ילדים כבדים מדי

אתם סובלים מעודף משקל? יש סיכוי גבוה שגם ילדיכם יסבלו מכך. אבל יש מה לעשות, וכדאי להתחיל עכשיו
אני זוכרת את הלחץ שתקף אותי כשיצאתי עם בני הבכור מטיפת חלב. "הוא באחוזון 95!", דיווחתי לאמא שלי בטלפון בקול מודאג. "שיהיה בריא", השיבה לי אמי באדישות. "את לא מבינה?! הוא ש-מ-ן! האחות אמרה לי לעשות לו דיאטה", הקול שלי התחיל לרעוד. אני לא אמשיך לצטט את המשך השיחה, כי כאן מגיעה קללה עסיסית ו"איחולים לבביים" מאמי לאחות…
בסופו של עניין לא עשיתי לילד שום דיאטה. ברגע שהוא החל לזחול הוא רזה, והיום הוא גברבר חתיך בן 11 (ואני כן אובייקטיבית!). אך הסיטואציה הזו, מגוחכת ככל שתישמע בגיל הינקות, רק מדגימה את הדאגה שקיימת בקרב אנשי המקצוע נוכח תופעת ההשמנה אצל ילדים, שהיא כידוע המגפה של המאה הנוכחית. מהו עודף משקל אצל ילדים? איך משרישים הרגלי תזונה נכונה מגיל צעיר? ואיך מתנהלים בבית בו רק ילד אחד צריך דיאטה? נוגה לוי-פילוסוף, דיאטנית קלינית ומנחת קבוצות בשירותי בריאות כללית, עונה על השאלות הבוערות.
יש דבר כזה משקל עודף אצל תינוקות ופעוטות?
"עד גיל שנתיים לא נהוג להגדיר תינוק כשמן ו/או לגרום לו למחסור בקלוריות ('דיאטה'). בשנתיים הראשונות לחיים המוח מתפתח וזקוק לשומן ולכולסטרול, לכן לא מומלץ לעשות דיאטות בגילאים אלה. בנוסף, יש שונות גדולה באוכלוסייה, ויש תינוקות שנראים שמנים, אך ברגע שהם מתחילים לזחול וללכת ההוצאה הקלורית שלהם גדלה והם יורדים במשקל.
"כמובן, מקרים אלה מתייחסים לתינוקות שאוכלים תזונה מאוזנת. ישנם מקרים בהם התינוק/ הפעוט אוכל תזונה שאינה מאוזנת (חטיפים, ממתקים, שתייה מתוקה, מזון מעובד) ועקב כך עולה במשקל. במקרים אלה מומלץ שינוי תזונתי: אכילה מאוזנת של מזונות בריאים, הפחתת מזונות מעובדים, חטיפים, ממתקים ושתייה מתוקה, ובמקביל פעילות גופנית שבאה לידי ביטוי במשחקים ובהשתוללויות כיפיות".
מה מוגדר כמשקל עודף אצל ילדים?
|
|||||
"עודף משקל נקבע על פי עקומות BMI (יחס בין הגובה למשקל) בהתאם לגיל. ילד שנמצא באחוזון 85-94 של BMI מוגדר כבעל עודף משקל, ילד שנמצא באחוזון 95 ומעלה מוגדר כשמן. צריך מאוד להיזהר מלהגדיר ילד כסובל מבעיית עודף משקל על סמך מבט עיניים בלבד, זה עלול לגרום לעוגמת נפש מיותרת. הטיפול בהשמנה/ עודף משקל צריך להיות מאוד זהיר, שכן זוהי תקופת גדילה קריטית. המטרה היא לשמר את המשקל או להביא לירידה איטית במשקל של עד קילוגרם אחד בחודש, ובתוך כך לאפשר לגוף לקבל את כל הרכיבים שהוא זקוק להם כדי לגדול ולצמוח לגובה.
"כאמור, מטפלים בירידה במשקל על ידי תזונה מאוזנת ופעילות גופנית, שינוי הרגלי אכילה, למידה של אבות המזון, למידה של אכילה מתוך רעב והפסקת אכילה מתוך שובע. במקביל עושים שינוי מערכתי-משפחתי מבחינת קניות, אכילה סביב שולחן האוכל, שיחות על אכילה בריאה, וחשוב שכל זאת ייעשה מבלי להזכיר את המילה דיאטה!".
מהן הסיבות העיקריות להשמנה אצל ילדים?
1. חוסר פעילות גופנית – ילדים מבלים שעות רבות בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב. כמו כן הורים רבים חוששים לתת לילדיהם לצאת לבד החוצה לשחק (בעיקר בעיר), וכך אין לילד אפשרות לפעילות גופנית.
