כאן עוטפים בכיף

חודשיים שלמים של קייטנות, בילוי בקניונים, ביקורים אצל הסבא והסבתא ומי יודע כמה שעות מול הטלוויזיה מגיעים מחר לסופם, והילדים חוזרים לבית הספר ולגנים.

אבל לפני שזה קורה, יש עוד יום שלם להעביר איתם. אז מה עושים כדי לזכות בעוד קצת זמן איכות עם הילדים ועל הדרך עוזרים להם להתרגל למחשבה שמחר מתחילים ללמוד? עוטפים יחד את הספרים ואת המחברות. איך הופכים את המלאכה ליצירתית ומהנה? בואו לראות.

תנו לילד לבחור וליצור

אני לא יודעת מה איתכם, אבל כשאני הייתי קטנה, אמי היתה נוטלת את הספרים החדשים (או המשומשים) שאני עתידה לבלות מולם הרבה שעות, קונה נייר עטיפה, כזה ששמים בארונות (או עוטפים בו מתנות – תלוי באיזה בית גדלתם), מושיבה אותי לידה ומסבירה לי איך עוטפים את הספרים, והיינו מתחילות לעטוף.

לא משנה כמה תרגלתי וכמה פעמים עטפתי את הספרים, הורדתי ושוב עטפתי, עדיין לא הצלחתי לעטוף יפה כמו אמא. הפינות של הכריכה היו מתעגלות לי, בעוד לה הן נותרו מחודדות ויפות. עם זאת, נהניתי מההתעסקות הזו, ואתם לא מבינים איך הייתי מאושרת כשהצלחתי לעטוף ספר לתפארת.

גם יצירתי, גם חסכוני עטיפת המחברות יכול לחסוך לכם לא מעט, במיוחד אם יש לכם כמה ילדים שחוזרים ללימודים. במקום לקנות מחברות ממותגות שיקרות יותר מהרגילות, אתם יכולים לתת לילד לעצב בעצמו את המחברת שלו – בין אם מדובר בעטיפת המחברת בנייר עטיפה שהוא יבחר, ובין אם תעטפו את המחברת בנייר לבן ותתנו לו לצייר או לכתוב על העטיפה, וכך לעצב אותה כרצונו. אתם יכולים להשתמש בצבעים בולטים (בסגנון צבעי טוליפ), מדבקות ואפילו נצנצים, שאותם תוכלו להשיג במחירים סבירים בחנויות דוגמת "הכל בשקל/שני שקלים/דולר" וכדומה.

הפעילות הזו יכולה להעביר לכם הרבה זמן בכיף: התחילו בחיפוש אחר הנייר המתאים, ואל תקנו לבד. מומלץ לעטוף את הספרים בנייר שקוף כדי שהילד יוכל למצוא אותם במהירות, אבל אם הילד מעדיף עטיפה צבעונית, תנו לו לבחור את הנייר שבו תעטפו יחד את הספרים. התאבזרו בנייר דבק ובמספרים וגשו למלאכה. אם הילד יכול לתפעל מספריים לבד, תנו לו לגזור את נייר העטיפה (שרטטו לו את הגודל הרצוי בצד הפנימי של הנייר), כמו גם את חתיכות נייר הדבק שידביקו את נייר העטיפה לספר.

תוכלו להוסיף לנייר העטיפה גם מדבקות קטנות, נצנצים ועוד. הילד יצירתי במיוחד? אתם יכולים גם לעטוף את הספר בנייר לבן או טבעי, בצבע חום, ולתת לו לצייר ולהדביק עליו כאוות נפשו. שימו לב: אתם לא חייבים לקנות את הנייר והמדבקות בחנויות הגדולות. בחנויות כמו "הכל בשקל/שני שקלים/דולר", המפוזרות ברחבי הארץ, תוכלו לבחור ניירות ומדבקות וגם לקבל רעיונות מקוריים לעטיפה – ולשלם מחירים סבירים על כל החגיגה.

לאחר שעטפתם את הספר, גשו למשימה הבאה: המדבקה הנושאת את שמו של הילד, כדי שכולם ידעו למי הוא שייך. אמנם קיימות מדבקות "מוכנות" ולרוב ממותגות, עם שם, מקצוע וכיתה, אבל אתם יכולים להציע לילד להכין מדבקות לבד: קנו מדבקות לבנות רחבות, תנו לילד לצבוע אותן או לצייר עליהן, וכתבו עליהן את שמו. גם על המדבקה עם השם אתם יכולים לצייר ולהדביק מדבקות קטנות. את שמו של הילד אתם יכולים לכתוב בצבע נוזלי שנותר בולט אחרי שהוא מתייבש (בסגנון צבעי "טוליפ") – שגם אותו אתם יכולים להשיג במחירים סבירים בחנויות שציינתי.

וזהו, אחרי שהסתובבתם עם הילדים, בחרתם נייר עטיפה, מדבקות ושאר ירקות, ישבתם יחד, גזרתם, הדבקתם ועטפתם – אתם יכולים לנשום לרווחה: היום נגמר החופש הגדול.