5 מיתוסים על בגידה והאמת שמאחוריהם

מיתוס 1: אם בעלך תפס אותך בוגדת, הוא יכול לפתוח תיק בבית הדין הרבני ואת תישארי בלי כלום

במציאות: אז זהו שלא. בגידה אינה מפקיעה מאישה רכוש ששייך לה ואין עונש רכושי על בגידה. במקרים נדירים, בהם דורשת האישה שיתוף ספציפי בנכסים של הבעל, שעל פי חוק יחסי ממון אינם חלק מהרכוש המשותף, בגידה יכולה להוות עילה שלא לקבוע שיתוף כזה. אולם זכויותיה של האישה ברכוש שרשום על שמה או מגיע לה מכוח חוק יחסי ממון לא יפגעו כתוצאה מהבגידה. ב"בג"ץ הבוגדת" הידוע אישר בג"ץ את פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול שהבגידה יכולה להעיד על "שיתופיות מוחלשת" בין בני הזוג, ודחה תביעת אישה לקבל מחצית מדירת בעלה שנרכשה לפני הנישואין. יחד עם זאת נקבע מפורשות באותו פסק דין שבגידה אינה מהווה עילה לשלילת זכויות של האישה ברכוש להבדיל מהענקת זכויות. 

מיתוס 2: בית הדין הרבני יאפשר בדיקת רקמות שתוכיח האם הילד באמת של בעלך

במציאות: בדיוק להפך. ילד שנולד לאישה יהודיה נשואה מגבר שאינו בעלה נחשב לממזר ויש לכך השלכות קשות. בית הדין הרבני יעשה הכל כדי לא לגרום לממזרות ובוודאי שלא יאפשר בדיקת רקמות. למעשה המוטו המרכזי הוא "רוב בעילות אחר הבעל", וגם במקרים בהם מוכחת בגידה בסמוך מאוד למועד בו האישה הרתה, ימנע בית הדין מגילוי האמת ויעדיף את טובת הקטין שלא להפוך לממזר. בנוסף, חוק מידע גנטי אוסר בדיקת רקמות לבדיקת קשרי משפחה אלא אם ניתן לכך צו של בית המשפט לענייני משפחה. 

מיתוס 3: לבגידה של גבר אין השלכות משפטיות

במציאות: דווקא יכולות להיות לכך השלכות, כולל חיובו בכתובה. הכתובה אינה מסמך חסר משמעות אלא שטר חוב שניתן להפעילו במקרים מסויימים, כולל במקרה של בגידה. יחד עם זאת חשוב לזכור שאם לאישה מגיעות ממילא זכויות מהבעל, לדוגמה זכות למחצית מהפנסיה, הכתובה מתקזזת מהזכויות האלו ואינה באה בנוסף להם. במקרים של בגידה כאשר בכתובה נכתב סכום משמעותי, בית הדין הרבני יכול בקלות יחסית לתת צו לעיקול נכסים של הבעל להבטחת הכתובה. לא מעט גברים שבגדו מצאו עצמם מקבלים צו עיקול על חלקם בדירה המשותפת כדי להבטיח את זכויות האישה לקבל כתובה. 

מיתוס 4: אם בעלך יוכיח שאת בוגדת בו, ייקחו לך את הילדים 

במציאות: משמורת הילדים נקבעת על פי טובתם בלבד והעובדה שאימם בגדה באביהם על פי רוב אינה רלוונטית לגביהם. הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה מקבלים החלטה בעניין משמורת על סמך תסקיר שעורכת פקידת סעד מטעם מחלקת הרווחה, ובו ניתנות המלצות בשאלת המשמורת תוך בחינת טובת הקטין ולא התנהגויות הוריו ככל שאין להן השלכה על יכולתם לטפל בו. 

מיתוס 5: במקרה של בגידה תמיד עדיף לצד הנבגד לפנות לבית הדין הרבני

במציאות: השאלה אם לפנות לרבני או לא תלויה בהרבה גורמים, ולעיתים הבגידה אינה שיקול אל מול יתר העניינים. הפנייה לבית הדין הרבני היא צעד אסטרטגי משמעותי ויש לה השלכות רבות, ולא תמיד לעניין הבגידה יש משמעות משפטית. כך למשל הגשת תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני כאשר האישה עובדת ומשתכרת. לכן מומלץ לא לעשות חצי צעד בלי לקיים ייעוץ משפטי בעניין זה.

עו"ד רות דיין וולפנר | צילום: ענבל מרמרי

* עו"ד רות דיין וולפנר היא מומחית לדיני משפחה וירושה.