יש חדש תחת פתח תקווה

האמת שמישהו אמר פעם שהבשורה הקולינרית הכי משמעותית שיצאה מפתח תקווה היא הפלאפל התימני. זה די מצחיק בהתחשב בעובדה שכשעושים חיפוש באתרי האוכל למיניהם באינטרנט על מסעדה בפתח תקווה מתקבלות קרוב למאה תוצאות, חלקן לא רעות בכלל. אז אם עברתם להתגורר באזור, ולפי קצב הבנייה בפרבריה של העיר, מסתבר שלא מעט אנשים עשו זאת באחרונה – אין לכם במה להתבייש, והעיר שלכם יכולה לספק לא מעט דרישות ושיגיונות בתחום האוכל.

אם במקרה קפצו אליכם חברים ואתם שוברים את הראש לאן ללכת לאכול או מה בא לכם להזמין ב-Take Away באמצע הלילה שיהיה גם טעים, גם שונה ומיוחד וגם במחיר סביר, אויאמה בהחלט יכולה להיות אחת הברירות היותר מוצלחות שלכם. המקום, שבשעות הצהרים מתפקד כמעין קומבינציה בין סושייה יפנית אסתטית למסעדת נודלס, הופך לעת ערב לבר תוסס לכל דבר, וכיאה למקום שהרזומה של השף שלו עובר דרך אונמי וסאקורה – יש בהחלט למה לצפות.

אז מה אוכלים באויאמה? מצד אחד יש המון אפשרויות, ומהצד האחר לא מדובר בתפריט מפוזר מדי אלא כזה עם אג'נדה וקו ברור וממוקד. לפתיחה לא התעכבנו ולקחנו לנו שתי מנות, שכל אחת מהן יודעת את מקומה ועושה את העבודה. היקיטורי הלבן (27 ₪), זוג שיפודים יפנים מבשר לבן ובזיליקום, היה עסיסי ומפתיע בכל קנה מידה של בשר מהסוג הזה. סלט אבוקדו סרטנים (31 ₪), שכלל בשר סרטן ואבוקדו בליווי עגבניות שרי וכוסברה כמעט בלתי מורגשת (לטובה…) הגיע מסודר יפה על הצלחת והתקבל בצורה מאוד יפה גם על החיך.

משם המשכנו באופן טבעי אל מנות הסושי. התחלנו בספציאליטה של המקום – פוטומאקי שומשום (38 ₪), 4 יחידות עם סלמון, דניס וטונה עטופים בשומשום חם ורוטב טריאקי. מאוד מיוחד ומאוד טעים. בהמשך הגיעה קומבינציית ניגירי (34 ₪) שכוללת 5 יחידות לבחירה. גם הטונה, גם השרימפס וגם הסלמון הרגישו טריים מאוד, ול"קינוח" בדקנו קונוס (18 ₪) של שרימפס, אבוקדו, מלפפון וגזר. כצפוי גם הוא היה משובח.



או אז היינו מוכנים ומזומנים למנות העיקריות. והן הגיעו ובגדול. תרתי משמע. מנת בקר נאסובי (42 ₪), שהן פרוסות אנטריקוט,שעועית ירוקה וחצילים ברוטב אסיאתי, המוגשים בליווי אורז לבן, היתה די מוצלחת. מנה נוספת היתה מנה של ספייסי נודלס (41 ₪), אטריות ביצים מוקפצות עם נתחי עוף, שרימפס, בשר לבן וירקות ברוטב צ'ילי חריף. אכן מדובר במנה חריפה, אך אפשרית לא רק למיטיבי לכת, אלא גם למי שניחן בחיך רגיש יותר. וכן, האטריות גם הן היו טעימות.

הסיום כלל את קו המשווה, אותה בדיקה על-זמנית, חוצה יבשות ומסעדות של קרם ברולה (25 ₪), ובנוסף תמיהה על קנקנו של פאדג' שוקולד (26 ₪), שהוגש כעוגת שוקולד חמה עשירה עם רוטב שוקולד לבן ופירות יער. אם יש משהו שהיה מאכזב בארוחה הזו, ואנחנו אומרים את זה בצער רב, הן המנות האחרונות. אם כבר הגענו עד הלום מדושני עונג, למה שנצא כשחצי תאוותנו בידינו? הברולה היה חסר נוכחות וייחוד, ולא מהטובים שאכלנו. גם הפאדג' סבל מהיעדר ברק. היה שם שוקולד והרבה, וברור שחומרי הגלם היו מצוינים, על כך אין ויכוח. אלא שבדרך משהו נעלם ועל כך חבל.

בין 12:00 ל-16:00 מוגש כאן כל התפריט בהנחה של 15 אחוזים וגם זה לטובה, במקום שלא כולל תפריט עסקי. ארוחה דומה לזו שאכלנו היתה מסתכמת בלא יותר מ-250 ₪ בשעות הצהרים, לא כולל שתייה, מחיר הוגן לכל הדעות.

Oyamaa גריל-בר אסיאתי, דרך רבין 17, מתחם יכין, פתח תקווה, 03-9235368