2. אכילה לא מאוזנת –בשל חוסר זמן הורים רבים נותנים אוכל מעובד לילדיהם, ולעתים הג'אנק פוד מגיע אף כפיצוי על חוסר הזמן שיש להורה להקדיש לילדו.
3. הרגלי אכילה לקויים –דילוג על ארוחת בוקר, אין ארוחות מסודרות בבית וכל אחד אוכל מתי שמתחשק לו. לעתים הילד נדרש להכין לעצמו את הארוחה, ואז הוא מעדיף לקחת חטיף במקום להכין לעצמו אוכל מזין.
4. מודעות לקויה – אני נתקלת לא מעט בחוסר ידע של ההורים. הורים ממליצים לילדיהם להוריד פחמימות, לאכול ארוחה אחת ביום, להסתפק בסנדוויץ' אחד לבית הספר, ובמקביל אינם מודעים לכמויות השומן שיש באוכל שהם מכינים לילדים.
5. אוכל כבילוי –האוכל הפך להיות בילוי. כמעט כל יציאה מהבית כוללת ביקור במזללה או במסעדה, וכך הילדים מתרגלים לחשוב על יציאה מהבית כעל הזדמנות לאכול.
איך להתמודד עם תופעת ההשמנה אצל הילדים?
"האחריות נחלקת לשניים – על ההורים מוטלת אחריות הקניות (בחירת המזונות הבריאים וצמצום המזונות הפחות בריאים), בישול (האם לעשות מתפוח האדמה פירה או צ'יפס), לימוד הרגלי אכילה והסדרת ארוחות משפחתיות. על חלקה השני של האחריות ממונה הילד עצמו, הוא צריך ללמוד לעשות בחירות מזון נכונות עבורו. לכן, מיגור התופעה צריך להיות בשני מישורים – של ההורים ושל הילדים. על ידי הסברה, תמיכה, הבנה של התהליך ושל השינוי באורח החיים, ולא רק במטרה לרדת מספר קילוגרמים לקראת אירוע בר מצווה, למשל.
"חשוב להדגיש שכתוצאה מההשמנה, יש ילדים שסובלים כבר בגיל צעיר מ'מחלות של מבוגרים', כמו יתר לחץ דם, עודף כולסטרול, כבד שומני, סכרת סוג 2. כמובן שעלייה במחלות כאלה בגיל צעיר גוררת סיבוכים וירידה בתוחלת החיים".
האם הגישה של לא להכניס ממתקים הביתה יעילה?
"בסוגייה הזו אין נכון או לא נכון, כל עניין לגופו. יש ילדים שאם נשים להם גבולות הם כל הזמן יחפשו איך לפרוץ אותם וברגע שהם יראו מתוק הם לא יפסיקו לאכול, ויש ילדים שאם לא יהיה בבית הם יתרגלו לא לאכול מתוק. כל הורה צריך להחליט על סמך היכרות עם הילד שלו. בכל מקרה, כדאי לבחור בתבונה את הממתקים שמכניסים הביתה, וכאשר מרגישים שהילד אוכל יותר מדי ממתקים, אפשר להחליט יחד איתו על הכמות המתאימה (אחד ביום/ יום כן, יום לא וכו'), כמובן בשילוב שיחה והסבר שממתקים אינם בריאים עבורו ואינם מסייעים לגדילה שלו".
זה נכון שלהורים שמנים יהיו בהכרח ילדים שמנים? עד כמה הגנטיקה משחקת תפקיד?
"האמרה הזו נכונה וגם מוכחת מחקרית. לשני הורים שמנים יש סיכוי של כ-80 אחוז שגם הילד יגדל להיות מבוגר שמן. אם יש רק הורה אחד שמן, הסטטיסטיקה יורדת. אך יש סיבה למה ההורים שמנים – הם אוכלים יותר ממה שהם צריכים, הם אוכלים אוכל לא מזין, ובנוסף הם לא פעילים מספיק. מעטים מאוד סובלים ממחלה שגורמת להם להשמנה או מחילוף חומרים איטי.
"כל ילד סופג את האווירה בבית הוריו ולומד התנהגות על ידי חיקוי. הורה יכול להגיד לילד שלו אינסוף פעמים 'תאכל ירקות', אבל אם ההורה לא יאכל ירקות, אין סיכוי שהילד שלו יאכל. הורים שלא יוצאים עם הילדים לטיולים או לשחק בחוץ, מעודדים את הילדים להישאר בבית ובסופו של דבר יגרמו להם לסלוד מפעילות גופנית".
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין להיות משפחה, מרץ 2010
לקבלת גיליון מתנה לחץ כאן
מדברים על זה בפורום בישול לילדים בתפוז