יש לי בית ריק: גירושים זה מודל גאוני, הנה אמרתי את זה

אחרי שההסכם נחתם, הימים חולקו בינך לבין אב ילדייך, הלב כבר נשבר לאלפי רסיסים, הפחד מלישון לבד הפך לחבר והדמעות על הקשר שנגמר כבר יבשו, מגיע הרגע המיינד בלואינג מכולם. הילדים אצל אבא שלהם, את נכנסת הביתה, מדליקה את האור, מסתכלת סביב ומבינה משהו מדהים: יש לך את כל הבית לעצמך. בלי ילדים, בלי מחויבויות, רק את, הרצונות שלך וכל הפאן שיש לבית ריק להציע.

>> הפרי האסור: מתח מיני מחוץ לנישואים – מזל טוב, את אנושית

גירושים הם אמנם רכבת הרים רגשית וטלטלה משמעותית, הרס ובנייה מחדש, אבל יש צד אחד בגירושים שכמעט לא מדברות עליו: החופש שמגיע עם העובדה שאת לא אימא 24/7. פתאום את לא בת זוג של מישהו, ולא צריכה להיות כל הזמן לצד אנשים, אהובים ככל שיהיו, תחת אותה קורת גג. ולא מדובר בחופשה קצרה, אלא בזמן קבוע שהופך לחלק מלוח הזמנים שלך.

שתרים את ידה האימא שלא סובלת מעומס יתר של מחשבות, מטלות, אחריות וג'ינגולים. כשאת מתגרשת, פתאום מתפנה לך זמן יקר שהופך לאחד המשאבים החשובים ביותר בחיים שלך. זמן להיטען, להשלים דברים שדחית, לטפל במטלות, לעשות פילאטיס, לצאת לבלות, להשלים שעות שינה אחרי שנים של הריונות, הנקות ולילות עם תינוקות שמתעוררים, ובעיקר, זמן לעשות מה שאת ורק את רוצה. אז אנחנו כאן כדי להגיד את זה בגלוי: יש כאן סטארט-אפ שיכול לעשות לך ממש טוב. וברגעים שבהם את קצת מתערערת, הנה כמה דברים שכדאי לזכור.

געגועים זה בריא

דעה לא פופולרית: יש משהו בריא בגעגוע, גם לילדים. נכון, זה לא אידיאלי שהילדים עוברים מבית לבית, ויש בזה קושי. אבל החיים מורכבים, ויש דברים הרבה יותר גרועים שיכולים לקרות לילד מאשר לגדול בשני בתים שבהם אוהבים אותו. כשמתגעגעים, יש זמן לחשוב על הקשר, לצאת מהאוטומט ולהיערך למפגש המחודש עם כוחות מחודשים. ואז המפגש מקבל שוב קצת מההתרגשות שאובדת כשחיים בחפיפה מוחלטת. וגם הגעגוע שלהם אלייך הוא לא בהכרח דבר רע: הוא מאפשר להם לחוות אותך כאדם נפרד מהם, עם חיים משלך, ולגלות מחדש את הקשר ביניכם בכל מפגש.

את הופכת לאימא טובה יותר

אין אדם שאנחנו אמורות להיות איתו כל הזמן, לא בן הזוג, לא הילדים, לפעמים בקושי את עצמנו יש לנו כוח להכיל, אז ודאי שלא עוד אדם, אהוב ככל שיהיה, מסביב לשעון. כמה שאנחנו אוהבות את הילדים, אנחנו לא חייבות להיות איתם 24/7. זה לא בהכרח טוב להם, וזה בטח לא טוב לך. כשיש באופן קבוע כמה ימים בנפרד, את טוענת מצברים, וכשאתם מתאחדים את מגיעה לילדים עם יותר סבלנות, כוחות, התרגשות ורצון להיות איתם. וגם הילדים מרוויחים מזה, כי הם מקבלים אימא במאה אחוז, ולא אמא שמנסה להחזיק במקביל עוד 56 מחשבות שונות.

את חוזרת להיות אדם בפני עצמך

להיות לבד זה כיף, ולכיף יש משמעות אדירה לרווחה שלך. ללכת בלי חזייה, לאכול קורנפלקס מהקופסה, לשים את המוזיקה שבא לך לשמוע, לצאת כשמתחשק לך או להישאר בבית, את מחליטה. זה מחזיר לך אוטונומיה ומזכיר לך שאת לא רק אימא של, בת זוג של, עובדת של או בוסית של. זו הזדמנות לשים את עצמך במרכז. לא כוויקאנד אחד פעם בחצי שנה, אלא כעוגן קבוע, בכל שבוע מחדש.

הזדמנות לצמיחה

לפעמים דווקא בתוך השבר נפתח חלון לעשות דברים שכבר שנים חיכו לתורם. לא פעם אנחנו נסחפות אל הדרישות התובעניות של החיים, והחלומות נדחקים הצדה לטובת ההישרדות. הזמן שהתפנה הוא הזדמנות לעשות את כל מה שלא הספקת: לפתח את העסק, לראות סדרה, ללמוד שפה או ללכת לסדנה. את מחליטה איך להשקיע בעצמך, אבל תעשי את זה. זו הזדמנות שקיבלת מהנסיבות, וזו הדרך להוציא מהן את המיטב.

להתאהב שוב (גם בעצמך)

זה נכון שלא קל בשוק הדייטים, אבל את, שיצאת ממערכת יחסים, יודעת בדיוק מה לא יעבוד שוב. את מגיעה עם ניסיון, עם ידע שצברת ועם היכרות מעמיקה יותר עם עצמך מאשר כשהיית רווקה בפעם הקודמת. והיי, את גם אימא, שזה אחלה סטטוס לחזור איתו לשוק. נכון, לא בהכרח יהיה קל בדרך, אבל תחשבי על הפוטנציאל: תוכלי להתאהב שוב ולחוות מחדש את הפרפרים וההתרגשות של להכיר אדם חדש שיכניס לחיים שלך משהו טוב. ותכלס, עכשיו כשאת פנויה, כל האפשרויות פתוחות.

אנחנו לא אומרות שגירושים זה קל, אבל לפעמים נדמה שנעשה להם יחסי ציבור שליליים גם במקומות שבהם אפשר קצת להרים. יש לא מעט יתרונות לחופש שאת זוכה לו, ואת עשויה להרגיש אותם די מהר, ואין שום בושה בליהנות מהם קצת. קצת הרבה.