יום הפליט הבינלאומי

"למה המדינה לא מאפשרת לנו ללמוד ולהיות אזרחים מועילים?"

ארנשי פיהווי | צילום: באדיבות המצולמת
ארנשי פיהווי | צילום: באדיבות המצולמת

ארנשי פיטהויי, תלמידת י"א, ברחה בגיל 3 מאריתריאה וחיה פה כמעט כל חייה. היא מצטיינת בלימודים וחולמת להיות אחות, אבל מדינת ישראל לא נותנת לה. טור אישי קורע לב לכבוד יום הפליט

88 שיתופים | 132 צפיות

שמי ארנשי. אני בת של פליטים מאריתריאה. שמעתי שהיום (20 ביוני) חל בכל העולם יום הפליט הבינלאומי. קראתי שיש מדינות שבהם מציינים ביום הזה את התרומה של הפליטים למדינות המארחות שלהן. יש מדינות שבהם חוגגים את העושר התרבותי שהפליטים מביאים איתם למדינות החדשות שלהן. אני רוצה שגם המדינה שמארחת אותי, מדינת ישראל, תתחיל לראות גם את הדברים הטובים שהבאנו איתנו ותפסיק לעשות לנו את החיים כל כך קשים כדי שניסע מכאן למדינות אחרות.

אני הגעתי לישראל מאריתריאה יחד עם אמא שלי כשהייתי בת שלוש. אבא שלי בא לכאן לפנינו. חיילים באו לבית שלנו ודרשו מאמא שלי סכום כסף עצום כעונש על כך שאבא ברח. אמא אמרה שגם אנחנו צריכות לברוח. אני לא זוכרת כלום מאריתריאה, רק קצת מהדרך, כשהלכנו ברגל במדבר.

היום אני בת 16 כך שאני חיה כמעט כל חיי בישראל. אני מדברת עברית, קוראת וכותבת בעברית, אבל קשה לי להרגיש ישראלית. אני גרה בשכונת התקווה בתל אביב. למדתי בבית הספר היסודי "הירדן", בית ספר בו כל התלמידים כמעט הם כמוני, ילדים אריתראים. גם הילדים המעטים שאינם אריתראים, הם ממדינות אחרות ולא ישראלים. בימים אלו אני מסיימת את כיתה י"א בבית ספר ביאליק רוגוזין, שגם הוא בית ספר שכמעט כל התלמידים בו זרים.

"גם אם אלמד כל הזמן ואצטיין בלימודים שלי, עדיין לא אוכל להגשים את החלום שלי ולהיות אחות"

 

בכל המסגרות בהם אני נמצאת, אני נמצאת בין זרים, בין ילדים שאין להם תעודת זהות ישראלית. בישראל נולדו לי שני אחים קטנים. אחד מהם לומד בבית ספר "הירדן" והשני בגן עירייה, עם ילדים אריתראים. אני מאמינה שאם היינו לומדים בגן ובבית ספר שיש בו גם ילדים ישראלים, היה לי ולאחים שלי טוב יותר. אני גם מאמינה שאז ילדים ישראלים היו לומדים להכיר אותנו טוב יותר והיו חברים שלנו. לכולם זה היה טוב יותר.

אני מרגישה שבגלל שכל התלמידים הם אריתראים, המורים מוותרים לנו לפעמים ורמת הלימודים נמוכה יותר. כשאנחנו מסיימים את הלימודים ורוצים להתקבל לאוניברסיטה, אז יותר קשה לנו מאשר למי שנולדו להורים ישראלים. אני נבחנת השנה בבחינות בגרות ולומדת קשה כדי להצליח בבחינות. אני רוצה להיות אחות כשאהיה גדולה, כדי שאוכל לעזור לאנשים. המורה שלי בבית הספר אמר לי שהציונים שלי ממש טובים ושאני יכולה להתקבל לאוניברסיטה וללמוד סיעוד, אבל בגלל שלהורים שלי אין מעמד חוקי בישראל אז גם לי אין מעמד חוקי בישראל. בלי מעמד חוקי אי אפשר להיבחן בבחינות ההסמכה ולקבל תעודה של אחות. המחשבה שגם אם אלמד כל הזמן ואצטיין בלימודים שלי, עדיין לא אוכל להגשים את החלום שלי ולהיות אחות, מדכאת אותי.

אני לא מבינה למה המדינה לא רוצה לאפשר לנו ללמוד ולהיות אזרחים מועילים יותר בחברה. יום הפליט הבינלאומי הוא הזדמנות מיוחדת להקשיב לבקשות של הפליטים. אני מבקשת שיקשיבו לי ושיאפשרו לנו ללמוד בבתי ספר יחד עם ילדים ישראלים וגם שיתנו לי אפשרות להיות אחות ולעזור לאחרים.

 

אלפי פריטים במגוון המותגים — עכשיו ללא מע״מ באתר האונליין ThreeSixtyFive by MASHBIR !