מבחני TORCH

מהם מבחני TORCH ומאילו זיהומים צריך להיזהר בעת ההריון

24 ביולי 2006

88 שיתופים | 132 צפיות

מבחני TORCH ‏(Toxoplasmosis, Others, Rubella, Cytomegalovirus, Herpes Simplex) הנערכים בדרך כלל לפני ההריון, הפכו ‏בשנים האחרונות ליותר ויותר פופולריים. זאת למרות ‏שלעיתים קרובות, בהסתכלות מעמיקה, ערכה של ‏האינפורמציה המתקבלת מבדיקות אלה אינו רב, והעלות של ‏הבדיקות גבוהה מאוד. ממחקרים רבים עולה כי אין תועלת ‏ממשית בביצוע כל הבדיקות הנ"ל, אלא עדיף לבדוק כל ‏בדיקה באופן פרטני, בהסתמך על נתוניה של האישה ‏הנבדקת.‏

טוקסופלזמוזיס

טוקסופלזמוזיס הוא זיהום הנגרם על ידי הטפיל טוקסופלזמה ‏גינדי, אשר מועבר על ידי אכילת בשר שלא בושל דיו או על ‏ידי מגע עם צואת חתול הנגוע במחלה. סימני המחלה הם ‏עייפות, כאב פרקים והרחבת בלוטות הלימפה, אולם לעיתים ‏קרובות הזיהום חסר כל סימן קליני. ‏

הזיהום יכול לעבור מהאם אל העובר דרך השליה, אולם ‏חיסון אימהי מגן על מעברו של הטפיל אל הרחם. לכן, זיהום ‏מולד של העובר עלול להתרחש רק כאשר האם נדבקת ‏במחלה במהלך ההריון או זמן קצר לפני כן. ‏

הסיכוי לפגיעת המחלה גבוה יותר כאשר ההדבקה מתרחשת ‏בתחילת ההריון. זיהום במהלך ההריון עלול לגרום להפלה ‏או ללידת ילוד שיישא את סימני המחלה. ברוב הילודים ‏הנולדים עם טוקסופלזמוזיס, לא ניתן לראות את סימני ‏המחלה בתקופה הקצרה שלאחר הלידה. ‏

בילודים אשר נושאים את סימני המחלה מבחינים במשקל ‏לידה נמוך, בטחול וכבד מורחבים, בצהבת ובאנמיה. חלק ‏מהילודים שנדבקו יפתחו בהמשך פגיעות עצביות עם ‏התכווצויות, הסתיידויות תוך-גולגולתיות וכן הידרוצפלוס ‏‏(הרחבה של חדרי המוח) או מיקרוצפלוס (צמצום רקמות ‏המוח).‏

ניתן להידבק בטוקסופלזמוזיס על-ידי מגע בצואת חתול הנגוע במחלה <BR> stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/350/350/cat.jpg?1154459086" /> </p>
<div>ניתן להידבק בטוקסופלזמוזיס על-ידי מגע בצואת חתול הנגוע במחלה <BR> stock.xchng</div>
</p></div>
<h2>Others‏ – קלמידיה ‏</h2>
<p>הידבקות העובר בזיהום זה אינה תוך-רחמית, אלא מתרחשת ‏כאשר הילוד עובר דרך תעלת הלידה בדרכו אל אוויר העולם. ‏הצליחו לבודד את החיידק קלמידיה טרכומאטיס מצוואר ‏הרחם של כ-13% מקבוצה של נשים הרות.‏</p>
<p>ילדים אשר נולדו בלידה רגילה או לאחר ירידת מים ממושכת, ‏לנשים עם זיהום של קלמידיה, נמצאים בסיכון גבוה לפתח ‏דלקת עיניים (של הלחמיות) או דלקת ריאות. ‏הטיפול שניתן לאישה ההרה וכן לילד הנגוע הוא טיפול ‏אנטיביוטי. ‏</p>
<h2>אדמת (‏Rubella‏)‏</h2>
<p>למחלת האדמת אין חשיבות רבה אלא בתקופת ההריון. מחלה ‏זו אחראית ישירות להפסקות הריון רבות, וכן למומים מולדים ‏קשים בילוד. הקשר בין מחלת האם באדמת לבין המומים ‏בילוד, אובחן לראשונה ב-1942 על ידי רופא עיניים אוסטרי ‏בשם גרג. ‏</p>
<p>מחלת האדמת כמגיפה נעלמה מהארץ בשל מדיניות חיסון כל ‏הנערות בגיל 12, אולם עדיין יש התפרצויות מקומיות של ‏המחלה.‏</p>
<p>בעת ביצוע הבדיקות לפני ההתעברות, יש לבדוק אם האישה ‏מחוסנת. כאשר אין בדמה רמה מספקת של נוגדנים לאדמת, ‏סימן שהיא אינה מחוסנת. במקרה כזה יש לחסנה ולהמליץ על דחיית ההתעברות בשלושה חודשים. ‏</p>
<p>אם האישה נחשפת למחלת האדמת כאשר בדמה רמה תקינה ‏של נוגדנים, אין אפשרות להידבקותה במחלה.‏</p>
<p>לא מומלץ לחסן נגד אדמת זמן קצר לפני ההריון ולא בעת ‏ההריון, מכיוון שהחיסון מורכב מווירוס חי אשר יכול לחצות ‏את השליה. למרות זאת ולמרבה המזל, עולה מעדויות כי ‏אצל נשים אשר חוסנו במהלך ההריון, לא התפתחו מומים ‏קשים אצל העובר.‏</p>
<h2>ציטומגלו-וירוס (‏cmv‏)‏</h2>
<p>CMV‏ הוא הנגיף השכיח ביותר שעובר מאמהות לעוברים. עם ‏חלוף מגפות האדמת מהעולם המערבי, הוא העיקרי שגורם ‏לנכות התפתחותית. הזיהום ב-‏‎ CMV‎‏ הוא כלל עולמי, אך ‏שכיח יותר במדינות מתפתחות ובמעמד כלכלי נמוך. נשים ‏נדבקןת בזיהום על ידי מגע ישיר עם נוזלי הגוף (רוק, שתן) ‏מילדים קטנים, בעיקר כאלו השוהים במסגרות מרובות ילדים ‏מחוץ לבית (מעונות, משפחתונים וכו'), או על ידי מגע מיני.</p>
<p></p>
<div class=

