כל גינה צריכה עץ

עץ יכול לשמש עוגן לגינה כולה. עץ זית פיסולי עם תאורת גן מתאימה הופך את הגינה לחלק מסצנה בימתית, עצי הדרים מציעים שילוב של צבע משגע, פירות עסיסיים במרחק נגיעה וניחוח פרדסים שמטריף את החושים. איך בוחרים את העץ המתאים לגינה הפרטית, אילו עצים מתאימים לנטיעה בעונות השנה השונות ואיך מתכננים ושותלים עצים בצורה נכונה? על כך בכתבה הבאה.

להשקיע מחשבה ותכנון מוקדם

"העצים הם הבסיס וההתחלה של הקמת הגינה", אומרת רותי אגמון, יועצת במשתלות גבעת ברנר. "בטרם הקמת הגן ושתילת יתר הצמחייה, ראשית יש למקם את העצים, ומכאן ייגזר המשך התכנון. אורך חייו של עץ יכול להגיע ל־70 שנה ויותר, לכן יש לשקול היטב את הנושא בבואנו למקם את העצים בגן".

האגרונום עודד יפה, מנהל המעבדה החקלאית ש.ל.פ, מדגיש: "אני מציע לא להזדרז עם בחירת העץ אלא להשקיע בכך מחשבה ותכנון מוקדם. אני ממליץ לגור תקופה מסוימת בבית וללמוד להכיר את הסביבה. צריך ללמוד היטב את כיווני השמש במשך היום ובמשך עונות השנה השונות. מומלץ להסתובב בשכונת המגורים, להביט על העצים בסביבה, לבחון את אלה שמוצאים חן בעיניכם ולבדוק לאיזה גובה הם מגיעים. אפשר אפילו להביא למשתלה כמה עלים וכך ללמוד את שם העץ, לקרוא עליו ולאסוף מידע".

אגמון: "כדאי לבחון האם יש נוף שברצוננו להסתיר ולהשתמש בעצים מומלצים למיסוך. שמש קופחת בגינה ניתן לסנן על ידי עץ או להצל על מקומות שלמים, וכך ליצר מיקרו־אקלים בגינה. אפשר להתחשב גם ביתר הקהילה ולטעת עצים שיצלו על המדרכה הסמוכה לבית".

"'הצמח הנכון במקום הנכון' היא סיסמא שצריכה להנחות אותנו גם בבחירת עצים. בבואנו לשתול עץ בגינה, יש להתאים את גודלו הסופי לתנאי השטח, לבחון שאינו קרוב מדי למבנים או לעצים אחרים ומומלץ לתנאי הקרקע והאקלים הקיימים. בעבר, שטח הגינה הביתית היה גדול וניתן היה לבחור מספר עצים לגינה או לבחור עצים בעלי גובה ורוחב מרשימים. כיום שטחי הגינה קטנו מאוד, לכן יש לבחור ביתר קפדנות את סוג העץ ותפקודו בגינה".



איך מתכננים את מיקום העץ?
יפה: "חשוב לסמן בגינה את הצינורות ומערכות הביוב כדי לתכנן את הנטיעה, ולכוון את השורשים כך שלא יפגעו באלמנטים של צנרת וביוב. השלב הבא הוא לצייר או להשתמש בתוכנת מחשב המיועדת לכך כדי לתכנן לפרטים את מראה הגינה והמיקום של פינות ישיבה, פינות פרחים, מסלעות ועצים. בחירת העץ צריכה לקחת בחשבון את גובהו המקסימלי, האם הוא נשיר או ירוק עד, איזו כמות של צל הוא יספק, ובעיקר תוך כמה שנים הוא צומח".

"למה הכוונה? הגינה משנה את אופייה בהתאם לגודל העץ. אם בהתחלה יש דשא סביב העץ הצעיר, הרי שעם צמיחתו הצל שלו ימנע מהדשא לצמוח ונוף הגינה ישתנה. בשלב הזה יהפוך העץ בוודאי למרכז הגינה, כאשר מתחתיו תהיה אולי פינת ישיבה שתרכז אליה אנשים ותהפוך את העץ לעוגן של הגינה מבחינה חברתית".



מתי כדאי לשתול?

