יצורים דו לשוניים

אלו תנאים צריכים להתקיים כדי שלימוד שפה זרה בגיל צעיר יהיה משמעותי?

88 שיתופים | 132 צפיות

"אני חושב ואני כותב בעברית בלי קושי, ואוהב לאהוב אותך בעברית בלעדית. זו שפה נהדרת, לא תהיה לי אחרת, אך בלילה אני עוד חולם בספרדית", שר שלמה יידוב, ומבטא את הקושי ברכישת שפה זרה. אבל בגיל רך, כך נדמה לנו, למידת שפה היא אוטומטית. פעוטות בני שלוש מסוגלים ללמוד מילים חדשות ללא שינון, ותוך זמן קצר הם מגיעים לשליטה בשפה, בעוד אנו המבוגרים נאבקים בשינון אוצר מילים ובהיגוין הנכון כשמדובר בשפה זרה. אולי באמת הגיל הרך הוא חלון זמן טוב ללמידת מספר שפות, ואם כך, אולי כדאי ללמד את ילדי הגן לפטפט באנגלית?בעולמנו הגלובלי אנחנו נדרשים לידיעת שפה זרה אחת נוספת לפחות.

הגירה, עבודה ואפילו תרבות הפנאי, מצריכות הבנה טובה של שפות נוספות מלבד שפת האם. יחד עם זאת, ידועה העובדה שגם כשאדם מתנהל בשפת המקום שבו הוא מתגורר, לעד תהא שפת אמו השפה הדומיננטית, שאינה מצריכה שום מאמץ מודע. מגיל שנה לערך תינוקות הוגים את מילותיהם הראשונות. עשר המילים הראשונות שרוכש הילד נרכשות לאט, בין מילה לשלוש מילים בחודש, אולם מגיל שנה וחצי לערך מתרחשת הפריצה בהפנמת אוצר המילים.

מחקרים מראים כי בתקופה זו ילדים לומדים עד כ-20 מילים בכל שבוע. יכולת זו, בנוסף לתפיסה הרווחת לפיה המוח גמיש יותר לשינויים בתקופת הילדות הרכה, מעוררת את השאלה האם ניתן לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח בשנות חייהם הראשונות של ילדינו ללימוד של יותר משפה אחת.

מתביישים בשפת האם

למעשה, שאלה זו נענית בחיוב כאשר נסיבות החיים מכתיבות צורך בשימוש בשתי שפות בגיל צעיר בו זמנית. במציאות חיים של הגירה, למשל, ייתכן מצב בו ההורים דוברים שפת אם השונה משפת המקום שבו מתגוררת המשפחה, או שהורה אחד דובר שפת אם אחת, ואילו ההורה האחר דובר שפת אם אחרת. כך קורה שישנם ילדים אשר נחשפים לשתי שפות בו זמנית ובשתיהן הם נדרשים להתבטא. בבית עליהם להביע את עצמם בשפה אחת, ובמסגרת החינוכית עליהם להתבטא ולתקשר עם הצוות החינוכי בשפה אחרת. במקרים כאלה ניתן לראות כי ילדים יכולים לשלוט באופן מלא בשתי השפות שאליהן הם חשופים.

נשאלת השאלה האם ילדים דו לשוניים גם משלמים מחיר על ידיעת שתי שפות? מחקרים מראים כי ישנו מחיר מסוים, אך הוא בטל בשישים בהשוואה ליתרונות הדו לשוניות. התפתחות השפה אצל ילדים דו לשוניים היא מעט איטית יותר, וכאשר יש שוני דקדוקי בין השפות (כמו עברית ואנגלית) ייתכן קושי בתחילת לימוד הכתיבה והקריאה.

בנוסף, ילדים אף עלולים לחוש בושה כאשר הוריהם מדברים עימם בציבור בשפה שונה משפת המקום. הורים צריכים לגלות ערנות ורגישות ולסייע לילדיהם להתמודד עם אתגרים אלה, אלא שאם יזכו למענה מתאים, לא צפויים קשיים לטווח ארוך אצל ילדים דו לשוניים.

מאידך גיסא, ילדים דו לשוניים הרוכשים שליטה אוטומטית בשתי שפות, מגלים גמישות רבה יותר בעת לימוד שפה נוספת, ויש להם חשיבה לשונית גבוהה משום שהם מודעים לעובדה שניתן לבטא רעיון במספר דרכים.

דגש על העברת המסר

אם לימוד שפה נוספת מקנה יתרונות כה משמעותיים, מדוע, אם כך, שלא להפנות משאבים ללימוד שפה נוספת בגיל צעיר, למשל על ידי לימוד אנגלית לילדי הגן? סמדר פתאל, קלינאית תקשורת ממרכז "צעד צעד", מרכז רב תחומי לטיפול בילד ובמשפחה, מבדילה בין סביבה דו לשונית טבעית ללימוד פורמלי של שפה נוספת.

בסביבה דו לשונית טבעית, כאשר כל הורה דובר שפה אחרת או כאשר ההורים דוברים בשפה שונה משפת המוסד החינוכי, הסביבה מנסה להבין את הילד גם כאשר המסר אינו ברור. התקשורת נעשית לשם הבנה ולא לשם רכישת שפה, והחיזוק ניתן לילד על עצם העברת המסר, ולא על אופן העברתו. יותר חשוב לנו לדעת כי הילד צמא, מאשר לוודא כי בנה נכון את המשפט "אני רוצה לשתות".

המנבא הטוב ביותר ללימוד שפה שנייה, הוא השליטה בשפת האם. ככל שילד שולט טוב יותר בשפת האם, יכולתו ללמוד שפה שנייה טובה יותר. בטווח הגילים שבין שמונה לעשר, הילד כבר רוכש את סימני הכתב ויש לו מודעות לשונית.

ילדים צעירים, עד גיל חמש לערך, אינם מסוגלים להבין יחס שאינו חד ערכי בשפה. עבור ילד "יונה" לא יכולה להיקרא גם "ציפור", משום שבעיניו לכל עצם ייתכן רק כינוי אחד. ילדים בוגרים יותר מבינים כי למילה אחת ייתכנו כמה משמעויות ולאובייקט יש כמה כינויים. רק כאשר נרכשת המודעות השפתית הזו, הם מסוגלים להבין כי בשפות שונות עצמים שונים נקראים אחרת.

מסיבה זו, טוענת פתאל, לימודי שפה זרה פורמליים בגיל הרך אינם יעילים ומומלץ להתחיל בהם בגיל שמונה לערך.

נשאלת השאלה האם כדאי, למשל, שהורה אחד ידבר בשפה אחת והורה אחר בשפה אחרת? למצב כזה, להבדיל ממצב דו לשוני טבעי, ישנן חסרונות משמעותיים. התקשורת בין הילד להורה שאינו משוחח עמו בשפת אמו הופכת להיות מאולצת. אם ההורה אינו שולט בשפה שבה הוא מדבר עם ילדו ואינו חש עימה בנוח, יכולת ההבעה נעשית מאומצת, במקום להיות ספונטנית ואותנטית. מצב מלאכותי זה מחבל בתקשורת בין ההורה לילד ומנטרל את היתרונות שברכישת שפה נוספת.