לנשים שעובדות עם ילדים ‏קטנים, אין אפשרות להימנע מחשיפה לנגיף ה- CMV <BR> אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/352/352/ganenet.jpg?1154459489" /> </p>
<div>לנשים שעובדות עם ילדים ‏קטנים, אין אפשרות להימנע מחשיפה לנגיף ה- CMV <BR> אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<p>הסיכון להדבקה בזיהום ראשוני בהריון נע בין 2% ל-2.5%, ‏שיעור דומה לזה של נשים לא הרות. ברוב הנשים (90%), ‏המחלה היא ללא תסמינים, ואילו באחרות המחלה היא דמוית מונונוקלאוזיס ("מחלת הנשיקה").‏</p>
<p>למרות שכיחות הנגיף, רק 10% מהילודים שלקו בזיהום ‏יפתחו מחלה אשר דומה למחלה הנגרמת על ידי נגיף האדמת. ‏תסמיני המחלה הם קשים מאוד. היא גורמת לתמותה של ‏ כ-25% מהחולים בה, ואילו 90% מהנותרים בחיים מפתחים ‏סיבוכים נוירולוגיים קשים.‏ כיום אין המלצה לערוך בדיקות סקר בנשים הרות לגבי ‏הימצאות הנגיף, מאחר שאין טיפול ‏למחלה, והסיכון לתחלואה עוברית הוא קטן.‏</p>
<p>לנשים בקבוצת הסיכון, כמו למשל מי שעובדות עם ילדים ‏קטנים, אין אפשרות להימנע מחשיפה לנגיף המחלה. יש ‏להמליץ לנשים אלה לשמור על היגיינה אישית ובעיקר על ‏נטילת ידיים. ‏</p>
<p>יש ליידע נשים הרות שלקו בזיהום ראשוני, שהסיכון שלהן ‏ללדת ילד עם זיהום תסמיני הוא כ-5% בלבד. זיהום ‏CMV‏ ‏בילוד הוא המחלה השכיחה ביותר כיום בעת הלידה, הגורמת להפרעה התפתחותית.‏</p>
<h2>הרפס גניטליס</h2>
<p>זיהום אברי המין על ידי נגיף ההרפס קיים בכל העולם, והפך ‏לתופעה שכיחה במדינות המתועשות. המחלה נדירה לפני ‏ההתבגרות המינית, ומופיעה בשכיחות גבוהה יותר אצל אנשים הפעילים מבחינה מינית. המחלה מהווה סכנה לעובר ולילוד, ועלולה אף להיות ‏קטלנית. ‏</p>
<p>הטיפול המונע היחיד שהוכח כיעיל הוא לידה בחיתוך הדופן ‏‏(ניתוח קיסרי). כאשר קיים זיהום ראשוני פעיל באברי המין, ‏מקובל ליילד נשים אלה בחיתוך דופן, כדי שהעובר לא יידבק ‏בנגיף המופרש על-ידי האם סמוך ללידה.‏</p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=

להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

משפחה

מבחני TORCH

טוקסופלזמוזיס

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