יעל דיין, בתור אזרחית, אישה ולסבית אני רוצה להגיד לך תודה

יעל דיין הלכה לעולמה בגיל 85, והשאירה אחריה מורשת מפוארת של קידום זכויות נשים ולהט"ב. בתור אישה ולסבית, וגם פשוט כאזרחית מדינת ישראל, אני מרגישה צורך מיוחד להוקיר תודה.

>> רצה לכנסת עם תינוק על הידיים: שגית בכנר נלחמת למען 100 אלף נשים

הפעילות הציבורית של דיין השתרעה על פני מרחבים שונים, כולל רשויות מקומיות והחברה האזרחית, אבל ההשפעה המשמעותית שלה הייתה בתקופת כהונתה כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, בין השנים 1992-2003 (כנסות 13-15).

המסירות שלה לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי התבטאה בבחירת תפקידיה והנושאים בהם עסקה לכל אורך כהונתה. היא נבחרה כיו"ר הוועדה הראשונה של הוועדה הקבועה לקידום מעמד האישה בכנסת, תפקיד בו אחזה לסירוגין לאורך כל תקופתה בכנסת, במשך שלוש קדנציות רצופות. בתקופה הזו עברו כמה מהחוקים הפמיניסטיים המרכזיים ביותר בחוק הישראלי, ובראשם – החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, התיקון לחוק שיווי זכויות האישה שהרחיב משמעותית את החוק וקבע בו את זכות האישה על גופה, הגנה מפני אלימות וייצוג הולם של נשים בגופים ציבוריים (את שניהם יזמה דיין) והתיקון לחוק שירות ביטחון, שקבע שלאישה זכות שווה לזכותו של גבר למלא כל תפקיד בשירות הצבאי, אלא אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד, ולמעשה פתח את רוב התפקידים בצבא בפני נשים.

אנחנו זקוקות לנשים רבות, אבל כאלה שגם מספיק בכירות כדי להישמע ולהשפיע, והן בעלות רצון ואומץ כדי לרתום את פועלן לקידום זכויות נשים. אנחנו זקוקות לעוד יעל דיין, לעוד כמה יעל דיין. נזכור לנצח את כל מה שעשית בשבילנו

לפעילות הציבורית של דיין הייתה השפעה עצומה על החברה הישראלית וקידום זכויות אדם, אבל דיין גם הייתה חלק מתור זהב בכנסת ישראל. תקופה שבה למרות שהיו מעט מאוד חברות כנסת, קידום זכויות נשים זכה לתנופה אדירה.

בשנים בהן כיהנה דיין בכנסת ישראל, היו מעט מאוד נשים: בכנסת ה-13 נבחרו 11 נשים, בכנסת ה-14 – 9 בלבד ובכנסת ה-15 נבחרו 14 נשים לכנסת. כלומר, נשים היו רק כ-10% מכנסת ישראל. אבל לחלק ניכר מחברות הכנסת שנבחרו הייתה תודעה פמיניסטית, והן דאגו לעבוד יחד כדי לקדם נושאים שמוכרחים להיות מעבר למחלוקות הפוליטיות של ימין ושמאל. בין הנשים הפמיניסטיות שכיהנו בתקופה הזו אפשר למצוא את לימור לבנת ונעמי בלומנטל בליכוד דרך יעל דיין במפלגת העבודה, אתי לבני בשינוי, שולמית אלוני, נעמי חזן וענת מאור במרצ ועד תמר גוז’נסקי בחד”ש.

היטיבה לבטא את זה חברת הכנסת והשרה לשעבר, לימור לבנת מהליכוד (שנבחרה לכנסת באותה השנה בה נבחרה יעל דיין), שהתקוממה מול המשמעת הקואליציונית שכפתה על הקואליציה, והנשים בה, את הפלת הוועדה הפרלמנטרית לנושא רצח נשים, בשנת 2018. לבנת שאלה במילים המפורשות ביותר את השרות וחברות הכנסת בליכוד ובקואליציה, שהצביעו נגד הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית, איך הן יכלו לעשות את זה. והזכירה שבשנת 1995 היא עצמה עמדה בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת רצח נשים בידי בני זוגן יחד עם יעל דיין, ושמדובר בנושא שחייב לחצות צדדים פוליטיים.

יעל דיין | צילום: Dan Porges/Getty Images

>> יעל דיין הלכה לעולמה בגיל 85. מיכל גרא-מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים לשעבר, נפרדת מאחת הנשים החשובות בהיסטוריה של מדינת ישראל – ומזכירה לכולנו כמה אנחנו צריכות עוד נשים כמוה

ייצוג הנשים בכנסת עלה משמעותית בעשור האחרון. אבל אם בכנסת ה-19 ובכנסת ה-20 ראינו מתאם ברור בין הנוכחות של נשים להשפעה על סדר היום הפוליטי וקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי, בשנים האחרונות יש בעיקר נסיגה חדה בכוחן של נשים סביב שולחן מקבלי ההחלטות בנושאים אלו.

בממשלה הנוכחית המצב הזה הוקצן. כיום אמנם רבע מחברות הכנסת הן נשים, אבל מידת השפעתן על הפוליטיקה המיידית ועיצוב ההסדרים שמשפיעים על החיים של כולנו בשפל מדאיג. פעם אחר פעם ניתן לראות שלא די בנשים במוקדי השפעה, אלא שלמידת בכירותן והשפעתן וכן סדרי העדיפויות שלהן בבחירת הסוגיות בהן הן מעורבות – לא פחות חשובות ממספרן המוחלט.

אנחנו זקוקות לנשים רבות, אבל כאלה שגם מספיק בכירות כדי להישמע ולהשפיע, והן בעלות רצון ואומץ כדי לרתום את פועלן לקידום זכויות נשים.

אנחנו זקוקות לעוד יעל דיין, לעוד כמה יעל דיין. נזכור לנצח את כל מה שעשית בשבילנו.

הכותבת היא יועצת ומרצה בתחומי מדיניות ומגדר, בעלת הפודקאסט "היום שאחרי המחאה". לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל