מותק, הילדים בסרט!

לקראת פסטיבל תל אביב הבינלאומי ה-7 לסרטי ילדים ונוער, שייערך בסינימטק תל אביב (26-29.10) ופסטיבל הסרטים ה-27 שייערך בחיפה (13-22.10) – הנה כל מה שכדאי לדעת לפני שלוקחים את הילדים לקולנוע בפעם הראשונה.

1. מאיזה גיל מתאים לקחת את הילד לקולנוע?

כל שלב בחיי הילדים מעורר ציפייה והתרגשות. חובבי הקולנוע ובעיקר הנוסטלגיים שבינינו, חיכו שהילד כבר יגיע לגיל שבו יוכלו לקחת אותו בפעם הראשונה לקולנוע – לשחזר את התרגשותם כשהזילו דמעה עם "במבי", כשנסחפו ב"פנטזיה" של דיסני או כששמחו על הפגישה עם אי.טי. אבל איך יודעים אם הילד בשל?

אז מה עושים? כמו לכל חוויה תרבותית, אין לזה גיל מדויק. זה תלוי בעיקר באופי הילד, בנכונותו וברצון שלו. החל מגיל שלוש-ארבע, כשהילד כבר גמול מחיתולים (לא תרצו שיפספס על מושב הקולנוע המרופד), כשהילד חווה צפייה בסרטים באורך מלא בסלון הביתי, כשהוא יושב בסבלנות באירועים ובהפעלות כמו ימי הולדת, שעת סיפור, הצגות וכדומה, ובעיקר כשהוא מביע רצון, אפשר לנסות.

בסרטים הראשונים, בדקו שלא מדובר בסרט תלת-ממד המתאים לגילאים בוגרים יותר, ועשו לו שיחת הכנה (ראו בהמשך). בנוסף, אם יש אפשרות לחוויה ראשונית פחות עוצמתית מקולנוע, כמו הקרנות סרטים במדשאות או הקרנות במתנ"סים מקומיים, זו יכולה להיות התנסות מקדימה.

2. איך להכין את הילד לצפייה בסרט בפעם הראשונה?

גם אם הזאטוט כבר ראה כמה סרטי די.וי.די בחייו (כולל "יובל המבולבל" ו"הכבשה שושנה"), החוויה בקולנוע לא דומה כהוא זה לעוצמת המפגש עם המסך הגדול באמת. זה מתחיל בריח הפופקורן הנישא למרחוק עוד בכניסה למבואה, ממשיך בישיבה על כיסאות נוחים באולם הקולנוע הענק ובצפייה בחוויות שעוברות הדמויות לצלילי המוזיקה המהפנטת, ונגמר ביציאה החשוכה בטור עורפי במדרגות המתפתלות אל מחוץ לאולם. בהליכה לקולנוע טמון ריגוש מסוג אחר, וכדאי להכין לכך את הילד מראש.

חשוב לדעת שהסרטים המדובבים שמגיעים לארץ מיועדים, לרוב, לילדים מגיל חמש ומעלה, למרות שבשנים האחרונות יש גם סרטים שנעשים במיוחד עבור בני שלוש ומעלה, ובפסטיבל סרטי הילדים הבינלאומי שייערך החודש בסינמטק תל אביב יש גם סרט שמיועד לבני שנה וחצי (ויוצבו בוסטרים על כיסאות הקולנוע למען הצופים הצעירים מאוד).

אז מה עושים? לפני ההליכה לקולנוע חשוב לדבר עם הילד על מה שעומד לקרות שם: אולם גדול, ווליום גבוה ומסך ענק, הרבה צופים, ריח של פופקורן – בהתאם לגיל הילד ולמידת הבנתו. מומלץ גם לבחור איתו את הסרט הספציפי שתראו, ולצפות ביחד בטריילרים באינטרנט כדי שיקבל טעימה מהתוכן ומקצב ההתרחשות.

לפני ההליכה לקולנוע דברו עם הילד על מה שצפוי להיות שם. אילוסטרציה: ingimage

3. מה לעשות כשהילד מפחד באמצע הסרט?

למרות כל השיחות, ההכנות והפרומואים שעשיתם, ואפילו אם זה לא הסרט הראשון שהשניצר לעתיד שלכם צופה בו בקולנוע, רגע כיבוי האורות בקולנוע יכול לעורר חרדה קלה. וגם אם צלחתם את ההתחלה (ואת הפרסומות), יכול להיות שכמה דקות (או סצינות) אחר כך הילד יתחיל לנוע באי נוחות על הכיסא ולהתקרב אליכם.

ה-כ-ל מפחיד אותו: עוצמת המוזיקה, גודל הדמויות או מה שמתרחש על המסך (וזה נכון עוד יותר בסרטי תלת מימד שהפכו לפופולריים במחוזותינו). הוא נצמד אליכם ולוחש (במקרה הטוב, או מייבב בקול רם במקרה הפחות טוב): "זה מפחיד, אני רוצה ללכת".

