כל ההתחלות בודקות

כדאי להכיר את הבדיקות השגרתיות שעובר התינוק לאחר הלידה

88 שיתופים | 132 צפיות

המפגש הראשון של התינוק עם העולם אמור להיות מרגש ושופע חיוכים חמים, דמעות שמחה ואושר והתפעלות של ההורים ויתר בני המשפחה. אולם המציאות מחייבת גם כמה דברים פחות נעימים – בדיקות גופניות, לקיחת דם מהעקב, בדיקת עיניים ועוד. מה שבטוח, הכוונה טובה והצוות הרפואי עושה כל שביכולתו כדי לשחרר את הרך הנולד מבית החולים במצב בריאותי תקין ולהותיר את ההורים שקטים ובטוחים.

ד"ר שמואל דוידסון, רופא בכיר במחלקת יילודים במרכז הרפואי "בילינסון", מסביר כל מה שאתם צריכים לדעת על הבדיקות שהתינוק עובר עם הגחתו לעולם.

ניקוד אפגר – APGAR SCORE

כל הורה ברחבי העולם מכיר את הבדיקה שנהגתה על ידי וירג'יניה אפגר לפני יותר מיובל ונקראת על שמה. זהו, למעשה, ה"ציון" הראשון שהתינוק מקבל בימי חייו. מדובר בהערכה ראשונית וכללית הבוחנת חמישה קריטריונים: קצב הלב, מאמץ הנשימה, טונוס שרירים, צבע העור ותגובה לגירוי.

הציון המקסימלי הכללי של מבחן אפגר הוא 10, כאשר לכל מדד ניתן ציון 0, 1 או 2. אין מדובר בהערכה מדויקת ביותר באשר ליילוד, אך באופן כללי ניתן לומר כי ציון מעל 7 נחשב לתקין בעוד ציון מתחת ל-7 מחייב התערבות רפואית מיידית (שאיבת הפרשות, הוספת חמצן ובציון נמוך מאוד אפילו החייאה). מטבע הדברים, ציון אפגר נמוך מוכר יותר ביילודים בעלי מומים מולדים.

בדיקת האפגר מתבצעת על ידי המיילדת או רופא הילדים הנמצאים בחדר הלידה, באופן ידני, ללא כל מכשור מיוחד. המבחן נערך פעמיים: דקה לאחר הלידה ו-5 דקות לאחר הלידה. אם יש צורך, מתבצעת בדיקה נוספת כ=10 דקות לאחר הלידה.

חשוב לזכור כי אין לציון של בדיקת האפגר השלכות לעתיד ואין להסיק ממנו מסקנות לגבי עתידו של התינוק ומצבו הנוירולוגי. התינוק שלכם קיבל ציון 9? 8? אל תתאכזבו. אין זה אומר דבר על עתיד בריאותו. אם צבעו אינו תקין – אל תחששו, ייתכן שהדבר ישתנה בתוך דקות אחדות.

בדיקה רפואית כללית

כל תינוק עובר בדיקה גופנית כללית על ידי רופא ילדים בתוך 24 שעות מהלידה ולפני שחרורו מבית היולדות. לרוב בדיקה זו אינה פולשנית: הרופא מתרשם מאיברי הגוף החיצוניים של התינוק, מאזין למצב הריאות והלב, ממשש ובודק באופן כללי את איברי הבטן (כבד, טחול וכליות) וכן את איברי המין. באותה בדיקה הרופא גם מתרשם מיכולתו המוטורית של התינוק, כולל רפלקסים, פיסוק מפרקי הירך וחוזק שרירי הגוף.

בדיקת עיניים

בדיקה המבוצעת בכל התינוקות כחלק מהבדיקה הגופנית לאחר הלידה. חשוב לציין כי הדימומים בלחמיות נעלמים לרוב מעצמם בתוך כמה ימים ואינם דורשים כל טיפול.
בעזרת פנס בעל עוצמה המאיר את האישון, רופא הילדים מתרשם מגודל העין, מגודלה של הקרנית ומתנועת גלגלי העיניים. בדיקת הרפלקס האדום של האישון מתבצעת לכל היילודים על מנת לשלול ליקוי מולד (קטרקט). הבדיקה אינה מכאיבה ואינה מתבצעת בכל בתי החולים.



