מגדלת חיידקים, מכינה דאודורנט וסרום בעצמה: ליאת אחירון חושפת את הרגלי הביוטי

ליאת אחריון (52), זמרת-יוצרת, שחקנית ומנחה, בעבר מכוכבות ערוץ הילדים. בימים אלה היא עובדת על אלבומה השני, שמתוכו יצא לאחרונה הסינגל "אומרים", ובקרוב תעלה עם מופע חדש. במקביל היא מרצה ומשלבת שירה בהופעות אינטימיות ברחבי הארץ, ונמצאת בחזרות למחזמר "קטנטנות", שיעלה בחנוכה. גרושה ואם לארבעה (18, 16, 14 ו-11), מתגוררת בקיבוץ מצר.

>> "נפגשנו בסתר, יש בינינו 25 שנה הבדל": כוכבת הילדים על פער השנים בזוגיות

שגרת טיפוח 

"אני לא יכולה להגיד על עצמי שאני מאוד מטופחת, אבל אני מאוד נקייה. העור שלי רגיל-מעורב, ובגיל ההתבגרות היו לי מעט חצ'קונים. אני מתחילה את הבוקר במקלחת ושוטפת ממני את הלילה. בעבר למדתי בקורס לקוסמטיקה טבעית, ולאורך שנים רקחתי בעצמי את מוצרי הטיפוח שלי. היום אני משתמשת גם במוצרים אקולוגיים, כמו סבון הגוף של אקולאב. אני לא מסבנת את הפנים, אלא מסתפקת במה שנשטף עליהן מהשמפו בזמן החפיפה, כי אני מאמינה שלא צריך להסיר את השומניות הטבעית של העור. את הסרום שלי אני מכינה בעצמי משמנים איכותיים, בהם שמן רוז היפ, שמן נר הלילה, שמן חוחובה וויטמין E. הסרום משמש אותי גם ללחות, ואני אוהבת גם את קרמי הלחות של לבידו עם מקדם הגנה. אפילו את הדיאודורנט אני מכינה בעצמי. הדבר שתמיד יש לי בתיק הוא משחת צורי של כוורת דבש הגולן – אקו טבע. היא נפלאה לכל יובש בגוף, כולל בשפתיים. מוצר נפלא".

קוסמטיקאית

"לאורך כל שנותיי הייתי רק שלוש פעמים אצל קוסמטיקאית, וגם זה היה מזמן. למזלי, הראייה שלי קצת נחלשה, אז אני מרגישה די טוב עם עצמי".

אנטי אייג'ינג 

"מעולם לא עשיתי שום דבר, לא הזרקות ולא טיפולים במכשור. מצד אחד, אני לא רוצה, כי אני בעד הטבע ורוצה לאהוב כל שלב בהתבגרות. מצד שני, אני לא נגד, ותוהה אם יגיע השלב שבו יהיה לי קשה מול המראה. ברור לי שאני משתנה, וקשה לי לקבל את השינויים. בעיקר מפריע לי מראה ה'בולדוג' בצידי הפה והלחיים שקצת נופלות בגלל כוח הכבידה. אבל כרגע הרצון לעשות שינוי עדיין רחוק ממני".

איפור

"יש לי מעט מאוד איפור, וגם במעט הזה אני משתמשת רק להופעות ולא ביומיום. הוא כולל צללית עיניים בת 30 שנה של לנקום, בגווני סגול ובז', סומק ורוד של עדה לזורגן ומסקרה טלסקופיק של לוריאל".

בושם 

"מאז שנכנסתי להיריון הראשון שלי, במשך 15 שנה לא השתמשתי בבשמים. אחר כך חזרתי לבושם שהיה לי לפני האימהות, Blue של ראלף לורן. יש לו ריח הדרי וטבעי שמזכיר לי פריחה של עץ פומלות, ואני משתמשת רק בו".

שיער

"הגוון הטבעי של השיער שלי היה חום-שטני-דבש, והוא גלי ומתולתל. עם השנים הוא התדלדל וזרקה בו שיבה. כבר שש שנים שחצי מהשיער שלי מגולח, בצדדים ומאחור. בעבר הייתי עם ראש מגולח לגמרי במשך שלוש שנים, אבל חזרתי לגדל אותו כי התחזוקה של גילוח מלא ממש משעבדת. המראה המגולח חלקית מרגיש לי נקי ורענן. בעבר צבעתי את השיער לג'ינג'י, אבל מאז שהתחילו לצאת לי שערות לבנות הפסקתי לצבוע. אני אוהבת את מראה השיבה, כי כזאת אני, עושה ההפך ממה שמקובל. ביומיום אני מטפלת בשיער בעצמי, ופעם ב… מגיעה למספרה של סיגל ניר בפרדס חנה. מי שסיפרה אותי לאחרונה היא זיו קטנוב, שאיפרה אותי לפני שנים לצילומים בערוץ הילדים ועכשיו סידרה לי את השיער לקראת האלבום החדש. בבית אני חופפת אחת ליומיים בשמפו אקולוגי או בשמפו של קרליין, ומשתמשת גם במרכך שאני לוקחת מהבנות שלי".

מני-פדי 

"אני כמעט לא עושה מני-פדי. רק לעיתים רחוקות מאוד אני מגיעה לפדיקור אצל מארי, חמותי לשעבר, בקיבוץ".  

גבות

"הגבות שלי רגילות בגודלן וכמעט שקופות מבחינת הצבע. יש כמה שערות שמתעקשות לרדת למטה, אז הבת שלי מוציאה אותן עם פינצטה, או שאני עושה את זה בעצמי מול המראה".

