חתונה ממבט ראשון: המהפך של צוקית

מה תהיה ההחלטה של צוקית? | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"
מה תהיה ההחלטה של צוקית? | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

תנסו להיראות מופתעים: בת-אל ויוגב נשארו ביחד, אורטל ועידו לא. שוקינג, אה? הערב, לעומת זאת, פרק הסיום האמיתי של "חתונה ממבט ראשון" יהיה הרבה יותר מסעיר. ההערכה שלנו - צוקית הולכת להפתיע, ובגדול

88 שיתופים | 132 צפיות

חברות וחברים, מחר בבוקר נקום כאנשים חופשיים. אנשים שיודעים אם שירי בחרה בלירן, אם אלון סופג את דיקלה, אם צוקית מכילה את דודו – אנשים שכבר לא חיים מפרומו מופרך אחד לשני. וכן, זה יקרה רק מחר, כי "חתונה ממבט ראשון" שוב שיקרה לנו, שקר אחרון ומתוק. הבטיחו לנו פרק סיום כפול ופריקת מתח שתימשך יומיים – אבל מה שראינו אמש היה רק הקדמה רפה, לא הדבר האמיתי ולא חצי ממנו. הדרמה תתחיל ותיגמר הערב. בפרק של אתמול סיפרו לנו את כל מה שידענו: בת-אל ויוגב נשארים ביחד, אורטל ועידו לא. מישהו באמת האמין שמשהו אחר יקרה?

ונתחיל בחלק השמח: שריינו את עומר אדם לבריתה, בת-אל ויוגב זו אהבה! צהלולים! אני מודה שלרגעים, בשלבים מוקדמים יותר בתוכנית, חשדתי שכל ההרמוניה הזו היא הרמה להנחתה, עד לרגע שבו ההפקה תשבור לנו את הלב. שבת-אל מזייפת הרבה יותר משנדמה, שמי יודע מה עובר ליוגב בראש ושהקשר הזה ייגמר בפרידה ידידותית בצ'ק אין, רגע לפני שבת-אל עולה על מטוס בחזרה לניו יורק. אבל כבר שבועות שהנושא מושתק, וזמן המסך של בת-אל ויוגב מוקדש יותר לליטופים ופחות לשיחות על רילוקיישן. בשלב זה, הכימיה בין בת-אל ויוגב נראית כל כך חזקה, שגם אם היא מושתתת על זיוף הדדי זה כבר לא משנה. "את יודעת שאת אהבה?", שואל יוגב בדייט האחרון שלהם לצניחה חופשית בהפתעה, וכבר לא אכפת לי שצניחה חופשית הפך להיות לבילוי הכי בנאלי ולא מפתיע בעולם – הבחור הזה מתחיל להסתמן כמתוק אמיתי.

יוגב ובת-אל. יודעת יודעת | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"
יוגב ובת-אל. יודעת יודעת | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

בת-אל צונחת, צורחת, אומרת "כפרה!", ונפרדת מיוגב ליומיים שבסופם יגיעו אל הפסיכולוגים שלהם ויספרו להם מה נהיה.  בת-אל מגיעה ראשונה – חשופה, מאושרת ונטולת פאסון. טוב, הכי נטולת פאסון שאפשר להיות בפן מקלות ועקבים של 20 סנטימטר. היא מודיעה לפסיכולוגים, ואחר כך ליוגב, שהיא בעניין, אפילו קוראת לו מכתב אהבהבים שהכינה מראש. יוגב הנרגש מאשר שהכל הדדי. מרוב אהבה יוקדת השניים כמעט מסלקים את הפסיכולוגים ומתחילים לעבוד על ארבעת הילדים שהם רוצים. אבל כל הזמן הזה, בת-אל משמיטה פרט די חשוב – היא לא מודה בכך שבעצם החליטה להישאר בתאשור ולסגור את עסק השקר-כלשהו שלה בניו יורק. בת-אל כנראה גאוותנית מכדי לומר בקול רם שאחרי כל הזמן הזה, היא הבינה שהיא לא קארי ברדשאו, מישל אובמה או שריל סנדברג – ושלחזור לישראל  זו לא הקרבה מקצועית עבורה. הרי בסוף זה לא רק יוגב שמוצא חן בעיניה אלא גם החיים עם צבע אדום, טחינה גולמית, מחמאות על הסירים שהיא מעמידה ואחות צעקנית בדלת ליד. בא לה טוב כל זה, לגברת מנהטן.

אלא אם כן אני טועה, ובת-אל חושבת שיוגב יבוא איתה לניו יורק עכשיו "לסגור כמה עניינים" כפי שהגדירה זאת בעבר. מסופקתני שזה המצב. זה משהו שאם באמת היה קורה הייתי מצפה שיהיה מדובר בפרק הסיום, אבל אין אליו כמעט התייחסות. דני רומז לרגע שיש כאן אתגר גאוגרפי, אבל גאה בשניים שהצליחו לקבל החלטה מבלי להתייחס אליו הפעם. "הוכחתם שאפשר להתגבר על מכשולים", הוא מכריז. טוב, זה לא ממש מכשול אם שמים אותו בצד, לא? בעיני אין שום מכשול – בת-אל נשארת בארץ ופוצחת בסבב אודישנים לריאליטי בישול ויוגב עושה כל מה שהוא יכול כדי שהיא תתעבר עוד לפני הסתיו. כולם מרוצים. אפילו אחותו.  וגם אני. עשו לי חשק להתאהב, שני אלה.

מהשמיים של בת-אל ויוגב, אנחנו נופלים לאדמה החרוכה של עידו ואורטל. במקום דייט אחרון בין עננים, הם מפיקים פיקניק לא אטרקטיבי על כמה רגבים, כי אין ממה להתרגש כאן: אורטל ועידו יודעים בדיוק איפה הם. הם גם לא צריכים להיפרד ליומיים, כי הם היו פרודים כל הזמן הזה. אבל בעודם מסכמים את חוסר הכימיה שלהם, אורטל מוצאת הזדמנות אחרונה לעקוץ את עידו עם ה"פעם ראשונה שמישהי לא נמשכה אליך?", המתנשא שלה, ועידו מנסה לחנך אותה בפעם האחרונה עם "יש לך תפיסה לא נכונה של גבריות" – למרות שיכול היה פשוט לספר כמה כואב היה לקבל ממנה יחס כל כך גרוע.

אורטל ועידו. יאללה ביי | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"
אורטל ועידו. יאללה ביי | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

אמרתי בעבר ואומר זאת שוב: אורטל ועידו הם הזוג שהתנשק שיכור במועדון ואחר כך התעורר בבוקר והבין שבעצם לא. רק שה"מועדון" היה החתונה שלהם, והבוקר עם הכאב ראש נמשך חודש מסויט, עבורם ועבורנו. סבלנו מהיחס של אורטל לעידו בתקופה הזו, ולא קנינו את מאמציה להתחבב מחדש בפרקים האחרונים. אישית, הייתי בשלה מאוד לא לראות אותה על המסך יותר, אבל דווקא בסצנה האחרונה לפני המפגש עם הפסיכולוגים אורטל הצליחה לגעת בלבי. בעודה נוהגת ומספרת למצלמה שעצוב לה שהיא לא הצליחה להתאהב, היא מזילה דמעות אמיתיות. הכאב על חוסר הרגש, על הכלום הזה, הריק הגדול, שמאיר בנאי זכר צדיק לברכה ביטא כל כך יפה בשיר "אהבה קצרה", הוא אמיתי. מאיר ידע – אפשר להתאבל גם על מה שמעולם לא היה חי. על אובדן החלום. בפעם הראשונה אני מרגישה חמלה כלפי אורטל. ועידו? אני עדיין לא יודעת עליו כלום. בחור נחמד. הפסיכולוגים גאים בשניים על שעמדו בתנאי החוזה ונשארו עד לכאן. אני פשוט שמחה שזה נגמר.

אז מה היה לנו?

הזוג שבטוח היה נשאר יחד – נשאר יחד.
הזוג שבטוח היה נפרד – נפרד.

ומה עם כל השאר? אותם ראינו בדייטים אחרונים, שבחלקם ניסו לרמוז לנו מה עומד לקרות, ובחלקם לא נתנו לנו כלום. דיקלה ואלון יושבים על כיסאות של כתר פלסטיק, שותים יין ודיקלה אומרת כמה פעמים את צירוף המילים "אי שקט". "יהיה לנו סיפור לספר לילדים שלנו", מודיע אלון, אבל הוא לא דיבר בהכרח על ילדים משותפים. מה זה אומר? לא ברור. שירי ולירן יוצאים לעוד בילוי תל אביבי על מנת לדוש בנושא האהוב עליהם: כמה שירי מהממת וכמה לירן מכיל את זה ששירי מהממת. "אתה תמיד ידעת להגיד מה שאני רוצה לשמוע", מהרהרת שירי בקול, כשברור שהיא מתכוונת למילה "כן". לירן מופתע ונבוך מהנחמדות היחסית של שירי. שירי מאוכזבת שלירן לא התאכזב ממנה הפעם. מה? לא משנה. נדע בקרוב.

דיקלה ואלון. יהיה מה לספר לילדים, אבל לא בטוח שהילדים יהיו משותפים | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"
דיקלה ואלון. יהיה מה לספר לילדים, אבל לא בטוח שהילדים יהיו משותפים | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

שרונה וליאור גם עושים משהו. הייתי רוצה נורא לספר לכם מה הם עושים, אבל בדיוק הייתי צריכה לנקז את טוחן האשפה שלי וזה היה יותר מעניין. אין ספק שההחלטה של שרונה וליאור אם להישאר יחד או לא, היא אחד הדברים הכי לא חשובים שיכולים לקרות, לא רק למדינה שלמה אלא גם להם.  כי הרי לא משנה אם ביחד או לחוד – איש לעולם לא באמת יוכל לאמת ששרונה וליאור קיימים.

הפרק נגמר רגע לפני החלטתה הדרמטית של צוקית לגבי העתיד שלה עם דודו. נדמה שבקשר לשני אלה סופקו לנו הכי הרבה רמזים על מה שעומד להתרחש – ושלמרות שדודו היה נקניק לאחרונה וצוקית נורא התאמצה, היא בעצם תזרוק אותו. יהיה כאן היפוך של הרגע האחרון עם מסר מעצים: אף אחד לא שם את בייבי בפינה, ואף אחד לא לוקח את צוקית שלנו כמובן מאליו. כן, צוקית עשתה שמיניות באוויר מול  דוכס הפאסיב אגרסיב, שעד הרגע האחרון זרק לה מסרים סותרים ("אני אתגעגע אלייך, למה את נוגעת לי באוזן?"), אבל המילה האחרונה בסוף תהיה שלה.

נרחיב על כך מחר, בזמן שנערסל את הכישלונות, נחגוג את ההצלחות ונישא מילות סיכום אמיצות. אתם קולטים שגם אנחנו עומדים להיפרד?  לפחות התמסרנו לתהליך, הייתה לנו אחלה חוויה, וכמו שהוגה הדעות ליאור היה מנסח את זה: "עבדנו על עצמנו ים".

נתראה. תתלבשו יפה!