נשות המהפכה

יעל שרר: "הקדמנו את MeToo"

יעל שרר. צילום: מיכאל טופיול
יעל שרר. צילום: מיכאל טופיול

בישראל מעולם לא הייתה הרשעה על שימוש בסם אונס, בקרוב זה ישתנה הודות ליעל שרר. יום האישה 2019, נשות המהפכה

88 שיתופים | 132 צפיות

יעל שרר (36), מנכ"לית העמותה "אחת מתוך אחת", חתומה על מהפכה חסרת תקדים בתחום הטיפול בעבירות המין בישראל. השנה הוחלט במשרד הבריאות כי יוקצו משאבים ויוכשרו צוותים חדשים ל"חדרים אקוטיים" ברחבי הארץ, שהם המרחבים בחדרי המיון אליהן מגיעות מתלוננות אחרי תקיפה מינית. בין יתר הרפורמות שיערכו בחדרים הללו, ניתן דגש מיוחד לשמירה על ראיות שיכולות להרשיע אנסים ותוקפים. "במשך שנים המדינה אפשרה לבתי חולים להשמיד 'ערכות אונס' ולזרוק אותן", מסבירה שרר, "זה רוקן מתוכן את התיקים הפליליים, הרס אותם. לא הודיעו לנפגעות שזה קורה, יש תקופת התיישנות ארוכה והן מוזמנות להגיש תלונה אבל אז מגלות שההליך הקשה והטראומתי שהן התחייבו אליו, של לקיחת ראיות, נקטע. השנה, בעקבות הרבה לחץ שלנו, הודיע משרד הבריאות שהם יפסיקו להשמיד את הערכות עד להסדרת מעמדן בחוק. בנוסף, המשרד הורה על בדיקה מנדטורית לסם אונס והקפאת דגימות של סמי אונס. בישראל מעולם לא הייתה הרשעה על שימוש בסם אונס והתחום היה פרוץ לחלוטין, עכשיו הוא מתחיל להיות מוסדר".

הפעילות של שרר התחילה באופן עצמאי, לפני שבע שנים, כשנלחמה במערכת כדי להקרין את סרטה התיעודי, "כביסה מלוכלכת", שעסק בפגיעה המינית שחוותה כילדה על ידי אביה. "על פי החוק לא יכולתי להקרין את הסרט כי דיונים על עבירות מין בקטינים נעשים בדלתיים סגורות, ואני רציתי לפתוח את זה, להיחשף בשמי", היא אומרת, "פניתי לגורמים מקצועיים, שלחתי מיילים, דרשתי באופן אישי תשובות. בהתחלה התנהגו אלי כמו אפס מאופס ולא ענו לי, אבל המשכתי. התעקשתי להיות בישיבות, נפגשתי עם ח"כים, ישבתי בוועדות בכנסת והתפרצתי כשצריך. יש פרדיגמה שפסיכולוגים, עובדים סוציאלים, רופאים ופסיכיאטרים יודעים יותר טוב ממך מה את צריכה, וזה קומם אותי". לבסוף שרר הצליחה במאבקה ובהמשך התחברה גם ל"אחת מתוך אחת", העמותה שהחלה כעמוד פייסבוק שבו מסופרים סיפורי פגיעה מינית – והפך לתופעה. "התחלנו ב־2013, הקדמנו את MeToo, חשפנו הרבה בעיות וכשלים שלא היו להם מענה ותשומת לב ציבורית. עם הזמן הבנו שצריך לתרגם את המודעות לשינוי בשטח. מה שצריך להשתנות זה לא רק החברה אלא הממשלה, התקציבים, היחס לנפגעות בכל אספקט, המשטרה ובתי החולים. רוב העבודה שלי היא כלוביסטית בכנסת, אני יושבת בוועדות, מדברת עם הגורמים שצריך לדבר איתם. מי שמאוד תמך בנו בשינוי הנהלים בחדרים האקוטים היה נשיא המדינה, שנרתם לנושא".

מצב החדרים האקוטיים מספק אותך היום?
"ממש לא. זה בתהליך. יש היום חדרים אקוטיים רק בחמישה מקומות בארץ ואני רוצה להגיע למצב שיהיה חדר כזה בכל חדר מיון. משרד הבריאות התחייב להכשרת צוותים באילת, החדר האקוטי בלניאדו נסגר ואנחנו נלחמות בזה. צריך להבין שהחדרים האלה מאוד משמעותיים, זה מאגד טיפול רפואי, איסוף ראיות פורנזיות, טיפול נפשי, תמיכה של עובדת  סוציאלית, ייעוץ לגבי זיהומים, הפסקת היריון ואיידס, וגביית עדויות של המשטרה. הכול קריטי כי אחרי פגיעה מינית אנחנו על שעון. טיפול נכון יכול גם למנוע טראומה או פוסט טראומה, התדרדרות רגשית, אובדנות או התמכרויות".

"הקדמנו את MeToo, חשפנו הרבה בעיות וכשלים שלא היו להם מענה ותשומת לב ציבורית", יעל שרר. צילום: מיכאל טופיול
"הקדמנו את MeToo, חשפנו הרבה בעיות וכשלים שלא היו להם מענה ותשומת לב ציבורית", יעל שרר. צילום: מיכאל טופיול

מה עוד נמצא ביעדים שלך לשנה הקרובה?
"היום אנחנו עושות לובי למסמך עמדה למלחמה אקטיבית באלימות מינית, ומחתימות עליו חברי כנסת. אנחנו רוצות שהם יתחייבו למאבק, לצעדים אופרטיביים, לא שיכתבו על היד או יצטלמו עם שלט אלא שיתחייבו לעשייה אמיתית".