אל תשלחי תמונת עירום פן תפגעי: למה שוב מאשימים אותנו?

בוא נדבר רגע על שליחת תמונות אינטימיות ברשתות, נושא חשוב ורלוונטי לנשים ולגברים כאחד ובמיוחד לבני ובנות נוער. ולא, זה לא עניין של מין השולח. כולנו צריכות וצריכים לדעת מהן הסכנות בשליחה של תמונות כאלו ולא חסרות, ובעיקר, מה עלול לקרות לאותה נערה או נער, אישה או גבר שתמונותיהם הופצו.

>> לא רק נשים דתיות: כולנו הולכות לשלם את המחיר העצום הזה

אחרי ההקדמה הזאת, אני רוצה לדבר על קמפיין חדש על פגיעה מינית ברשתות, שיצא השבוע מטעם המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. הקמפיין האינטרנטי עלה  ברשתות בשיתוף מספר כוכבות וכוכבים גדולים כמו מתן פרץ, אושר כהן ואודיה. כל סרטון מתעסק בסכנה אחרת שעלולה להיווצר כשתמונות אינטימיות מופצות ברשת, למשל בסרטון בכיכובו של אושר כהן שמסביר את הסכנה בזיוף תמונות עירום בשימוש AI – חשוב וראוי.

איפה לקיחת האחריות?

נתקלתי בסרטון בכיכובה של הזמרת אודיה ואני מודה שהייתי מופתעת מאוד. בסרטון נראית שני (שחקנית) בעודה עומדת לשלוח תמונה אינטימית לעידו. אודיה מגיחה ומסבירה ששני עומדת לשלוח תמונה ש"יכולה להרוס לעצמה את החיים". היא גם מפרטת שעידו, כבר הפיץ תמונות כאלו בעבר. לאחר שליחת התמונה, לדברי אודיה, שני "תישאר עם הפגיעה, עם הטעות הקשה שהיא יכולה למנוע". ובכן, מסתבר שאם את רוצה למנוע אסון, כדאי לך להיות זהירה ולהימנע מראש. כביכול מסר אחראי כי שני היא ילדה תמימה וייתכן מאוד ששני גם עושה טעות. אבל העבריין, שכבר יש לו ניסיון בהפצה, הוא עידו. ומישהי חייבת להגיד את זה.

"בסרטון אודיה מסבירה ששני עומדת לשלוח תמונה ש'יכולה להרוס לעצמה את החיים'. היא מוסיפה שעידו כבר הפיץ תמונות כאלו בעבר. שני אולי טועה, אבל העבריין, שכבר יש לו ניסיון בהפצה, הוא עידו. ומישהי חייבת להגיד את זה"

 

לא ברור איך במשך סרטון שלם אף אחד לא מזכיר בכלל, שהעבירה חלה על הפצת התמונות, ויש גם חוק כזה: הפצת סרטונים או תמונות אינטימיות של אדם ללא ידיעתו וללא הסכמתו היא עבירה פלילית שגזר דינה עד 5 שנות מאסר. צריך לדבר על מניעה. חשוב לעודד שיח עם בני נוער ולדבר על זה שלא כל אדם שאנחנו פוגשים או פוגשות מרוויח את הזכות לתמונות של הגוף שלנו. גם אם מדובר באדם שאנחנו בזוגיות איתו, הוא יכול יום אחד לפגוע בנו ולהשתמש בתמונות האלו, שלא נדע. אפשר גם לציין שטמונה סכנה אם תמונות כאלה סתם שמורות בגלריה של הטלפון, מבלי שנשלחו, מהאפשרות שאולי המכשיר יגנב. בקיצור, ישנן הרבה דרכים לתקוף ולהציף את הנושא החשוב הזה.

אבל הדרך התמוהה שבה בחרו אנשי המטה להגנה על ילדים ברשת להציג את הסכנות, היא יוזמה בכלל של שני ש"תהרוס לעצמה את החיים". השיח הזה הזכיר לי את הקמפיין "תשמרי על הכוס שלך" שהיה בשנת 2014 ומטרתו הייתה להזהיר נשים מסם אונס בכוס המשקה שלהן במהלך בילוי. עשור אחרי, ואנחנו בדיוק באותו מקום. במקום לדבר על העבריין, על הענישה, על הפשע החמור – אנחנו ממשיכים לחנך נשים כיצד למנוע ולהימנע. נשים הן האשמות על המיניות שלהן. האם הטיעונים האלו לא מזכירים לכן האשמות של "מה היא לבשה" מול בנות שנפגעו מינית? זו האשמת הקורבן קלאסית, הפעם במסווה של מודרניות ובחסות קמפיין מדיני. אני תוהה איפה הגבול. הרי אפשר גם לא לצאת מהבית כדי לא להידרס. אני יודעת שזה טיעון זול, ואני מצטערת על ההקבלה המתבקשת, אבל השיח הזה שבו נשים ממשיכות להיות אשמות בהכל, מתיש אותי.

"זו האשמת הקורבן קלאסית, הפעם במסווה של מודרניות ובחסות קמפיין מדיני. אני תוהה איפה הגבול. הרי אפשר גם לא לצאת מהבית כדי לא להידרס. השיח הזה שבו נשים ממשיכות להיות אשמות בהכל, מתיש אותי"

 

נכון, צריך להיזהר. צריך להיות חכמות, אין ספק. אבל מה אם מדובר בבן זוג מזה עשור? מה אם זה אבא של הילדים שלך? ומה אם את סתם ילדה שעושה טעות איומה? לא ראוי שתדעי שגם אם טעית, העבריין הוא המפיץ? הוא זה שהחוק חל עליו? אודיה אומרת בסרטון: "כי זה פשוט, כשלא רוצים להיפגע – פשוט לא לוחצים". אז לא, זה לא פשוט. החיים יותר מורכבים מזה. צריך לדבר על הנושא הזה ברגישות ובחוכמה ובעיקר צריך לשנות את שפת החינוך. אז תהיי חכמה ואחראית, אבל תדעי תמיד: את לא אשמה, גם אם טעית. לעבריין מגיע להיענש ואנחנו איתך.