האם ט"ו בשבט הוא אכן המועד המתאים לנטיעת עצים?
יפה: "ט"ו בשבט – חג האילנות, השתרש במסורת ישראל המתחדשת כחג עם מודעות עצומה לאילן, לחורש ולעץ, אולם בעצם מדובר בתקופה קרה שאינה מתאימה לנטיעות ועלולה להקשות על קליטת העצים. הטוב ביותר לטעת עצים הוא בתקופות הביניים, בין קור החורף לחמסינים של הקיץ, אולם עצים שונים מגיבים באופן שונה לעונות השנה. למשל, תמרים אוהבים חום בבית השורשים, לכן מומלץ לטעת אותם בחודשים מאי-יוני; דשא נקלט באופן מיטבי באביב, בקיץ ובסתיו – ולא בחורף; עצי פרי נשירים – אפרסקים, שזיפים, אגסים, תפוחים, המגיעים ללא שקית או עציץ, רדומים ונמצאים בנשירה, ולכן אוהבים את נטיעת החורף; עצי פרי סובטרופיים, כגון מנגו, אבוקדו, שסק ואנונה – מגיעים בשקיות או בעציצים, ולכן ניטעים באביב או בסתיו, שכן זו תקופה הטובה ביותר לקליטה והתבססות".

"בשנים האחרונות נוהגים להעתיק לגינות ביתיות רבות עצים בוגרים, כגון אבוקדו, מנגו והדרים. עצים אלה הועתקו מבית הגידול המקורי שלהם במטע או בפרדס. מדובר בעצים בני 15-39 שנה, שעלולים לעבור 'ניתוח' קשה וצריכים לחדש את מערכת השורשים, לכן מומלץ לטעת אותם בתקופה אידיאלית מבחינת קליטה – כאשר חם בקרקע ובחוץ, והטמפרטורה אינה קיצונית".

איך שותלים עץ?
"חופרים בור שגודלו מטר על מטר ושומרים על שפתו את האדמה שהוצאנו. קונים במשתלה קומפוסט, קש, שבבי עץ – או פשוט לוקחים עלים יבשים של עצים ומערבבים אותם עם האדמה שהוצאה מהבור. מביאים את העץ, מוציאים אותו בזהירות מהמיכל שבו הוא נתון. חשוב מאוד למדוד את גובה העץ כפי שהוא נתון במיכל, ובדיוק באותו יחס יש לשתול אותו בבור שחפרנו".

"לאחר הנחת העץ בבור בגובה המתאים, מכסים את הבור באדמה המעורבבת, ומהדקים בעזרת הרגליים. מפזרים מעל שבבי עץ למניעת התאדות ולשמירה על הרטיבות. בבסיס העץ חופרים גומה גדולה וממלאים אותה במים. בעזרת דחיפות מקל עדינות מוודאים שהאוויר הנמצא בין רגבי האדמה יצא".

"על גזע העץ מורחים לובן (חומר לבן הניתן לרכישה בחנות לצורכי גננות) במטרה לדחות את קרני השמש, ואפשר גם לעטוף את העץ ב'תחבושת' יוטה. מומלץ להימנע מריסוס בקוטלי עשבים בסביבת העץ. חשוב ליצור גם 'משבר רוח' בעזרת שלושה מקלות עץ נעוצים באדמה, אשר ביניהם מותחים בד יוטה שיגן על העץ מכיוון מזרח, מערב ודרום".



קח פרי

"אנשים שקונים בית מאוד אוהבים לגדל בגינה עצי פרי, אך צריך לדעת שאלה דורשים טיפול", מסביר עודד יפה. "זו התעסקות חקלאית של ממש ויש לקחת זאת בחשבון. עצים כמו משמש, אפרסק, תפוחים ושזיפים, זקוקים לגיזום נכון ולטיפול נכון בפרי.

עצי הפרי הקלים ביותר לטיפול הם אבוקדו, מנגו ועצי הדר. אנשים מאוד אוהבים גם את העצים הארצישראליים כמו תאנה ורימון, ובמיוחד זית. עץ הזית מושך תשומת לב רבה ואנשים אוהבים את הגזע המיוחד שלו. אך העתקת עצי זית דורשת מקצועיות רבה וצריך לעשותה בזהירות".

