מחלות עור אצל תינוקות – חלק ב'
על בעיות בעור התינוק בשנת חייו הראשונה
פריחות: מסבוריאה ועד אקזמה
גם פריחות שונות ומשונות עלולות להופיע על עור התינוק בימים או בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, חלקן מצריכות טיפול וחלקן חולפות מעצמן. אלו הן השכיחות בהן:
פריחה אדומה (Erythema Toxicum)
נפוצה אצל יילודים ונראית כעקיצות יתושים או דלקת עור (חרלת). הסיבה לפריחה זו אינה ידועה, אך היא חולפת ללא טיפול כעבור ימים או שבועות ספורים.
סבוריאה ((Cradle Cap / seborrhea
כחודש עד חודשיים לאחר הלידה עשוי להופיע קרום שומני צהבהב הנוצר מעודף שומן על הקרקפת, כמו גם פריחה אדומה על הפנים, מאחורי האוזניים, ואפילו בבית השחי. רופא ילדים יקבע את הטיפול בהתאם לתסמינים.
אקנה ((Acne
כן, מדובר באותה דלקת עור המאופיינת בפצעים נקודתיים לבנים עם מוגלה האופייניים לגיל ההתבגרות. אקנה יכולה להופיע גם על פנים של תינוקות (במקרים נדירים גם על הגב והחזה) בחודשיים הראשונים לחייהם, והיא מוכרת בשם "אקנה מלידה" (Neonatal Acne). מקורה בהורמונים מהאם, והיא נפוצה בעיקר בקרב בנים.
דלקת אקנה עלולה לבלוט יותר במצבים שבהם לתינוק יש חום, כשהוא מתרגש, כתוצאה מגירוי של העור מהרוק שהוא מפריש או מחלב שפלט או מגירוי שנוצר ממגע עם בגדים שכובסו באבקת כביסה שלא מיועדת לתינוקות. עם זאת, חשוב לזכור שפצעי אקנה של תינוקות אינם בעיה מדאיגה, וכי רק לעיתים נדירות נחוץ טיפול. המצב הוא זמני ונעלם בגילאי ארבעה עד שישה חודשים.
כמו בהרבה תופעות עור אחרות אצל תינוקות, החשוב הוא מה לא לעשות במצב כזה: לא לשפשף את הפנים של התינוק, מכיוון שהאקנה לא נגרם על ידי לכלוך ורחיצה עלולה לגרות את המקום; לא לשטוף את הפנים לעיתים קרובות מדי – מספיק להשתמש בסבון עדין ומים פעם עד פעמיים ביום ולשמור על עור פנים יבש; ולא להשתמש בקרמים או בשמנים העלולים להחריף את המצב.
במקרים רגילים, הטיפול הנכון ביותר הוא סבלנות מצד ההורים. עם זאת, במקרה שבו פצעי האקנה מלווים בחום או מתפשטים לאזורים אחרים בגוף, רצוי להתייעץ עם רופא ילדים. קיימת גם דלקת "אקנה ילדותית", המופיעה שלושה או ארבעה חודשים לאחר הלידה ונעלמת בגיל שנה עד שנה וחצי. הדלקת דומה במאפייניה לאקנה מלידה, אך סיבתה אינה ידועה והיא אינה קשורה בהורמונים מהאם.
אקזמה (Eczema) / אטופיק דרמטיטיס
תופעת עור זו, המוכרת גם בשם "אטופיק דרמטיטיס" או אסתמה של העור, מתבטאת במעין טלאים אדומים על העור ותחושת גירוי. הסימנים מופיעים בדרך כלל על החזה, הזרועות, הרגליים, הפנים, המרפקים ומאחורי הברכיים. הגורם העיקרי הוא תורשה מאחד ההורים, ויש הטוענים כי תזונה יכולה להחמיר או להקל על המצב. רופא ילדים יכול לקבוע אם הפריחה היא אכן אטופיק דרמטיטיס ולהמליץ על טיפול, הכולל לרוב שימוש בסבון עדין, כביסה באבקה עדינה והימנעות משימוש במרכך כביסה. במקרים חריפים מקובל לטפל באמצעות משחה עם סטרואידים, אך יש מקרים שגם טיפולים אלה אינם עוזרים (ראו בחלק השלישי של הכתבה).
