תיירות: המסע המופלא לדרום אפריקה
גם דרום אפריקה מציינת החודש את יציאתה לחירות, וזאת הזדמנות מצוינת לטייל במדינה שמציעה מפגשים קרובים עם חיות בר, טעימות יין משובח ומגוון אנושי מרתק
הפינגווינים ברחו מהשמורה שבחוף בולדרס, בדיוק כמו בסרט ״מדגסקר״. הייתי בדרכי לשמורה שדרומית־מזרחית לסיימונס טאון (Simon's Town) שבדרום אפריקה, אבל הפינגווינים הפתיעו. בחוף הקרוב לחניה כבר פגשתי עשרות מהם צוללים ומשתכשכים במי מפרץ פולס (False Bay). התיישבתי והבטתי ממרחק קטן מאוד על פינגווינים אפריקאיים שעלו מהים והתחממו בשמש על גבי סלע גדול. הפינגווין האפריקאי קטן יחסית, גובהו 70־60 ס"מ והוא חי בחופים הדרומיים־מערביים של אפריקה בלבד. המשכתי לאורך החול עד לחוף (כניסה: 70 ראנד, 35 ראנד לילד), שבו הקימו הפינגווינים מושבה בשנות ה־80 של המאה הקודמת והפכו לאטרקציה תיירותית. שם כבר היו מאות פינגווינים, חלקם על החוף בין בורות הקינון וחלקם משתכשכים בים, רטובים ונוצצים. זו הייתה החוויה הראשונה שלי בדרום אפריקה: פינגווינים בטבע.
מחוף הבולדרים עליתי שוב צפונה, להוט ביי (Hout Bay, באפריקנס "מפרץ היער"). משם מפליגות ספינות קטנות אל האי דייקר (Duiker, כרטיס הלוך חזור: 85 ראנד, 45 לילד), ובמהלך השיט אפשר להתרשם מהמורדות התלולים של הר צ'פמנס פייק (Chapman's Peak). דייקר הוא אי קטנטן (75×99 מטר בלבד) וסלעי, צחיח לחלוטין מלבד אצות, ומאוכלס רק בעופות ים המרחפים מעל ובמאות דובי ים, טורפים ימיים הקרובים לאריות הים אך מעט קטנים יותר. מרתק לראות את הגורים משתעשעים במים.
משם המשכתי אל כף התקווה הטובה, הצוק הנמצא בקצה היבשת, שהוא חלק מהפארק הלאומי הר השולחן (Table Mountain National Park, כניסה: 135 ראנד, 70 ראנד לילד). הצמחייה הייחודית לאזור נמוכה ומתאימה לרוחות החזקות ולרסס מי הים. בצוק הסלעי שבקצה הכף, המכונה Cape Point, יש שני מגדלורים. הישן שבהם, שבנייתו הושלמה ב־1859, כבר אינו פעיל אך אפשר לטפס לראשו ולערוך ממנו תצפית יפה. אחר הצהריים חזרתי לסיימונס טאון ונהניתי מארוחה מצוינת של פיש אנד צ׳יפס.
קייפטאון – מגוון וצבע
ההתיישבות האירופית בדרום אפריקה התחילה במאה ה־16, כשקבוצת מתיישבים הולנדים ייסדה את מושבת הכף כנקודת אספקה לאוניות שעשו את דרכן מאירופה למזרח הרחוק כחלק מסחר התבלינים בין אירופה לאסיה. בהמשך הגיעו גם צרפתים, גרמנים ואנגלים. היום רבים מתושבי המדינה מדברים באפריקנס – שילוב של הולנדית, צרפתית, גרמנית ושפות אפריקאיות. המוצא המגוון של תושבי המדינה והתרבויות השונות שהשפיעו על התפתחותה ניכרים במיוחד בקייפטאון, אחת משלוש ערי הבירה של דרום אפריקה, השופעת מבנים קולוניאליים בריטיים והולנדיים לצד מבנים מודרניים, ופרושה בין הר השולחן (Table Mountain) לבין חופי הים. הרוחות היו חזקות מכדי לעלות ברכבל להר השולחן, ששמו ניתן לו בגלל פסגתו השטוחה, לכן עליתי לפסגה של גבעת סיגנל (Signal Hill) והשקפתי אל איצטדיון הכדורגל הענק שנבנה לרגל משחקי המונדיאל שהתקיימו במדינה ב־2010. מצד שני אפשר לראות את האי רובן (Robben Island) שבו היו כלואים אסירים פוליטיים בתקופת האפרטהייד, בהם נלסון מנדלה שהיה אסור במקום 18 שנה.
משם ירדתי אל בו קאפ (Bo-Kaap), אזור שכונה בעבר הרובע המלזי וגרו בו תושבים מוסלמים. הבתים באזור צבועים בשלל צבעים והיום זאת אחת השכונות והטרנדיות של קייפטאון.
נכנסתי למכולת מקומית שמנוהלת על ידי משפחה הודית. בני המשפחה הציעו לי לטעום קוקסיסטר (Koeksister), מאכל דרום אפריקאי מטוגן ומתוק, מעין סופגנייה, עם תבלינים ושבבי קוקוס. זו הייתה שעת בוקר ותושבי השכונה נכנסו לרכוש מצרכים. מתגוררים כאן מוסלמים לצד נוצרים והינדים, לבנים ושחורים, הודים ומלזים. אנגלית ואפריקנס מתערבבות כאן.