לימודי שפה זרה פורמליים בגיל הרך אינם יעילים ומומלץ להתחיל בהם בגיל שמונה לערך<br />stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/635/13635/dic.jpg?1172586785" />                             </p>
<div>לימודי שפה זרה פורמליים בגיל הרך אינם יעילים ומומלץ להתחיל בהם בגיל שמונה לערך<br />stock.xchng</div>
</p></div>
<h2> מבטא עילג</h2>
<p>למידת שפה מורכבת משלושה רבדים. הרמה הבסיסית ביותר בהפקת שפה היא הרמה הפונטית – הפקת צלילים אופייניים לשפה. ייתכן שהילד השומע מההורה שפה זרה יחקה את המבטא העילג שהגה ההורה. </p>
<p>הרמה השנייה היא הרמה הסמנטית – זו יוצרת את המשמעות, אוצר המילים וחוקי התחביר שעל פיהם מילים משתלבות לכדי משפטים. הורה שאינו שולט היטב בשפה שהוא מדבר עם ילדו, עלול להשריש מבנים תחביריים לא נכונים, לפגוע לא רק ברכישת השפה הזרה, אלא גם ברכישת שפת האם.</p>
<p>הורה יכול ללמד את ילדו היגוי נכון, אוצר מילים וחוקים תחביריים נכונים, ובכל זאת אופן ההבעה יהיה מכני. הסיבה לכך הינה פגיעה ברמה השלישית בשפה, הרמה הפרגמטית – שימוש אפקטיבי בשפה בהקשר החברתי. רמה זו כוללת התנהגות לא מילולית: שינוי אופן הדיבור בהתאם לשומע, הוספת תנועות ידיים וכדומה. רמת התקשורת הזו היא כמעט בלתי מודעת ומופנמת מתוך שימוש בשפה באופן חברתי-תרבותי. כאשר הורה מאמץ לעצמו תקשורת התלושה מההתנהלות החברתית והתרבותית של המקום, הוא מונע מילדו מיומנות חשובה להשתלבות חברתית.</p>
<p>ומה לגבי הורים שחשים ששפה נוספת היא הכרח על מנת שהילד יוכל לתקשר עם סבו וסבתו הדוברים שפה אחרת? הפתרון של פתאל הוא לדאוג לשלושה תנאים ביצירת הסביבה הדו לשונית.</p>
<p> התנאי הראשון הוא שהדוברים ישלטו היטב בשפה שבה הם מתקשרים עם הילדים. למשל, הפניית הילד לגן דו לשוני, כשחלק מהצוות דובר את השפה הנוספת כשפת אם. </p>
<p>התנאי השני הוא זמן החשיפה. ככל שזמן החשיפה לשפה הנוספת ארוך יותר, כך השימוש בה נעשה טבעי. כך למשל, כאשר הילד נמצא במסגרות חינוכיות דו לשוניות לפרקי זמן ארוכים מדי יום, השימוש בשפה הנוספת מבטא שיתוף בחוויות והבעת צרכים, ולא רק לימוד צורני.</p>
<p> התנאי השלישי הוא שהשימוש בשפה הנוספת יהפוך לתקשורת נעימה, ולא ייעשה רק לצורך לימוד הישגי. תקשורת נעימה ניתן לייצר בעזרת קלטות, סיפורים ושירים.</p>
<h2>חוויה של תסכול</h2>
<p> רצוי מאוד להימנע מפעילות מאולצת שכל תכליתה היא לשם לימוד שפה, כיוון שפעילות כזו עלולה לתסכל את הילד. בגיל הגן, המטרה היא להכיר שפה נוספת, ולא לשלוט בה. אם אופן לימוד השפה יהיה הישגי, הילד יחווה תסכול גדול, משום שיידרשו ממנו יכולות שאינן זמינות לו. לעומת זאת, אם השפה הנוספת תהיה רק ברמת החשיפה, גם אם הילד לא ישלוט בה ברמת שפת אם, עדיין יהיה לו סיכוי לשלוט בה ברמה טובה.</p>
<p>כיצד בכל זאת ניתן לסייע לילדינו לרכוש שפות זרות? יש לזכור כי כל מיומנות נרכשת תלויה בהבשלת המערכות הקוגניטיביות והמוטוריות. לא נוכל ללמד ילד לכתוב, למשל, לפני שהבשילו אצלו מיומנויות מוטוריות הכרחיות לשימוש בכלי כתיבה. </p>
<p>באותה מידה, לא נוכל לדרוש מילד להבין כי בכל שפה משתמשים במילים שונות עבור אותו עצם. חלון הזמן הקריטי היחידי בלימוד שפה נוספת הוא בגיבוש מבטא. המבטא מתגבש עד טווח הגילים שבין שש לעשר שנים. רק אחוז קטן מהמבוגרים מצליח לדבר במבטא נכון בשפה שאינה שפת אימם, כשלמדו את השפה מעבר לגיל עשר.</p>
<p>פתאל מציעה להורים לא לדאוג גם בנושא הזה. מחקרים מצביעים על כך שהמבטא של ילדים הולך ומשתפר בימינו בשל החשיפה הרבה לתוצרי תרבות מיובאים. תוכניות טלוויזיה רבות, למשל, משודרות בשפת המקור ואינן מדובבות. עצתה היא לפיכך לא ללמד את הילד שפה נוספת בטרם עת, אבל לאפשר חשיפה מהנה אליה תוך צפייה בטלוויזיה והאזנה לשירים.</p>
<h2>מוטיבציה כניבוי להצלחה</h2>
<p>למעשה, טוענת פתאל, אחד המנבאים הטובים ביותר להצלחה בלימודי שפה נוספת הוא המוטיבציה. אם לא נפגע ברצון ובסקרנות של הילדים ללמוד שפה נוספת, הם צפויים להצליח בלימודי שפות בכל שלב בחייהם. </p>
<p>למעשה, צריכת תרבות בינלאומית מחייבת אותם לשלוט לעתים אפילו ביותר משפה זרה נוספת, ולכן לא כדאי לתסכל אותם בחוגי אנגלית בגיל הרך, כשעדיין לא נוצר אצלם הצורך להבין עוד שפה. לדבריה, הדרך האקטיבית היחידה לסייע לרכישת שפות זרות בעתיד, היא לבסס את הידע בשפת האם. למשל, להרבות במשחקים הדורשים חשיבה מילולית, כמו מודעות לצלילי השפה באמצעות חרוזים, משחקי 'קפד ראשו', חידות לשוניות והקראת ספרים.</p>
<p>כיצד ניתן לסייע לילדים דו לשוניים? כאמור, ילדים דו לשוניים עלולים להיתקל בבעיות בעקבות התהליך הלא פשוט של לימוד שתי שפות במקביל. במרבית המקרים רכישת השפה תהיה קצת יותר איטית, אך בסוף התהליך הילד ירכוש שליטה מלאה בשתי השפות. יחד עם זאת, ההורים צריכים לגלות רגישות למורכבות התהליך שאיננה כרוכה רק במגבלה קוגניטיבית, אלא במקרים רבים גם בסיבה רגשית. </p>
<p>בשיחה עם הורים מהגרים עולה לא פעם הקושי של הילד המהגר להרגיש חריג ויוצא דופן. ילדים, שלומדים את שפת המקום מהר יותר ומשתלבים בזריזות, חשים מבוכה נוכח הוריהם שמתקשים להשתלב. לכן, בראש בראשונה לפני הקניית שפה נוספת ומבטא תקני, עלינו ללמד את ילדינו לפתח אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם מצבים מורכבים. </p>
<p><strong><em>הכותבת היא פסיכולוגית קוגניטיבית וחוקרת תרבות</em></strong></p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

27.02.07

(עודכן ב – 24.02.09)