השקדייה פורחת

על פי המסורת, פריחת השקד מבשרת את ט"ו בשבט. "עץ השקד היפהפה נמנה על משפחת הוורדים", מסביר וואן וונדי ממשתלות וונדי. "מוצאו מאסיה, ובארץ גדל שקד הבר בחורשים של הכרמל, הגליל והרי ירושלים בחברתם של עצי האורן והאלה ופריו מר. זני השקד שמגדלים בארץ הם מתוקי זרע ומוגדרים כמוטציות של השקד המר".

"השקד מלבלב ופורח בפברואר, מהראשונים בין עצי הפרי הנשירים. הוא זקוק למנות קור צנועות, ניקוז טוב, סידן, חנקן ואבץ. העץ ניכר בעמידותו לקרקע גירנית. פרי השקד גדל בתוך מעטה ירוק שנקרא שומר. עם הבשלתו המלאה באוגוסט, מתפשט השומר, מתוכו מציץ השקד הבשל בקליפתו הקשה ובתוכו כלוא הזרע, שהוא החלק האכיל".



עצים ושיחים לכל גינה

נועה ברקן, מנהלת משתלת משה ולך בגן שומרון, ממליצה על עצים ושיחים מיוחדים, ובהם עצי פרי אקזוטיים, המתאימים לנטיעה בגינות פרטיות.

אגוז המלבר – עץ ירוק עד (באזורים קרים יהיה נשיר מותנה) ממשפחת הבומבקס, בעל פריחה גדולה ומיוחדת, ואגוזים שאי אפשר להפסיק לאכול…

אינגה המתוקה – עץ בינוני בעל חזות ארצישראלית. עליו מקבלים בסתיו גוונים ורודים עזים, ופירותיו מזכירים שקדים ירוקים, מתקתקים, ללא שומן.

אמלה/ אאונלה – עץ בינוני בעל נוף גבוה ומראה אוורירי, המספק צל ויופי לגינה בעלת אופי מיוחד. הפירות משמשים בעיקר לרפואה ההודית.

ביגניי – עץ קטן שגובהו עד 3 מטרים. ירוק במשך כל השנה. עץ יפהפה בעל אשכולות פרי המזכירים עץ של סוכריות חמצמצות וארומטיות.

גוארנה – עץ פרי חמאת הבוטנים – שיח בעל גוונים רבים המשתנה מבחינת הגוונים והנוף לאורך כל השנה. הפירות נאכלים שלמים, עם הגרעין – הפרי עצמו מתוק ולגרעין טעם אגוזי. הפירות מבשילים בהדרגה ויוצרים שלל צבעים.

נים – עץ בינוני, ירוק עד, בעל יכולות ריפוי והדברה מוכחות. מהעלים מפיקים חומרי הדברה אורגניים נגד חרקים ומזיקים בגינה, על חיות המחמד ובבית. חובה בכל בית אקולוגי.



קריסה ריחנית – שיח ירוק עד, קוצני מעט, פריחתו לבנה-ורודה ומרשימה מאוד, בעלת ריח נעים וחזק. השיח פורח מספר פעמים במשך השנה ומעניק לבעליו גם בונוס: דובדבנים קטנים וטעימים.

שיח קפה – שיח בעל עלים מבריקים ופריחה ריחנית, מתאים לגידול בעציץ או באזור מוגן בגינה. השיח אוהב צל, ואפשר לאכול את הפירות המתקתקים ולקלות את הפולים (הגרעינים) להכנת אספרסו תוצרת בית.

תות ארוך – עץ התות האולטימטיבי – מניב פרי במשך רוב השנה, אורך התותים מגיע ל־20 ס"מ (!) והם מתוקים ועסיסיים, בטעם של ילדות. הכי חשוב: זהו עץ התות היחיד שפירותיו אינם נופלים על הקרקע וגורמים לכלוך רב, אלא מתייבשים על העץ ומתפוררים.

תפוח הוורד – שיח/ עץ ירוק כל השנה. באביב מתווסף לצבע העלים הירוק לבלוב אדום-סגלגל ופריחה גדולה וצהובה. פריו צהוב בהיר עם לחי ורודה וריח עדין ומתוק של ורדים.

תפוח מים – עץ בעל עלים גדולים בגוון ירוק כהה, לבלוב אדמדם ופריחה גדולה ולבנה. העץ רגיש לקור ומתאים למקומות חמימים.

הצילומים באדיבות משתלת משה ולך – עצי פרי אקזוטיים

 

מתוך: מגזין Living