אובחנתי עם אוטיזם בגיל 27. זו המתנה הכי גדולה שקיבלתי

"להרגיש שונה" תמיד היה חלק מהותי ממי שאני, אבל רק כשהתחלתי לעבוד עם מבוגרים אוטיסטים הבנתי שהשונות הזו היא המתנה הגדולה ביותר שאני יכולה להעניק לעולם.

>> ליהיא לפיד מרגשת עד דמעות: "28 שנה שאת הילדה המיוחדת שלי"

בילדותי, תחושת הזרות הייתה נוכחת בכל מקום. המחשבות שלי היו מסודרות בצורה שונה מאחרים, התחושות שלי היו עזות יותר, והתגובות שלי לא תמיד תאמו את הציפיות החברתיות. ניסיתי להתאים את עצמי, אבל לעיתים קרובות הרגשתי שאני כמו אדם המנסה להסביר שפה שאיש מלבדי לא מבין. היו רגעים בהם מצאתי נחמה, במיוחד כאשר פגשתי אנשים שאיתם הרגשתי שאני לא צריכה "לתרגם" את עצמי.

הכוח שטמון בשונות

נקודת המפנה הגיעה כשהתחלתי את לימודיי האקדמיים לפני כשלוש שנים. בלחץ הלימודים, המטלות האינסופיות והאינטראקציות החברתיות המרובות, הבנתי שהתחושות האלו, שהיו תמיד חלק ממני, הן חלק ממה שמכונה אוטיזם. האבחון הפך את הקשיים שלי לסיפור שמתחיל להתבהר: במקום להיאבק, הבנתי שהייחודיות שלי יכולה להפוך לכלי רב עוצמה.

בשנה השלישית ללימודים בחרתי לעבוד ב"כפר עופרים" של אלו"ט – בית לחיים למבוגרים אוטיסטים. מההתחלה הרגשתי שזה המקום שלי. חוויתי קשרים אותנטיים ועמוקים עם הדיירים, בהם הרגשתי שהם מבינים אותי כמו שאני מבינה אותם. במהרה הבנתי שזה לא רק עניין של אינטואיציה – זו הייתה היכולת שלי לחוות את העולם דרך העיניים שלהם: להרגיש את המורכבויות הקטנות, לזהות את הצרכים המיוחדים ולראות מעבר למגבלות.

במפגשים שלי איתם גיליתי שאני מביאה משהו ייחודי לשולחן – יכולת לראות את התמונה הרחבה מבלי לפספס את הפרטים הקטנים ביותר. אני מאמינה שאוטיזם מעניק לי ראייה אחרת: יצירתיות, סבלנות בלתי מתפשרת, ויכולת לחשוב מחוץ לקופסה. למדתי שהאתגרים האישיים שלי הפכו לכלים משמעותיים בטיפול שלי באחרים.

"במקום להתמקד בקשיים, אני מאירה את היכולות הייחודיים של כל אדם – זו לא רק גישה טיפולית, אלא דרך חיים. היום, בגיל 28, כשנה אחרי שאובחנתי על הרצף, אני יכולה לומר שבזכותם, אני לומדת כל יום על עצמי, על העולם ועל הכוח שטמון בשונות"

 

שיעור בקבלה

המפגשים עם הדיירים היו עבורי שיעור על אמפתיה, קבלה ואותנטיות. אני מבינה את התסכול כשלא מצליחים לבטא במדויק חוויה פנימית, ואת הצורך בשגרה כעוגן בעולם משתנה. במקום להתמקד בקשיים, אני מאירה את היכולות והכוחות הייחודיים של כל אדם – זו לא רק גישה טיפולית, אלא דרך חיים. היום, בגיל 28, כשנה אחרי שאובחנתי על הרצף, אני יכולה לומר שבזכותם, אני לומדת כל יום מחדש על עצמי, על העולם ועל הכוח שטמון בשונות. המרחב הטיפולי שלי הפך למקום של הקשבה עמוקה, של אמונה בלתי מתפשרת ביכולת האנושית, ושל חיבור אמיתי בין אנשים.

יום ההתרמה השנתי לאוטיזם בהובלת אלו"ט ועמותת אותי יתקיים ביום שלישי, ה-19 בנובמבר 2024: יום ההתרמה השנה הוא בסימן המאבק לשימור הרצף של שגרת חייהם של ילדים ובוגרים ובוגרות עם אוטיזם בישראל, במיוחד בתקופת המלחמה. השגרה היא עוגן חיוני בחיי אוטיסטים. הסדר הקבוע והידיעה מה צפוי בכל שלב ביום, מעניקים להם ביטחון ומאפשרים להם להתמודד עם אתגרים נוספים.

הכותבת היא יעלה בר דוד, סטודנטית לריפוי בעיסוק העובדת עם מבוגרים אוטיסטים ב"בית לחיים" ובמרכז היום "כפר עופרים" של אלו"ט