מה שבטוח, הכוונה טובה והצוות הרפואי עושה כל שביכולתו כדי לשחרר את הרך הנולד מבית החולים במצב בריאותי תקין<br />אילוסטרציה: sxc.hu" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/246/16246/380×225.jpg?1176381137" />                             </p>
<div>מה שבטוח, הכוונה טובה והצוות הרפואי עושה כל שביכולתו כדי לשחרר את הרך הנולד מבית החולים במצב בריאותי תקין<br />אילוסטרציה: sxc.hu</div>
</p></div>
<p><strong>בדיקות דם </strong></p>
<p>לפני השחרור מבית החולים נלקחת מעקב רגלו של התינוק דגימת דם, המועברת למעבדה המרכזית של משרד הבריאות במרכז הרפואי "שיבא – תל השומר". הבדיקה מבוצעת בכל מחלקות היילודים בארץ על פי הנחיה של משרד הבריאות. בדיקה זו נועדה לאתר שתי מחלות מטבוליות – שתיהן אינן שכיחות במיוחד:</p>
<p>א. פנילקטנוריה (1 ל-14000) – מחלה גנטית הפוגעת בהתפתחות המוח. גילוי מוקדם של המחלה חשוב ביותר, משום שתזונה מיוחדת יכולה למנוע את סימני המחלה בעתיד. </p>
<p>ב. תת תריסיות מולדת (1 ל-4000) – ליקוי נדיר בבלוטת התריס המתבטא בנזקים בהתפתחות הילד. עם זיהוי מוקדם של המחלה, ניתן לטפל בה באמצעות תרופות ולעזור להתפתחותו התקינה של התינוק.</p>
<p>תוצאות הבדיקה מועברות בתוך שבועיים לתחנה לבריאות המשפחה (עם השחרור מבית החולים תתבקשו לדווח לאיזו תחנה אתם משתייכים). אם התוצאות אינן תקינות, אין זה אומר באופן ודאי שהתינוק סובל מאחד הליקויים. לפעמים השפעה של אנטיביוטיקה שנטלה האם בהריונה או במהלך הלידה או שניתנה לתינוק או השפעות אחרות, עלולות לשבש את התוצאות. במקרה כזה חוזרים על הבדיקה הלא תקינה כדי לוודא את מהימנותה. </p>
<p><strong>ספירת דם</strong></p>
<p>כשמתעורר חשד שהתינוק לוקה בחוסר דם (אנמיה), סובל מריבוי כדוריות אדומות (פוליציטמיה) או משתייך לקבוצת סיכון – מבצעים ספירת דם. הבדיקה מבוצעת בכל מחלקות היילודים בארץ על פי הנחיות של כל מחלקה. בדיקת הדם נלקחת מווריד או מעקב הרגל. מתן תמיסת סוכר לתינוק לפני לקיחת הדם עשוי להקטין את הכאב המלווה את ביצוע הבדיקה. </p>
<p><strong>בדיקות דם למצבים מיוחדים</strong></p>
<p>לעתים יש מצבים המחייבים בדיקת דם ספציפית הקשורה למצב הבריאותי של היילוד או של אמו: אם האם סבלה מסוכרת הריון, יש לבדוק אצל התינוק ביממה הראשונה לחיים את רמת הגלוקוז בדם בכמה בדיקות על מנת לוודא שהוא אינו סובל מרמת גלוקוז לא תקינה. אם יש חשד כי התינוק סובל מצהבת יילודים, הרי שהוא צריך להימצא במעקב ויש לבדוק את רמת הבילירובין – פיגמנט שנוצר בגוף על מנת לפרק את כדוריות האדומות בדם. עם שחרור התינוק נבדקים ערכי הבילירובין: רמה מעל 15 מצריכה מעקב (ואז כמובן השחרור מתעכב), רמה מעל 18 מצריכה טיפול עד שהרמה שוב סבירה. אם יש חשש לזיהום, מבצעים בירור זיהומי הכולל ספירת דם ומדדי דלקת ומטפלים בהתאם למצב.</p>
<p><strong>טיפולים בימים הראשונים</strong></p>
<p>מלבד טיפולים מיוחדים הניתנים בהתאם למצבו הפיזיולוגי של הרך הנולד – טיפול באור במקרה של צהבת, מריחת משחות או טפטוף טיפות עיניים במקרה של דלקת עיניים או חסימה בשק הדמעות, מתן אנטיביוטיקה כשמתעורר חשד לזיהום ועריכת צילומים ואולטרה-סאונד במצבים מסוימים – מקבל כל תינוק באופן שגרתי טיפולים נוספים:</p>
<p><strong>* חיסון צהבת B</strong></p>
<p>החיסון הראשון שהתינוק מקבל – ניתן כבר בבית החולים. שני החיסונים האחרים נגד צהבת ניתנים בתחנה לבריאות המשפחה בגיל חודש ובגיל 6 חודשים.</p>
<p><strong>* דלקת עיניים</strong></p>
<p>טיפול מונע לדלקת עיניים גונוראלית (אופטלמיה נאונטורום). ניתן על ידי המיילדת בחדר הלידה מייד לאחר הלידה. אם מתפתחת דלקת עיניים – הטיפול המקובל הוא באמצעות משחת עיניים (טטרציקלין או אריתרומיצין) או טיפות פולידין.</p>
<p><strong>* ויטמין K</strong></p>
<p>ידוע כי ויטמין זה ניתן כדי לסייע למערכת קרישת הדם, התלויה ברמה תקינה של הוויטמין. התינוק מקבל את הוויטמין בזריקה תוך שרירית אל הירך בשעה הראשונה לאחר הלידה כדי למנוע מצב מסוכן של דימום. </p>
<p>חיסון זה ניתן בכל מחלקות היילודים בארץ על פי הנחיה של משרד הבריאות וללא קבלת הסכמה מוקדמת של ההורים. אם בכל זאת ההורים מעדיפים מתן ויטמין בפה, עליהם להודיע על כך לאחות עם קבלת התינוק במחלקת היילודים (מייד לאחר הלידה). במקרה כזה, הם ימשיכו את מתן הטיפות בפה במסגרת הקהילה בחודשיים הראשונים לחיים. </p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה