולעיתים גם סכנה ממשית. גם אם הממ"ד משמש בדרך כלל כחדר מעבר, מחסן או חדר משחקים, בימים כאלה חשוב לפנות, לסנן ולהשאיר רק את מה שבאמת נחוץ.

במקביל, זכרו שגם הפונקציונליות והבטיחות הן חלק מהעיצוב. ודאו שהגישה לדלת פנויה תמיד, שמדפים מקובעים לקיר, שאין תלייה של פריטים כבדים מעל אזורי ישיבה או שינה. שמרו על תאורת חירום נגישה, מטען נייד ובקבוק מים לכל אחד מבני הבית. אפילו סל קטן עם משחקים, חטיף מוכר או ספר אהוב יכולים להפוך את השהות לקצת פחות מאיימת, במיוחד עבור הילדים.

סטודיו טולה | צילום: מאור מויאל
סטודיו טולה | צילום: מאור מויאל
סטודיו טולה | צילום: מאור מויאל
סטודיו טולה | צילום: מאור מויאל

ביום שאחרי

כשהתקופה תחלוף ונרצה לעצב את הממ"ד מחדש, או להתאים אותו לעתיד, כדאי להתחיל משאלה אחת פשוטה: מה תפקיד החדר הזה בחיים שלנו? האם הוא חדר ילדים? פינת משפחה? אולי חדר אירוח? ההגדרה הזו תעזור לנו לתכנן נכון: לוודא שהתשתיות מתאימות, שהרהיטים בטוחים ופרקטיים, שהאחסון סגור ולא יוצר עומס חזותי, שהתאורה נעימה, ושהחלל נשאר פתוח, מזמין ונגיש, גם ביום שגרתי, וגם בזמני חירום.

סטודיו טולה | צילום: אלעד גונן
סטודיו טולה | צילום: אלעד גונן

ובינתיים, עכשיו, כשכולנו בפנים, זה בדיוק הזמן לפנות שעה אחת. לסדר, לרכך, להוסיף כמה פריטים נעימים, ולהפוך את הממ"ד לעוד פינה בבית שמרגישה מחבקת. כי גם כשבחוץ סוער, בפנים אפשר ליצור קצת שקט.

טל גל וליאת חדד, סטודיו טולה | צילום: מאור מויאל
טל גל וליאת חדד, סטודיו טולה | צילום: מאור מויאל