"אני מעריצה את ביבי למרות שהוא לא עושה שום דבר למען האתיופים"

יהודית ווארקיה | צילום: רותם לבל
יהודית ווארקיה | צילום: רותם לבל

בגיל 18 יהודית ווארקיה מראשון לציון אוהבת את ביבי נתניהו, חולמת לשרת במג"ב ולהיות שוטרת כדי להוכיח לעדה האתיופית שלא כל השוטרים רעים

88 שיתופים | 132 צפיות

יהודית ווארקיה נולדה באדיס אבבה, אתיופיה, והגיעה לישראל בגיל שנתיים. היא חיה בראשון לציון, יש לה זוג הורים ושתי אחיות גדולות. היא מדברת עברית ואמהרית, לומדת במגמת תעשייה וניהול בפנימיית "עמית" בפתח תקווה ומתכוננת לשירות במשמר הגבול.

סדר יום

"אני קמה בשש וחצי בבוקר בשביל להתפלל, לפעמים יש תורנות – להכין אוכל לכולם. אחרי זה יש עוד תפילה ובשמונה וחצי מתחילים הלימודים. אחר כך הולכת לישון, קמה בשש בערב, מכינה עוד פעם אוכל לקבוצה ואז מבלה בחוץ עם החבר'ה. בסופי שבוע אנחנו יוצאים למקומות כמו מועדון הארמון בתל אביב או בבר יוד'לה בראשון לציון. בעשר אני מתקלחת והולכת לישון".

צבא

"אני מתגייסת למג"ב. זה מעניין אותי ומאתגר, ממש רציתי את התפקיד הזה, ואני לא מפחדת. אולי קצת, אני לא יודעת איך זה יהיה עדיין, אבל מאמינה שאעמוד בזה".

אג'נדה

"הצבעתי לביבי. כי הוא הכי טוב, אני מעריצה את כל מה שהוא עושה. למען האתיופים הוא לא עשה שום דבר בינתיים אבל הוא עזר למדינה".

הדבר שהכי דחוף לתקן בעולם

"גזענות".

רשתות חברתיות

"אני נמצאת באינסטגרם, בפייסבוק ובוואטסאפ משהו כמו שעה ביום. יש לי 2,600 עוקבים באינסטגרם, אני אף פעם לא מעלה תמונות חושפניות. לא מציקים לי ברשת אבל פעם עשו עלי חרם. זאת הייתה תקופה שרבתי עם כמה מהחברות שלי והלכתי להסתובב עם בנות אחרות. הייתה תקופה שאני והחברות עשינו חרם על מישהי אחרת, בסוף השלמנו והיום היא החברה הכי טובה שלי".

פמיניזם

"הטרדות מיניות זה נורא. אני לא חוויתי דבר כזה, אבל יש לי חברות שחוו. אני מזדעזעת מזה כל פעם מחדש. צריך לעצור את זה".

נשיקה ראשונה

"בכיתה ו', עם אחד שממש אהב אותי, היינו חברים חצי שנה. התביישתי ולא ידעתי איך מתנשקים ומה עושים, יום אחרי זה לא יכולתי להסתכל לו בעיניים".

הגיל שאפשר להתחיל

"אני מאמינה שהגיל הנכון להתחיל הוא גיל 18, ושצריך לעשות את זה מתוך אהבה. אני אמורה לסמוך עליו, הקשר צריך להיות ארוך ואז לעשות. ברור שחייבים אמצעי מניעה".

"כנראה שאהיה שוטרת. כי אני רוצה לעשות למען המדינה, ולהראות שלא כל השוטרים רעים, במיוחד לאתיופים", יהודית ווארקיה | צילום: רותם לבל
"כנראה שאהיה שוטרת. כי אני רוצה לעשות למען המדינה, ולהראות שלא כל השוטרים רעים, במיוחד לאתיופים", יהודית ווארקיה | צילום: רותם לבל

שריטות וחלומות

"אני מפחדת מקהל, יש לי פחד במה. מפחיד אותי לדבר מול אנשים, להקריא משהו. אני מקווה שאצליח להגיע לאן שאני רוצה ולהגשים את כל החלומות שלי, הגדולים שבהם – להיות שוטרת או עורכת דין".

בכיתי בפעם האחרונה

"בפנימייה, כי התגעגעתי הביתה. אומנם אני בחרתי ללכת לפנימייה כי בבית אין מי שיעזור לי בשיעורים, ההורים שלי מבוגרים ולא מבינים את השפה. בפנימייה יש מדריכות שיכולות לעזור, אבל לפעמים קשה להיות בפנימייה סגורה ואני רוצה הביתה".

שיקרתי בפעם האחרונה

"למדריכה שלי. רציתי לחזור לפנימייה ביום שני במקום ביום ראשון, אז אמרתי לה שאני לא מרגישה טוב ושאני צריכה ללכת לבית חולים. אמרתי הכול רק שתאמין לי. בסוף היא גילתה את האמת ושזה לא נכון בכלל. קיבלתי עונש – לחזור בפעם הבאה מוקדם יותר לפנימייה".

שגרת טיפוח

"אני עושה גבות ומשתמשת רק במסקרה".

שופינג

"אני מוציאה 1,000 שקל גג בחודש על בגדים, אני אוהבת את H&M ואת זארה".

באוזניות

"איתי לוי, במיוחד השיר 'כמעט האהבה'".

כשאהיה גדולה

"כנראה שאהיה שוטרת. כי אני רוצה לעשות למען המדינה, ולהראות שלא כל השוטרים רעים, במיוחד לאתיופים".