בערב לקח אותי חבר מקומי למסעדת Gold שבלב קייפטאון (goldrestaurant.co.za). זהו מבנה מסחרי שהפך למתחם של חללים שונים שבהם אפשר לאכול אוכל נפלא ולחזות במופעי מחול ומוזיקה ממקומות שונים באפריקה. הארוחה מורכבת מ־14 מנות קטנות של אוכל מסורתי כמו סלט עוף מקמרון ודג עם תרד וקוקוס מטנזניה.
לשתות יין ולהאכיל פילים
המתיישבים האירופאים הביאו לאזור הקייפ את מסורת ייצור היין, וממזרח לקייפטאון צמחה "ארץ היין" ובה אחוזות מפוארות, יקבים וכרמים אינסופיים. מזג האוויר הים תיכוני־משהו מאפשר לייצר יינות כמו גווירצטרמינר, פינוטאז׳, מרלו, פינו נואר ועוד. מקייפטאון נסעתי לסטלנבוש (Stellenbosch), עיר שקמה כבסיס אספקה ומִנהל לאחוזות וליקבים של ארץ היין. המבנה הלבן היפהפה שלידו חניתי התגלה כבית הכנסת של הקהילה היהודית הקטנה בעיר, שנבנה בשנות ה־20 של המאה הקודמת. רחובות העיר מוצלים על ידי עצי אלון ענקיים והיא משובצת מבנים ויקטוריאניים לצד ארכיטקטורה הולנדית. הרחובות היפים מלאים בתיירים ובסטודנטים הלומדים באוניברסיטה המקומית ויש כאן מסעדות טובות וחנויות משובחות.
המשכתי לבושנדל (Boschendal), אחוזה שהוקמה לפני יותר מ־300 שנה ובה מייצרים יין משובח עד היום (ביקור בחווה כולל סיור ביקב – 50 ראנד. יש להזמין מקום מראש). את הלילה עשיתי בסטלנבוש, במלון Oude Werf ("החצר הישנה" באפריקנס), הטוען לכתר המלון הישן ביותר בדרום אפריקה (oudwerfhotel.co.za), ושוכן במבנה קולוניאלי יפה סמוך למרכז ההיסטורי של העיר ולמסעדות רבות.
למחרת עזבתי את אזור הקייפ ונסעתי מזרחה אל נתיב הגנים של הכף המזרחי, דרך הנמשכת בין העיירה מוסל ביי (Mossel Bay) במערב, לשפך הנהר ציציקמה (Tsitsikamma). עשיתי את הלילה בנייסנה (Knysna), העיר המרכזית בנתיב השוכנת לגדת לגונה יפהפייה. לקראת השקיעה יצאתי ללגונה הגדולה וצפיתי בפלמינגו, כפנים וקורמורנים עוסקים בדיג ובאכילה.
בבוקר נסעתי אל שמורת הטבע ציציקמה (כניסה: 100 ראנד). פירוש המילה בשפת שבט הסאן המקומי היא "מקום של מים שופעים". נופי השמורה הם שילוב נפלא של יערות בראשית, הרים וחופי ים פראיים. לאורך השמורה מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות, ממסלול קל המוביל לגשר על נהר סטורמז (Storms River, "נהר הסערות") ועד למסלול הלוטרות (Otter Trail) הפופולרי הנמשך חמישה ימים. בחרתי במסלול קצר והלכתי בשביל המטפס אל יער נפלא. יונקי דבש צבעוניים מרחפים באויר וכשעולים בשביל רואים את נהר סטורמז ואת הגשרים התלויים מעליו סמוך למקום שבו הוא נשפך אל הים. באחד מהם חציתי את הנהר וחזרתי אל החוף הסלעי.
כדי להשלים את חוויית הטבע הדרום אפריקאית ביקרתי בפארק הפילים נייסנה (knysnaelephantpark.co.za), שהיה המקלט הראשון שנפתח בדרום אפריקה לפילים יתומים (כניסה: 275 ראנד, 125 ראנד לילד, מתחת גיל 5 חינם). המקום מאפשר למבקרים חוויה נהדרת של מגע קרוב מאוד עם החיות הגדולות והחכמות, ואף להשתתף בהאכלתן (דלי אוכל: 45 ראנד). ארוחת הערב במסעדה של המקום מול נופי החווה הייתה אחת הטובות שאכלתי בדרום אפריקה.
צילום: דודו בן צור
חג החירות
ב־27 באפריל מציינים אזרחי אפריקה את "יום החירות" (Freedom Day). בתאריך זה ב־1994 נערכו הבחירות לראשונה לאחר סיום האפרטהייד, בהשתתפות כל אזרחי המדינה מעל גיל 18 ללא הבדל צבע או גזע. בבחירות אלו נבחר נלסון מנדלה לנשיא המדינה.
חתן פרס נובל לשלום דזמונד טוטו, שלחם לביטול האפרטהייד, אמר שהתחושה באותו יום הייתה "כמו להתאהב". היום זהו יום של שמחה במדינה אבל גם של הרבה כאב וצער על מאות שנים של קולוניאליזם, הפרדה גזעית של שחורים ומיעוטים אתניים אחרים ודיכוי ברוטלי של כל ניסיון מחאה או התנגדות להפרדה הגזעית. בתאריך זה ובסמוך לו נערכים במדינה אירועי זיכרון וגם חגיגות, כמו פסטיבל הגאווה Pink Loerie Mardi Gras בנייסנה (הנמשך גם בשבוע הראשון של מאי, pinkloeriefoundation.com) ופסטיבל Afrika Burn, אירוע אזורי של קהילת ברנינג מן (afrikaburn.com).
