אם ובנותיה נהרגו מפגיעת טיל. מי אתם האנשים ששמחים על כך?

עשרות ישראלים שילמו מחיר כבד הלילה, ביניהם ילדים הרוגים, שלא היה להם סיכוי מלכתחילה לשרוד פגיעה קטלנית כזאת. שלוש מילים חוזרות בכל דיווח: "חוסר מיגון". שלוש מילים שמהדהדות כמו כתב אישום, כמו גוון חדש ומדמם של הפקרה, כמו אמירה ברורה: יש כאלה שראויים להגנה, ויש כאלה שלא. זה הסאב-טקסט.

>> איך לסייע לנפגעי חרדה בזמן אמת? 4 דברים שחשוב לזכור

לפי הדיווחים, חברי קואליציה, משפחותיהם, רבנים ושאר מקורבים הוכנסו לבונקר ממוגן היטב – יכולים להגן על יקיריהם מכל משמר. לכולנו, שאר פשוטי העם, נותר רק להתפלל בלב חזק ולהחזיק את כל האצבעות שיש לנו – שיקירינו שלנו ואנחנו לא ניכנס לסטטיסטיקת האימים עליה חתם הקבינט בהינף עט – צפי של 800-4,000 הרוגים. נאלצים לסמוך על מי שמנווט את הספינה החבוטה שאנחנו חיים על סיפונה, בתקווה שהוא יודע מה הוא עושה ובתחינה שאינו הולך להקריב את כולנו על מזבח ההישרדות הפוליטית.

ארבע נשים – אם, בנותיה וקרובת משפחה – נמחקו ברגע, וברשת – שמחה לאיד. כמה נמוך אפשר לרדת? איך אפשר לכתוב בפייסבוק ש"ישרף להם הכפר"?. מי שחוגג על דם שנשפך על לא עוול בכפו, לא שונה מהטרוריסטים תאבי הדם שמחלקים סוכריות ברחובות

 

כי אין מלחמות חינם, אומרים לנו, והלילה שילמו על כך בחייהן מנאר אל-קאסם אבו אל-היג'א, בנותיה חלא ושדא, וקרובת משפחתן מנאר דיאב חטיב, שנהרגו מפגיעת טיל ששוגר מאיראן ופגע בביתן בטמרה. ארבע נשים – אם, בנותיה וקרובת משפחה – נמחקו ברגע. וכאילו זה לא מספיק, הגיעו גם צהלות ברשת מתוך ישראל, על כך שהטיל פגע ביישוב ערבי. שמחה לאיד על דם שנשפך, על חיים שנגדעו. כמה נמוך אפשר לרדת? איך אפשר לכתוב בפייסבוק ש"ישרף להם הכפר"?. מי שחוגג על דם שנשפך על לא עוול בכפו, לא שונה מהטרוריסטים תאבי הדם שמחלקים סוכריות ברחובות בכל פעם שיש פגיעה בנפש בישראל.

ויש עוד דבר. חטא היוהרה הביא אותנו למקומות קשים וכואבים, ועד היום אנחנו משלמים מחיר כבד על כך – במלחמה שהתחילה לפני שנה ושמונה חודשים. בואו לא נשתכר מאדי הספתח של המבצע הזה, מהגאונות האסטרטגיות, מהשבחים. בואו נזכור את ערכה של צניעות. בואו נגלה חמלה. בואו נהיה בני אדם, ונזכור שבסופו של יום כולנו רוצים דבר אחד – שהיקרים לנו מכל לא יפגעו. ודווקא ברגע הזה, יותר מאי פעם, בואו לא נשכח את החטופים.