פריחה כתוצאה מהתחממות (Heat Rashes)
זה קורה בימים חמים במיוחד לתינוקות עם לבוש יתר. הפריחה מופיעה בדרך כלל על הכתפיים ובצוואר, ונראית כהתקבצות של כתמים אדומים קטנים. פריחה זו אינה מזיקה במיוחד, והטיפול המומלץ הוא לשמור את התינוק בסביבה נעימה ויבשה ולהלבישו בבגדים קלילים, כפי שהמבוגרים לובשים בימים חמים.
חררה, פריחה בעור (Prickly heat)
מופיע כחבורות קטנות בייחוד בחלקי הגוף של התינוק שבהם הוא מזיע, כמו הצוואר, באזור החיתול ובבית השחי. הטיפול הוא לנסות לשמור על המקום יבש ולמנוע חימום יתר, וכמובן להלביש את התינוק בבגדים מכותנה מלאה.
זיהום משמרים (Yeast infection :monilia)
מתבטא באופנים שונים על עור התינוק. זיהום על גבי הלשון, הנקרא "פטרת חמה", נראה כחלב יבש, אך להבדיל מחלב אי אפשר לגרד אותו. באזור החיתול הפטרת נראית כפריחה אדומה, בדרך כלל עם חבורות קטנות מסביב. ישנם תכשירים שונים לטיפול, אך חשוב להתייעץ בנושא עם רופא ילדים.
יבלות ((Verruca Vulgaris
גידולים המופיעים בקרב 5-10 אחוזים מהילדים. הסיבה היא ויראלית – וירוס ה-HPV (Human Papilloma Vrus). יבלות מתבטאות בבשר עגול ומחוספס ועשויות להופיע בשכיחות גבוהה בעיקר על אצבעות, גב היד, פנים, ברכיים ומפרקים. בדרך כלל היבלות אינן מסוכנות ואינן כואבות, והן חולפות ללא טיפול.
בקרב פעוטות ותינוקות מתחת לגיל שנתיים, יבלות הן נדירות יחסית. תינוקות הסובלים מיבלות בדרך כלל נפגעו מזיהום בתעלת הלידה: אם לאם יש יבלות באברי המין, התינוק עלול להידבק במהלך לידה טבעית. יכולה להופיע יבלת בודדת, אך ייתכנו גם יבלות רבות, ובנוסף מופיעות לפעמים גם נקודות קטנות ושחורות הנגרמות מכלי דם זעירים. בכל מקרה חשוב להתייעץ עם רופא ילדים.
ברוב המקרים היבלות חולפות ללא טיפול מכיוון שהטיפולים לא מעלימים את הגורמים ולא מונעים הופעת יבלות נוספות. עם זאת, ישנם מקרים חמורים שבהם הרופא יקבע טיפול. הפצעים מידבקים במגע, ולכן חשוב להפריד מגבות או פריטי לבוש של בני המשפחה ובפרט במעונות ובגני ילדים.
ד"ר קלרה קרבלניק, רופאת מין ועור, מציינת כי יבלות נפוצות יחסית אצל ילדים, וכי במקרים שבהם קיימת רגישות לאלרגנים, ההידבקות מתרחשת ביתר קלות והיבלות מתפשטות יותר. עם זאת, היא מדגישה, יבלות ויראליות חולפות לרוב מעצמן אך ההורים הם אלה שנלחצים מהתופעה ודורשים טיפול. "הטיפול ביבלות מבוצע באמצעות חומרים כימיים, עם חנקן או לייזר, וכרוך בדרך כלל בכאב. בנוסף, לעיתים קרובות עלולות להיוותר צלקות", מסבירה ד"ר קרבלניק.
טיפול: "פחות זה יותר"
עור התינוק חשוף לזיהומים שונים מכיוון שהוא חסר את אוכלוסיית החיידקים הנורמלית התורמת להגנתו. ישנם כמה מקומות בגוף המאפשרים לזיהום לחדור דרכם, וביניהם גדם חבל הטבור ואזור הברית אצל בנים. חשוב לדעת שחשיפת היילוד לסביבת בית חולים מהווה אף היא מקור למגוון גדול של מזהמים. מטרת הטיפול בעור היילוד והתינוק היא לשמור על ניקיון העור, על רכותו ועל גמישותו, על ידי ניקוי עם סבון עדין בעזרת מים וצמר גפן, ועל ידי מתן תוספת לחות ושימון העור. ישנן שיטות שונות לטיפול בגדם הטבור, ביניהן ניקוי באלכוהול ובמקרי הצורך גם תכשירים אנטיביוטיים.
