מכים בברזל בעודו חם
למה הברזל חיוני לילדים, וכיצד נבטיח כמות מספקת שלו בגוף?
מי מאיתנו אינו זוכר את אמו מכרכרת סביבו בילדותו, מתחננת שיאכל עוד פיסה אחת של כבד עוף; "הוא חשוב, הוא בריא, הוא מלא בברזל". מי יכול להסביר לילד קטן על חשיבותו של ברזל? אף אחד. אבל כהורים ומבוגרים אחראיים אנחנו מחויבים לדעת שהברזל הוא מקור תזונה חשוב וחיוני לגופנו. הוא חשוב לפעילות ולבניית הגוף ומשמש בין השאר בפעילות האנזימים, השרירים וכן בהעברת החמצן מהריאות לכל תאי הגוף בתוך הכדורית האדומה.
על-פי הנחיות משרד הבריאות, יש לתת לתינוקות, החל מגיל ארבעה חודשים ועד גיל שנה, תוספת של טיפות ברזל, כשההמלצות להארכה נבחנות מעת לעת.
לדברי ד"ר דליה שטגר, מנהלת היחידה להמטואונקולוגיה ילדים במרכז רפואי קפלן ברחובות, החוסר בברזל נוצר כתוצאה מכך שהחל מהלידה ועד גיל שנתיים מגדיל התינוק את משקלו, ובעקבות כך גם את נפח הדם ואת הכדוריות האדומות.
ד"ר רונן מוסרי, מומחה לרפואת ילדים בקופת החולים מכבי, אומר שבבדיקות בעבר נמצא כי לילדים רבים חסרה כמות מספקת של ברזל, דבר שבא לידי ביטוי בעיקר באנמיה, שהיא חסר של המוגלובין – המרכיב העיקרי בכדוריות הדם האדומות שאחראי על נשיאת החמצן מהריאות לרקמות. חוסר ברזל גורם ליצירה לא מספקת של המוגלובין, ובעקבות כך לייצור מופחת של כדוריות דם אדומות, בזמן שגם הכדוריות שנוצרות הן חיוורות וקטנות. במצב של חסר בכדוריות דם אדומות, הדם נראה פחות אדום והאדם נראה פחות אדום, או במילים אחרות – חיוור.
מהם הגורמים לכך שישנם לא מעט ילדים בגיל הרך שסובלים מאנמיה? מהן ההשלכות של הבעיה? ואיך נימנע ממצב של חוסר בברזל?
סימנים מחשידים
ד"ר שטגר מונה את הסימנים המעידים על חוסר בברזל: "ירידה בתאבון, חיוורון, עיכוב בהתפתחות הקוגניטיבית והפסיכו-מוטורית, פגיעה בגדילה, ובמקרים קיצוניים גם הפרעה במערכת החיסון, ירידה במצב הרוח ואף עיוורון במצבי אנמיה".
ד"ר מוסרי מוסיף כי היות וצבע העור משתנה מילד לילד, דרך טובה להבחין בחיוורון היא המראה של לחמיות העיניים או כף היד. בנוסף, יש להביא בחשבון שבזמן מחלה או חום, ילדים רבים נראים חיוורים. "בזמן מחלה בדרך-כלל רמת ההמוגלובין נמוכה יותר מאשר הערך האמיתי, ולכן מומלץ לבצע את הבדיקה כשהילד בריא. אם הערך תקין בזמן מחלה אין הכרח לחזור על הבדיקה בבריאות".
ד"ר מוסרי מציין כי בארץ, ובעיקר באזורים שבהם האם יולדת במרווחים קצרים בין ילד לילד או כשהכלכלה אינה עשירה בברזל, שיעור הילדים הסובלים מאנמיה הוא גבוה ועומד על כ-20 אחוזים. לחסר ברזל ישנן תופעות לא רצויות אחרות מלבד אנמיה: תיאבון ירוד, עייפות ועיכוב בגדילה. וישנן אף עדויות לכך שחסר כזה עלול לפגוע בתפקוד המוחי (פחות ברזל פחות IQ). חוסר בברזל יכול לגרום גם לאי שקט, ירידה בקליטה, ולטווח הרחוק גם לפגיעה בהתפתחות – כל אלה הן מסקנות מנתונים סטטיסטיים שעליהם מסתמכת הרפואה. ההמלצה, לפיכך, היא שילד יאכל בשר כמעט מדי יום.
