שוב חוסר ודאות וחרדה: איך לעבור את התקופה הזאת – בלי לאבד את זה?

בימים האחרונים, עם סיום הפסקת האש והתחדשות הלחימה, רבות ורבים מוצאים את עצמם שוב בעין הסערה – עם חרדות, דאגות ותחושת חוסר שליטה.

>> המאפר גילח לי את הרגליים מול כולם – הרגשתי בושה וגועל עצמי

במציאות המורכבת הזו, הצורך בתמיכה רגשית משמעותי יותר מאי פעם. בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) פוגשים מדי יום אנשים שמתמודדים עם חוסר ודאות ולחץ נפשי, ומעניקים להם מרחב בטוח לפרוק, לשתף ולקבל תמיכה. העמותה, שפועלת מאז שנת 2000, מספקת סיוע נפשי מיידי, נגיש ואנונימי באמצעות האינטרנט – בצ'אט ובוואטסאפ, בעברית ובערבית, ללא תשלום. כ-400 מתנדבות ומתנדבים, שעברו הכשרה מקצועית, זמינים מדי יום כדי להציע אוזן קשבת ולסייע בהתמודדות עם מצוקה נפשית. כדי לעבור את התקופה המאתגרת הזו, יש כמה כלים מעשיים שיכולים לעזור – גם ברגעים שבהם הלחץ נראה בלתי נסבל.

אז איך מתמודדות? כמה כלים פרקטיים

אל תישארו לבד: בזמני משבר יש נטייה להסתגר, לעיתים אפילו להסתיר. הבדידות הזו יכולה להעצים כל תחושה – לעיתים עד שיתוק. דווקא כשקשה, שיתוף יכול לעשות את ההבדל. שיחה עם חבר או חברה, קרוב או קרובת משפחה או אשת מקצוע יכולה להקל משמעותית. אם אין לכן עם מי לדבר, זכרו שקווי התמיכה של סה"ר פתוחים 24/7.

תרגלו חמלה עצמית ושיח פנימי מכבד: הקול הפנימי שלנו נוטה להיות השופט הכי קשוח. "למה אני לא מתפקדת כמו שצריך?", "כולם מסתדרים, רק אני מתקשה". נסו להחליף את הביקורת במשפטים כמו: "אני עושה כמיטב יכולתי" או "זה נורמלי להרגיש ככה בתקופה כזו". זכרו – חמלה עצמית אינה פינוק, אלא כלי הישרדותי.

מצאו רגעים של משמעות בתוך הכאוס: גם בימים הכי קשים, יש רגעים של משמעות. זה יכול להיות חיבוק לילד, תמיכה בחבר במצוקה או תרומה קטנה למאמץ המלחמתי. הרגעים האלה הם עוגנים.

התרכזו בכאן ועכשיו: המחשבות רצות קדימה ואחורה? נסו תרגיל פשוט: מצאו מסביבכן חמישה דברים דוממים, ארבעה דברים עגולים, שלושה חפצים בצבע אדום. ההתמקדות בסביבה הקרובה עוזרת להחזיר שליטה ולמתן את הבהלה.

נשמו עמוק: לנשימה יש כוח מיידי בהרגעת מערכת העצבים. נסו: שאיפה דרך האף בספירה של ארבע; החזקת האוויר לשתי שניות; נשיפה ארוכה דרך הפה בספירה של ארבע. כמה פשוט ככה אפקטיבי מאוד.

הקשיבו לגוף שלכן: כשאנחנו בלחץ, אנחנו מזניחות את עצמנו.  קומו, תזוזו, אפילו הליכה קצרה עוזרת. שתו מים, אכלו משהו קטן. זכרו: הגוף והנפש מחוברים – תדאגו לו, וזה ישפיע עליכן לטובה.

קחו את הזמן שלכן

התאוששות לוקחת זמן, וזה בסדר. לכל אחת ואחד יש קצב משלו. אנחנו בעמותת סה"ר רואים מדי יום כמה כוח וחוסן יש באנשים, גם כשנדמה שהכול קורס. ואם אתן מרגישות לבד – אנחנו כאן, תמיד. המלצות אלו אינן תחליף לייעוץ רפואי. אנא שמרו על עצמכן.

הכותבת היא לונה בן דיין, עובדת סוציאלית (MSW) וסמנכ"לית מקצועית בעמותת סה"ר.