מה אומרים לקולגה שמסריחה את המשרד עם סנדוויץ' טונה?
מדור "מוסר עבודה" נדרש הפעם לשאלה הרת גורל בנוגע לריחות במשרד. האם להעיר או לסבול בשקט? ואם מעירים, אז איך?
במשרד שלי יש עובדת שכנראה עושה דיאטת טונה או שאולי סתם מתה על טונה, אבל לאחרונה כמעט כל יום היא אוכלת סנדוויץ' טונה. יום אחד היא מביאה סנדוויץ' טונה מהבית, למחרת היא מכינה סנדוויץ' טונה במטבחון, ביום שאחרי היא מזמינה סנדוויץ' טונה ואם בא לה לגוון אז זה עם סלט טונה. זה משרד לא גדול במיוחד וריח הטונה נשאר באוויר הרבה אחרי שהסנדוויץ' נגמר, כך שכולם מסביב די סובלים מזה. היא ואני לא ממש חברות, אבל בתור קולגה היא ממש נחמדה ובסדר, איך מעירים לה משהו על הטונה בלי להעליב?
שורה תחתונה: לא מעירים. כלומר, אלא אם כן מדובר במקרה קיצוני במיוחד, לא מעירים לקולגות הערות אישיות: לא על טעמם באוכל ולא על טעמם בבגדים ולא על טעמם בסטיקרים לוואטסאפ. עדיין, זה לא אומר שאת צריכה לסבול בדממה או למצוא מקום עבודה חדש. בין שני אלה יש ספקטרום שלם של תגובות לדיקטטורת הטונה שעשתה לך הפיכה במשרד.
>> מוסר עבודה: כל מה שרצית לשאול בענייני עבודה ולא היה לך את מי
גילוי נאות: אני לגמרי בצד שלך בעניין הטונה. אני שונאת טונה. כמה אני שונאת טונה? אני מעדיפה למצוא בסנדוויץ' שלי בדלי סיגריות ולא טונה. אני לא אומרת, יכול להיות שיש לטונה טעם נפלא וערך גליקמי מדהים ושהיא מצעירה את עור הפנים ומייתרת את הצורך בפילטר כשעושים סלפי, אבל שום דבר לא שווה את הצחנה שהיא מותירה אחריה (אולי בעצם הקטע עם עור הפנים כן שווה. לא, אני חוזרת בי. שום דבר לא שווה את זה). בקיצור, לגמרי מבינה איך את מרגישה ואפילו מזדהה.
אבל בואי, לא מדובר באיזו טרללת קולינרית יוצאת דופן. כולה טונה. מאוסה והכול, אבל בסך הכול תכולה די קונבנציונלית לסנדוויץ'. זה לא שהקולגה שלך מקפידה לחמם ביצה קשה במיקרו המשרדי מדי ארוחת צוהריים (ניסית פעם? הריח נורא אבל הפיצוץ די מבדר. כאילו, אם אין לך בעיה לזרוק את המיקרו לפח אחרי זה), או בכרובית וברוקולי מאודים, שאת הניחוח שהם משאירים אחריהם גם הצתה לא תוכל להסתיר. כן, זה מבאס שאנשים שאנחנו נאלצים לבוא איתם במגע יומיומי אוהבים דברים שאנחנו שונאים (אני מדברת אלייך, קולגה שמביאה למשרד קופסאות עם הכוסמת שהנביטה בבית. וגם אליך, קולג שמסתובב בכפכפים שכנראה מריחים יותר גרוע מהכוסמת), אבל אלה החיים.
עם זאת, לא באנו כדי לסבול כי למרות שמדובר בעבודה, לא לשם כך התכנסנו. אז בואי נדבר רגע על המינונים: קודם כול, האם הקולגה שלך באמת אוכלת כל כך הרבה טונה, או פשוט יותר טונה ממה שאת מוכנה לשאת? (אל תסתכלי עלי, לדעתי כל כמות של טונה היא יותר מדי טונה). ודבר שני, האם באמת כווו-לם במשרד סובלים מזה, או שאולי רק את מתלוננת בעוד הקולגות שלך מהנהנים בהזדהות או במבוכה או סתם בחוסר עניין כי הם בדיוק תוהים מה כדאי להם להזמין לצוהריים והאם השמלה שהם לובשים היום היא מספיק אוברסייז בשביל שווארמה?
>> אם אמרו לך את המשפט הזה, סימן שלא תקבלי העלאה
אם התשובה שלך לשתי השאלות היא כן, אפשר לנסות כמה דרכים עקיפות: נגיד, שלט במטבחון מטעם ההנהלה שמבקש מהעובדים להימנע מחימום וצריכת מאכלים בעלי ריח עז כמו דגים וכריכי טונה וכרובית וברוקולי וביצה קשה ולדעתי גם קולרבי, אם כבר מדברים. או אימייל בתפוצה כלל-משרדית מטעם ההנהלה שמגביל את הצריכה שלהם לאזור ספציפי ונפרד כמו המטבחון, אם יש לכם כזה, "בעקבות כמה תלונות של לקוחות", או שקר אחר מהז'אנר – בדיוק כמו פינת עישון, רק יותר רחוק. או לביים שיחה תמימה אך מתוסרטת היטב עם קולגות אחרים בנושא הריחות במשרד, בלי להידרש ספציפית לנושא הטונה.
אפשרות נוספת היא להשאיר את המחשב שלך פתוח על העמוד הזה שאת קוראת ממש עכשיו, עם הכותרת של "מה אומרים לקולגה שמסריחה את המשרד עם סנדוויץ' טונה?". אחרי שהיא תראה את זה יש מצב שהיא תבין לבד ולא תצטרכי להגיד כלום.
אם התשובה שלך לשתי השאלות האלה היא לא, או שניסית כבר הכול וזה לא עזר, לא נשאר לך אלא לעשות הסבה מקצועית (נגיד, לאומנית פרפורמנס. עד כמה שידוע לי אין חוק שאוסר פשעי שנאה נגד טונה), או פשוט להתגבר כי ממילא תוך שבועיים-שלושה כאלה של כריך טונה על מצע של סלט טונה יתפחמו לך כל קולטני הריח באף ואז אומנם לא תריחי יותר דשא שבדיוק נגזם או את האוויר אחרי הגשם או את הבושם החדש של טום פורד, אבל היי, גם לא טונה.
* * * * *
מתלבטת איך לבקש העלאה? לא יודעת איך להעיר לקולגה המרעישה באופן ספייס? לא מצליחה לדבר בישיבות? טינפת על קולג והוא שמע? מתלבטת מה ללבוש לפגישה חשובה או להזמין לצוהריים? אתר "את" עם טור עצות עם תשובות לכל השאלות שלך בענייני עבודה, מהדברים הקטנים שעלולים להרוס לך את היום ועד לדברים הגדולים שיכולים לעשות לך את הקריירה: את שואלת, נופית לוי-איתן עונה למשלוח שאלות למדור: AskNofit@gmail.com
* השאלות המופנות למדור מפורסמות ללא שמות או פרטים מזהים, ולעיתים עוברות עריכה מטעמי אורך או בהירות *