כושר

"הרבה שנים הייתי פדלאה. בשנים האחרונות התחלתי לרקוד בכל מיני מקומות, כולל במרחבי ריקוד של אקסטטיק דאנס, במסיבות שנמשכות כל הלילה ביער ובאורוות האמנים בפרדס חנה. אני רוקדת פריסטייל לצלילי מוזיקה מגוונת ומוזיקת עולם. הריקוד עוזר לי להכניס תנועה לגוף, להכיר אותו, לפגוש את כל הדמויות שבתוכנו ולהיזכר שכל אדם סובב סביב צירו. אני מורידה את האגו ורוקדת בפליאה ובסקרנות. חוץ מזה, נרשמתי למרכז הכושר 'בינג', ואני עושה אימוני כוח ואימונים פונקציונליים פעמיים בשבוע. בעבר עשיתי פילאטיס ויוגה, אבל לא הצלחתי להתמיד. אני גם מקפידה על הליכות בתוך הקיבוץ".

תזונה  

"אני רזה באופן טבעי והמשקל שלי יציב לגמרי. בשנות ה-20 לחיי הייתה לי הפרעת אכילה, שהפכה לאבחנת אכילה ולהיכרות עם הגוף ועם המזון שנכנס אליו. ב-11 השנים האחרונות אני לא אוכלת גלוטן, ואני מכינה לעצמי לחם וטורטיות מכוסמת. המטפלת שלי, שמטפלת בי גם בנפש וגם בתזונה, רוצה שאתחיל לאכול מוקדם ואסיים מוקדם, אבל אני לא מצליחה לאכול עד הצהריים. אז אני אוכלת גרנולה שהכנתי בעצמי עם יוגורט עיזים ועם חיידקים שאני מגדלת. אני מאכילה את החיידקים בחלב עיזים, מכסה בנייר סופג ומשאירה על השיש. למחרת זה מתמצק, אני מעבירה דרך מסננת ושוטפת את החיידקים, וזה מאוד טעים. אני כמעט לא אוכלת בשר ועוף, אלא אם אני מתפתה לעיתים רחוקות או מרגישה שאני צריכה חלבון. במהלך היום אני אוכלת גבינות, דגים, ביצים, טופו, טחינה ואגוזים, ולא בשעות קבועות. אני לא סופרת קלוריות ולא בודקת אחוזי שומן באוכל. אני אוכלת, למשל, אבוקדו בלי הגבלה. יש בי נאמנות לבריאות שלי, ואני מכינה עוגת בננות בלי סוכר ועם קמח שקדים, אבל אני לא פנאטית. אני יכולה להיכנס לכלבו של הקיבוץ ולקנות שקית גדולה של במבה, וגם למצוא את עצמי יורדת על חבילת טופיפי. אין לי גילטי על זה, כי זה לא מנהל אותי".

טיפ לחיים

"הטיפ הכי גדול שלי הוא לנסות לזהות באילו מקומות אנחנו מונעות מפחד, מלקות את עצמנו ולא משמיעות את הקול שלנו. צריך לעשות עבודה מול הפחד, לנוע עם פחות פחד, להעז, לפתוח את הלב ולהביא קדימה תנועה של אהבה ולא של עוינות. זו עבודת חיי, ואני גם כותבת על זה הרבה. באימהות אני מנסה תמיד להכניס תנועה רכה, אבל גם להיות אמיתית. אם אני טועה, אני מתנצלת, מנסה להתבונן ולהיות קשובה יותר. אני לא יכולה להגיד שהשגתי את זה, כי זו עבודה אינסופית. אני מנסה לזהות מתי הילדה הקטנה שבי מרימה ראש ונעלבת, וכשזה קורה אני משתדלת לא לכעוס על עצמי ולא לתת לזה לנהל אותי, אלא להיות אימא ואדם מבוגר. אשמה הורית היא משהו שאני חווה בעצימות גבוהה, וזה חלק מהותי במסע שלי. אני עושה השתדלות, שמה לב לדברים, וגם כשאני נכשלת, אני לומדת לסלוח לעצמי".

"בזוגיות למדתי לאהוב את עצמי ב-100 אחוז. אני מתאהבת סדרתית, אחרת איך אכתוב שירים? אני אוהבת לאהוב. אהבה רומנטית היא דבר קסום שמאפשר הזדמנות להתפתח, ואני בודקת את זה. אני מאחלת לעצמי בעתיד זוגיות עם 100 אחוז אהבה ותמיכה, שתכיל אותי בלי מילים, תתמוך בי בלי שיפוטיות, ולא אתפשר על פחות. מבחינת הקריירה שלי כזמרת-יוצרת, אני נמצאת היום, אחרי הרבה שנים, במקום שבו אני מוצאת את התשוקה שלי. כל מה שעשיתי בעבר, גם כשהייתי מפורסמת, היה ליד משהו. הייתי צריכה לעבור מסע כדי להבין לאן אני הולכת. בחמש השנים האחרונות אני מקדמת את המוזיקה שלי ומרגישה לראשונה תנועה מתוך תשוקה. אני מבינה שאני מתחברת יותר ויותר לייעוד שלי. זה קשה ומאתגר, לפעמים סיזיפי ומייאש, אבל גם במקומות הנמוכים אני מרגישה שאני עושה את מה שאני אמורה לעשות. חשוב שאדם יכיר את עצמו ויזהה מה המתנה שיש לו לתת לעולם, מה החוזקות שלו ומה הייחודיות שבו. כמובן שצריך להיות גם ריאליים, אבל לא לוותר גם כשקשה".