הסופרת שמאחורי הלהיט "כראמל" מגלה את סוד ההצלחה שלה

אתגר משמעותי ברכישת שפה ואוצר מילים. מאירה ברנע גולדברג | צילום: ליה יפה
אתגר משמעותי ברכישת שפה ואוצר מילים. מאירה ברנע גולדברג | צילום: ליה יפה

מאירה ברנע גולדברג, הסופרת של "כראמל", מגלה את סוד פיצוח גרעין השפה של הנוער בימינו - איך לכתוב לדור שמדבר באימוג'יז ובקושי יודע מה זה ספר?

88 שיתופים | 132 צפיות

באחד המפגשים שקיימתי בבית ספר מול תלמידים בכיתות ג'-ד', סיפרתי לילדים על עונש שהכיתה שלי קיבלה כשהייתי בגילם. סיפרתי שהמורה אמרה לנו: "התנהגתם בצורה מחפירה הבוקר!" ותוך כדי שהיא הסבירה מה העונש שאנו עומדים לקבל, הבנתי שאין לי מושג מה משמעותן של צמד המילים "התנהגות מחפירה" – הרגשתי שזה לא הזמן המתאים לשאול אותה, עכשיו כשהיא עצבנית. לפי טון הדיבור שלה הבנתי שכנראה מדובר בהתנהגות לא טובה אבל לא הבנתי את המשמעות המדויקת, ועד שהגעתי הביתה ויכולתי לבדוק במילון או לשאול את אמא שלי, כבר שכחתי באיזו מילה מדובר. רק אחרי הרבה זמן כשנתקלתי שוב במילה הזו נזכרתי.

>> "תירס חם? זה הרי ספר על הפגנה"

גם הילדים שהיו במפגש לא ידעו בדיוק מה זה אומר. אחרי שהבנו יחד מה זו "התנהגות מחפירה", שוחחנו על משמעות בחירת המילים כשאנחנו מדברים או כותבים, למשל, אני יכולה לומר שאני כועסת, אבל אני גם יכולה לומר שאני זועמת, אני יכולה להגיד שאני רוצה ואני יכולה להגיד שאני משתוקקת, ולפי בחירת המילים אפשר להבין את עוצמת הרגשות והתחושות ולדייק את המשמעות. כשהתחלתי לדבר איתם על משמעותן של המילים, גיליתי שרוב הילדים לא שמעו מעולם את המילה "משתוקקת".

מות קריאת הספרים המסורתית. אתגרי השפה של ילדי דור האלפא | צילום: Gettyimages
מות קריאת הספרים המסורתית. אתגרי השפה של ילדי דור האלפא | צילום: Gettyimages

הבנתי שהרבה מילים שברורות לי, לא בהכרח ברורות לילדים ואני לא מדברת על מילים גבוהות כמו גזוזטרה או אנדרלמוסיה, אלא על מילים פשוטות. כשסיפרתי שכראמל, הדמות בספרים שלי הוא צאצא של אלה מצרית קדומה, לא כולם ידעו מה זה אומר "צאצא". כשהייתי ילדה ועדיין לא ידעתי לקרוא, השכנה ששמרה עליי הקריאה לי ספרים ושנאתי שבאמצע הסיפור היא עצרה את ההקראה והתחילה לשאול "את יודעת מה זה תימהון?", "את יודעת מה זה "עלות השחר"? (לא ידעתי, אבל זה גם לא נראה לי חשוב מספיק כדי לעצור את הקריאה). יותר מאוחר למדתי לקרוא לבד ובספרים נתקלתי במילים קשות, ככל שזכור לי כמעט ולא עצרתי לבדוק את משמעותן. לרוב הבנתי מתוך ההקשר, במיוחד אם נתקלתי בהן שוב בספרים אחרים.

מה תפקידם של הסופרות והסופרים בעידן דור האלפא?

פעמים רבות לאחר מפגש עם ילדים אני שואלת את עצמי מה התפקיד שלי כסופרת בדור הזה? "ילדי דור האלפא" – הדור הראשון שנולד כולו במאה ה-21, וגדל עם טכנולוגיה דיגיטלית מגיל צעיר מאוד. כשאנחנו מתייחסים אליהם, אנחנו מגלים שלמרות שהם גדלים עם גישה כמעט בלתי מוגבלת לטכנולוגיה, והיכולת למצוא מידע בלחיצת כפתור, הם נתקלים באתגר משמעותי ברכישת שפה ואוצר מילים. החשיפה המוגבלת לספרים והמידע המוגש בצורה מהירה ותמציתית דרך האפליקציות השונות, יוצרת מצב בו השפה שלהם דלה יותר. הטכנולוגיה אמנם מספקת להם כלים ויכולות טכנולוגיות מרשימות שלא היו בדורות קודמים, אך חסר להם העומק וההיקף של הקריאה המסורתית בספרים אשר מפתחת יכולות לשוניות, הבנה עמוקה ואוצר מילים מגוון ורחב.

תפקיד הסופרות והסופרים בעידן הדיגיטלי הוא מכריע וייחודי. הסופרים משמשים כגשר בין העולם המהיר והטכנולוגי לבין העולם העמוק והעשיר של הקריאה והכתיבה. תפקידם כולל לא רק כתיבת סיפורים מרתקים ומעשירים, אלא גם שמירה על היסודות הלשוניים והתרבותיים, שבאים לידי ביטוי בשפה ובאוצר המילים.

"כשאני כותבת ספרים לילדים, אני עושה את זה כמו שהייתי רוצה שיכתבו עבורי כילדה. אני לא רוצה שיחליפו מילים מורכבות במילים פשוטות מתוך הנחה שאין לי את היכולת להבין, ואני לא רוצה שישתמשו במילים קשות סתם שלא לצורך"

 

כשאני כותבת ספרים לילדים, אני עושה את זה כמו שהייתי רוצה שיכתבו עבורי כילדה. אני לא רוצה שיחליפו מילים מורכבות במילים פשוטות מתוך הנחה שאין לי את היכולת להבין, ומצד שני, אני לא רוצה שישתמשו במילים קשות סתם שלא לצורך כי מישהו החליט שהוא רוצה לחנך אותי ולהעשיר את השפה שלי בכוח.

בכנס השפה ה-18 "לשון ראשון" בשיתוף האקדמיה ללשון העברית, אקח חלק בפאנל שיעסוק בילדי דור האלפא. איך מתעצבת לשונם של הילדים? מה הופך את הילדים למחדשי מילים ויוצרי שפה? איך כותבים לילדים היום ואיך כתבו להם בעבר. ד"ר תמר קציר תנחה את הפאנל בהשתתפות אסף ושרית כץ יוצרי דף הפייסבוק "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם", דקלה אברבאנל חוקרת לשון ומרצה במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית, שני מלמד ניצן יוצרת הגרסה החדשה של "שכונת חיים" העולה בכאן חינוכית. יהיה מרתק במיוחד וכולכן מוזמנות.

הכותבת מאירה ברנע-גולדברג היא סופרת, זוכת פרס דבורה עומר והיוצרת של "כראמל" – היא תשתתף בפאנל "ילדי דור האלפא" בכנס השפה "לשון בראשון", שיתקיים בראשון לציון בין 3-5.2 ויעסוק בכתיבה, קריאה ויצירת אוצר מילים בעידן הדיגיטלי