אז מה עושים? אם מדובר בלחישות קלות ובפחד רגעי אפשר להרגיע בשקט ולחבק או ללטף את הילד. שאלו אותו מה יעזור לו להירגע (לשבת עליכם? לעצום את העיניים ואתם תודיעו לו מתי הקטע המפחיד יסתיים? לחבק את השמיכי/ החיבוקי שהבאתם מראש למקרה הצורך?). אם זה לא עוזר, או שהלחישות הופכות לבכי בקול רם, תשכחו לרגע מהכרטיס שקניתם או מהמאמץ שהשקעתם בהגעה לקולנוע, ופשוט צאו מהסרט.

עם כל הצער שבדבר, קולנוע הוא חוויה מהנה ולא צריכה להפוך למקור של סבל או טריגר לוויכוחים עם הילד. מחוץ לקולנוע תמשיכו לחבק ולהרגיע את הילד ואל תתנו לו להרגיש שהוא אכזב אתכם בהתנהגותו. ועוד משהו: אם אתם חוששים מחוסר הנעימות הכרוך במילוט הכפוי מהקולנוע, בחרו מראש מקומות קרובים ליציאה. אל תהפכו את הנושא לאישיו ואל תציעו לו כעבור שבועיים ללכת שוב לסרט. הניחו לו.

4. איך לנהוג כשמגיעים לקולנוע ומגלים שתוכן הסרט לא מתאים לגיל הילד?

אם לא צפיתם בטריילרים של הסרט בעצמכם והסתמכתם רק על המלצה של חברים שהילד שלהם "עף" על הסרט הזה, אתם יכולים לגלות באמצע הסרט שהסצינות שבו לא מתאימות לרוחכם ולערכים שאתם מבקשים להקנות לילד.

אז מה עושים? לא נעים, אבל גם לא נורא. אם גיליתם שהסרט משופע בקרבות של חייזרים שוחרי רע, באנימציה יפנית אגרסיבית מדי או במסרים חתרניים לגבי היחס בין המינים – וסרטים מסוג זה הם ברשימת הסרטים הלא-חינוכיים שלכם – יש לכם שתי אפשרויות: לצאת מהסרט או להישאר בו.

אם בחרתם לצאת מהסרט, והילד דווקא מעוניין להמשיך, אמרו זאת לילד בהחלטיות וצאו במהירות מהקולנוע (כדי לא לפתוח פתח לדיון ולצרחות באותו הרגע, וגם כדי לא להפריע לסביבה). מחוץ לאולם הקולנוע שבו עם הילד בנחת (עדיף בגלידרייה הקרובה) והסבירו לו שאתם סבורים שמה שמראים בסרט הזה לא מתאים לגילו, ושבפעם הבאה תבדקו טוב יותר את עלילת הסרט לפני שתלכו לצפות בו, כדי למנוע מצבים כאלה.

אם אתם בוחרים להישאר עד כתוביות הסיום, כדאי לשבת עם הילד אחרי הסרט ולהסביר לו שהעלילה לא היתה לטעמכם, ולנמק זאת. נצלו את הסרט כדי להראות לילד אילו צורות התנהגות וסגנון דיבור אינם לרוחכם. אפשר גם להסביר, בהתאם לגיל הילד ולעלילת הסרט, כי "אין רובוטים בעולם האמיתי" או "שזה לא נעים שמכנים חברים בשמות".

5. איך מכניסים את חוויית הקולנוע הביתה?

יציאה לקולנוע היא בילוי יקר למדי. כבילוי זוגי זה כרוך לרוב גם בארוחת ערב ובתשלום לבייביסיטר, וגם כשלוקחים שני הורים ושניים-שלושה ילדים לקולנוע, פלוס פופקורן, שתייה וחטיפים, זה עסק לא זול בכלל. כאלטרנטיבה המתאימה לפרץ החופשות שנחת עלינו החודש באדיבות חגי ישראל ומשרד החינוך, אפשר להכריז על יום קולנוע בבית.

אז מה עושים? אפשר להצטייד במקרן ובמסך ענק ולהזמין את החבר'ה, ולעשות יום סרט (וברוח זו אפילו יום הולדת סרט), ואפשר להסתפק בטלוויזיה הביתית ובילדים הפרטיים. קודם כל, מחליטים יחד בהצבעה משפחתית על הסרטים שבהם תצפו, כדי למנוע מריבות על השלט. מצטיידים בהם מבעוד מועד, מחברים את הרמקולים של מערכת הקולנוע הביתי (אחת לשנה היא צריכה להחזיר את ההשקעה…), מכינים הר של פופקורן ובקבוקי מים בהישג יד, מכבים אורות ומגיפים תריסים, מרפדים את הסלון בסביבה נינוחה של פופים, כריות ושמיכות.

אפשר להכין גם פעילות יצירה חביבה של משקפי תלת מימד (בכאילו, כמובן) מבריסטול שחור וצלופנים צבעוניים, או לפי נושא הסט. למשל, גלימות של גיבורי-על מיריעות אל-בד צבעוניות (פשוט חותכים פתח לראש), כתרים מבריסטול מקושט במדבקות של דמויות הסרט, דפי צביעה וכן הלאה, כדי להיכנס לאווירה.