ירון לונדון – צודק אך לא צדיק

לעולם לא אסלח לירון לונדון על זה שאני צריכה לכתוב משהו בעדו בהקשר של גברים ונשים (בהקשרים אחרים, תרבותיים ואינטלקטואליים, אין לי שום בעיה לעשות את זה). בעצם זה לא ממש בעדו, אלא מדובר כאן במקרה קלאסי של "גם שעון עומד צודק פעמיים ביום" (או פעם אחת, אם מדובר בשעון דיגיטלי).

הסיפור הוא כזה: אתמול, במסגרת תוכניתם "גאולה ולונדון", דנו השניים בפוסט ה"צאו לי מהרחם" של לוסי אהריש. גאולה הציגה את עיקרי הפוסט, שבו לוסי סיפרה שמאז חתונתה עם צחי הלוי כולם מנסים לברר אם היא בהיריון, והשיא מבחינתה של אהריש היה צילום של השניים בהשקה של הסדרה "נחמה", שבעקבותיו כל בעלי עיניי האולטרסאונד הצליחו לאבחן בבירור היריון.

בשלב הזה בדיון העיר לונדון שלא רק נשים הן קורבנותיהן של מגעים כאלה, וכשהתבקש על ידי גאולה לתת דוגמה, הוא סיפר איך לפני כך וכך שנים הוא היה במעלית לבד עם אישה אחת, שעל פי לבושה היתה עורכת דין, מבטיהם הצטלבו ואז היא טפחה על בטנו ושאלה אותו "מה זה?". בתגובה, הוא הניח את ידו על שדה וענה "גם זה כבר לא מה שהיה".

גאולה בשלב הזה היתה המומה למדי, ואז הסבירה לו שהמעשה שלו מזעזע כי שד זה איבר עם משמעות מינית וכרס לא. ושהיום, בעידן ה-Me Too זה לא היה עובר לו בשקט. "אז אני הייתי עומד בפני בית המשפט ואומר – 'זה אותו עלבון. אותה חזירות'", טען לונדון בלהט וגאולה אמרה שהיא לא מאמינה לאן התדרדר האייטם.

אז קודם כל, גם היום זה לא עבר בשקט ומייד התפרסמו ברחבי הרשת פוסטים נגד לונדון. ואני, כפי שאמרתי כבר בתחילת הפוסט הזה, חושבת שהוא צודק. בסיטואציה הספציפית הזאת כפי שהוא תאר אותה הוא צודק. המעשה של אותה אישה היה בלתי ייעשה. אמנם בטן לא נחשבת איבר עם משמעות מינית, אבל היא לגמרי נחשבת לאיבר עם המון משמעות. זה לא כמו טפיחה על השכם. יש עוד הטרדות בעולם חוץ מאשר הטרדה מינית. להתעלם מהן רק כי בשנה-שנתיים האחרונות כולם מתעסקים בהטרדות מיניות, רק יגרום לזה שבעוד כמה שנים שוב נאלץ לשמוע משפטים של "אבל אז זה היה מקובל". אף אדם לא אמור לגעת באדם זר וממש לא צריך לברר אם היתה לזה משמעות מינית או לא. זוכרות שהייתן בהיריון ואנשים זרים נגעו לכן בבטן מבלי לבקש את רשותכן? זה בדיוק אותו הדבר. העובדה שלוותה לזה הערה מעליבה רק מוסיפה לחטא של אותה אישה.

נכון, אם מישהו עושה לך משהו שאסור לא לעשות אתה לא אמור להחזיר לו באותו דבר בדיוק, אבל ניתן לראות בנגיעה של לונדון תגובה אינסטינקטיבית, ואני לא מצליחה לחלץ מעצמי חמלה על אותה אישה.

לונדון מדגים וגאולה המומה | צילום מסך מהתוכנית "גאולה ולונדון"

ואחרי שאמרתי את זה, הרשו לי בכל זאת להסביר מה גרם לי לגירוד של אי נוחות בזמן שצפיתי בתוכנית: הסטטוס של לוסי והצגתו על ידי גאולה לא עסק בכלל במגע, אלא רק בהטרדות מילוליות או בחטטנות הארצישראלית המצויה. לונדון באמת דרדר את השיחה למקומות שהיא לא היתה אמורה להגיע אליהם. יתרה מזאת, כבר בתחילת הסיפור שלו הוא הודה שגם כשסיפר אותו בעבר הוא עורר רעש. כלומר מדובר היה בפרובוקציה והוא ידע טוב מאוד שגם הפעם יהיה רעש. מי יודע? אולי הוא היה זקוק לכמה ימי חופש והשעיה תבוא לו טוב עכשיו.

דבר שני לא אהבתי את הקביעה כי אותה אישה על פי לבושה היתה עורכת דין. למה זה קשור ואיך זה בדיוק תורם לסיפור? מה זה משנה אם היא היתה עורכת דין, מהנדסת אווירונאוטיקה או נהגת משאית.

דבר שלישי, וחמור בהרבה בעיני, היה שכשסיפר לונדון על הנגיעות של האישה במעלית הוא בהתחלה הדגים זאת על בטנה של גאולה. סליחה??? למה נדמה לך שזה בסדר? במיוחד לאור זה שאתה עצמך אמרת דקה אחר כך שאין הבדל בין בטן לשד. אני קצת מקווה שגאולה נתנה לו בעיטה מתחת לשולחן, או לפחות צרחה עליו כהוגן לאחר שכובו המצלמות.