בין אנמיה לחוסר בברזל
רבים אינם מבחינים בין אנמיה לחוסר ברזל, אז בואו נעשה קצת סדר בעניין: אנמיה היא חוסר דם – שם כולל לכמה מחלות, שהמשותף להן הוא תכולה נמוכה של המוגלובין בדם או חסר בכדוריות דם אדומות שתפקידן לשאת את ההמוגלובין. ד"ר שטגר מסבירה: "לחוסר דם גורמים רבים ושונים, כאשר חוסר ברזל הוא רק אחד מהם. אנמיה היא מחלה שיכולה להופיע מגיל אפס ויש גם אנמיות תורשתיות. חוסר ברזל יכול להופיע בהיבט השכיח ביותר בשנה וחצי הראשונות לחיים".
בקבוצת הסיכון למחלת האנמיה נמצאים תינוקות וילדים, על אף ההמלצה למתן תוסף ברזל בישראל. קשישים וחולים במחלות כרוניות לוקים יותר באנמיה. בנוסף חולים במחלות מעיים נוטים לחלות במחלה עקב חוסר ספיגה טובה של ברזל, של חומצה פולית ושל B12, ובמקרים כאלה הטיפול יכלול מתן ברזל בזריקות ולא דרך מערכת העיכול. קבוצה נוספת שנמצאת בסיכון היא הצמחונים והטבעונים, שלהם צפוי גם חוסר של ויטמין B12, שנמצא באופן טבעי רק במאכלים שמקורם מן החי. כמו כן, נשים בהריון נוטות יותר לפתח אנמיה מחוסר ברזל עקב עלייה בנפח הדם.
כאשר לא מטפלים במצב של חוסר בברזל, עלולה להיגרם אנמיה. "בגילאים מאוחרים יותר ילדים עלולים לסבול מירידה בקוגניטיביות, ולכן על הורים להבין שברזל נדרש לכל מערכות הגוף, כולל פעילות המוח", חוזרת ומדגישה ד"ר שטגר. "במצב של אנמיה קיצונית כתוצאה מחסר ברזל יש אפילו סכנת מוות". עם זאת, היא מוסיפה שהיות וצבע העור של ילד במצב אנמיה קשה הוא לבן באופן קיצוני ובולט לעין, קשה שלא להבחין בכך. דבר נוסף – נראה שילדים אשר סבלו מחוסר ברזל ולא טופלו, לא יוכלו להשלים את החסר דרך המזונות השונים.
מה בתפריט?
את הברזל נוכל למצוא בבשר אדום, דגים ועוף, וכן בירקות ובעלים ירוקים. אולם יש לזכור כי ברזל שמקורו בבעלי חיים נספג בקלות יחסית בגוף. כבד הוא מקור עשיר לברזל, אך הוא גם עשיר בוויטמין A שכמות עודפת ממנו עלולה להזיק (לחולי סוכרת, לנשים הרות, לנשים לאחר גיל הבלות ולגברים זקנים, כדאי להימנע מכמות יתר של ויטמין זה). ברזל ממקורות צמחוניים, כאמור, נספג בגוף בקושי רב יותר.
מקורות נוספים לברזל הם קטניות: שעועית, אפונה, פול, חומוס, עדשים; מוצרי סויה: טופו, חלב סויה ואגוזים; טחינה, ברוקולי, אבוקדו, פירות יבשים; קינואה, דבשה, בורגול ושמרי בירה ומזונות מדגנים מלאים.
רוצה לקבל את הגיליון החדש של “את” עד הבית ב-9.90 ש״ח?
(במקום 39.90 ש"ח)