הסוגייה של אופן הטיפול בעור התינוק החל מהימים הראשונים לחייו נדחקת לעיתים קרובות לשוליים, מכיוון שהדאגה היומית מתמקדת לרוב בנושאי האכלה, שינה ומניעת התקררות והידבקות במחלות. אולם לטיפול בעור התינוק ישנה חשיבות לא מעטה, מכיוון שמדובר בעור עדין מאוד ומכיוון שהמערכת החיסונית עדיין לא מפותחת דיה. כימיקלים, בשמים, צבע בבגדים, חומרי ניקוי ותכשירי קוסמטיקה או ניקיון עלולים לגרום לייבוש העור, לגירויים או לפריחה.
ד"ר בן אמיתי ממליץ להמעיט ככל האפשר בטיפול בעור בסמיכות ללידה. באופן כזה ניתן להפחית את אובדן החום, למנוע פגיעה בעור ולצמצם את חשיפת העור לחומרים שעלולים להזיק. "יש לנקות את הפנים והראש מדם בשטיפה עדינה במים ולנקות את אזור פי הטבעת", מסביר ד"ר בן אמיתי. "בשאר העור אין לטפל, אלא אם הוא מלוכלך מאוד, וחשוב להשאיר את הוורניקס (Vernix) על העור כשכבת מגן שנושרת מעצמה. העור משמש אבר מגן, ופגיעה בשלמותו גורמת להתחלה של תהליך זיהומי", הוא סבור.
באופן כללי, את ההמלצות של רוב רופאי הילדים אפשר לתמצת למשפט אחד: "פחות זה יותר". והמשמעות היא שבניגוד לסברה הרווחת לא חייבים, למשל, לעשות אמבטיה לתינוק מדי יום, מכיוון שאמבטיות בתדירות גבוהה חושפות תינוקות רכים ליותר מדי כימיקלים ואלרגנים הקיימים בסבונים השונים, ומורידות את השמן הטבעי המגן על עור התינוק. כדאי להביא בחשבון שתינוקות לא כל כך מתלכלכים בחודשים הראשונים לחייהם, וכי פרט להחלפה תדירה של החיתול וניקוי הישבן (רצוי במים פושרים) די באמבטיה אחת ליומיים.
המלצה נוספת של רופאי עור ורופאי ילדים היא להימנע משימוש בתכשירי לחות וקרמים לתינוקות בחודשים הראשונים, מכיוון שהמערכת החיסונית נמצאת בשלב התפתחותי מוקדם ותכשירים אלה מכילים ברוב המקרים חומרים אלרגנים. במקביל, מומלץ לכבס בגדים חדשים לתינוקות לפני השימוש הראשון.
מניעה: עיסוי ופרוביוטיקה
עור התינוק עשוי להירגע במגע, ומכאן החשיבות הרבה שיש לעיסוי התינוק 6856 בחודשים הראשונים לחייו. מחקרים מראים כי הישרדות התינוק קשורה במידה רבה למגע פיזי עם ההורים או המטפלים, וכי המגע מעורר הורמונים, מפתח את החיסון ומסייע לתינוק להתמודד עם מחלות. בנוסף, עיסוי מרגיע, עוזר לשינה טובה יותר ומפחית בכי. עיסוי יכול להתבצע בצורה עדינה עם שמן המיועד לתינוק, על גבי הבטן והחזה, כשבתוך כך חשוב לשמור על קשר עין ולדבר עם התינוק.
מחקר שנערך באחרונה בפינלנד מצא כי ניתן להפחית אלרגיות בעור התינוקות גם באמצעות נטילת קפסולות של פרוביוטים בשבועות שלפני הלידה ובמהלך תקופת ההנקה. ואכן, פורמולות של תחליפי החלב מכילות אף הן מרכיבים פרוביוטיים.
רוב התופעות בעור התינוק אינן צריכות לעורר דאגה אצל ההורים, חלקן אסתטיות בלבד וחלקן חולפות בעצמן. עם זאת, במקרים מסוימים יש לפנות לרופא, בייחוד אם הבעיות בעור לא חולפות. כמו כן, יש ליצור קשר מיידי עם הרופא המטפל כאשר הבעיות מתחילות לאחר הוספת מזון מוצק, מאחר שאז הן עלולות לנבוע מאלרגיה למזון. חשוב כמובן שהאבחון יתבצע תמיד על ידי רופא בלבד.
בחלק השלישי של הכתבה: על תפרחת חיתולים וטיפול באטופיק דרמטיטיס»
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה