חתונה ממבט ראשון: חיה מבינה שדפקו אותה

אומרים שהגברים בוכים בלילה, או לכל הפחות בלילה הראשון של ירח הדבש שלהם. ואכן, ימים לא פשוטים עוברים על החתנים הטריים של חתונמי בכל רחבי הגלובוס. לפחות לאחד מהם יש סיבה טובה לפרוץ בבכי, אבל עוד נחתום בזה. וכן, אני יודעת שהכי דחוף לברר האם רוני הפילה על שקד את הפצצה הרגשית שלה לפני נתב״ג? או שמא הצליחה לארוז אותה לבד ולהעביר אותה במכס מבלי שישים לב? מצד שני, חיכיתן כל כך יפה שלושה ימים – אז תמתינו עוד קצת ברשותכן, כי צריך לדבר על חיה, מור והספייס המביך שבסוויטה.

>> לכל הטורים והכתבות על "חתונה ממבט ראשון"

חיה ומור תקועים ביציע

ראשית, אפתח בברכה כנה למור ולא רק על הנישואים הטריים. רגע לפני הסלואו המביך, הוא סוף כל סוף הצליח לגנוב 15 שניות שלמות של שקט ואפילו לסיים סיגריה שלמה מבלי להיחנק מצ׳ייסר – היישר אל זרועותיה הנבוכות של חיה שעומדת לגלות שהיא על תקן עובדת סוציאלית גם מחוץ לדיי-ג׳וב שלה. בתחילת הנסיעה הראשונה, עוד ניכר כי שניהם ניסו להעמיד פנים שהכל קול, כשבפועל חיה כל כך רצתה אישור חיצוני שמור בעניין שלה כשהוא מצדו, עדיין לא הצליח לעכל את הפרידה מהספייס שלו וחושש שכל התהליך הזה קצת מאולץ לו מדי פתאום. אבל כאילו, יש מצב שאחרי כל כך הרבה צ׳ייסרים הוא פשוט שכח באיזה פורמט טלוויזיוני מדובר ומה סיכויי ההצלחה הנמוכים שלו.

לכאורה, מור עדיין לא מוכן לשחק את המשחק של "אשתי ובעלי". כלומר הוא כן, אבל בקטע הכי רע שיש. כי מסתבר ש-36 שעות בחברת אשתו הטרייה מספיקות לו כדי לעשות פאסט פורוורד לחיי הנישואים בפריפריה. הוא שולח אותה למקלחת, מבקש "שחורים" שיוכל לפצח מול משחק כדורגל של הליגה הספרדית ומציע לה לחזור תוך 70 דקות. או לפחות עד המחצית. אני יודעת, רומנטי כמו חופשת סקי צרפתית שהולכת להפיל אותך על התחת לא מעט פעמים. וזה עוד לפני שהם הולכים לגלות במפגש הזוגות על סיישל, פוקט ומלגה.

בשלב זה, השתיקה של מור כבר לא חמודה, כשבארוחת הבוקר הוא אפילו לא טורח להקשיב לחיה. זה לא שהוא חלאה, הוא מסוג האנשים שצריכים שיתנו להם ספייס כדי שירגישו בנוח להתקרב (הייוש חח) – והוא בהחלט מבין שחיה לוקחת את כל העניין הזה מאוד ברצינות ועבורה כל הקונספט הזה הוא אמיתי – ועדיין, לא מעניק לה את המינימום ההכרחי, או סתם נותן לה את התחושה שהיא רצויה. או לכל הפחות שהוא מרוצה מהשידוך הזה.

בהתאם, חיה מבינה שדפקו אותה עם התפקיד של הקפטנית שמובילה את הקבוצה. למרות שהכי בא לה גבר-גבר שיעוף עליה. או בשפה של מור: היא גם תשמח לקבל את הכדור מדי פעם (עשיתי סבבה את המטאפורה של הכדורגל?). בינתיים, חיה בעיקר מרגישה שהיא מפריעה למור להתפנן בחופשה בקלאב מד, נעלבת ובצדק. זה אולי מצחיק שאנשים נופלים בשלג. אבל אולי גם חבל שמור לא מצליח להרים אותה – מילולית ופיגורטיבית.

רוני ושקד ברוטב דגים

דיסקליימר: לא יהיו פה השחרות על רוני והאקס המסתורי. אני מבינה, הפמיניזם התאבד, כל הנשים חזרו להיות נחשות ולדבר על סיסטרהוד וזה מגונה כמעט כמו לדבר על שלום עם אויבים (או לריב על פוליטיקה בהאני מון כמו איילת ושחר) – אבל אני אקח את הסיכון כי רוני עשתה את המעשה האמיץ והכנה וסיפרה לשקד על הבחור מהעבר בטרם ינחתו בפוקט. מודה שזה מוזר שדווקא במעצמת ניתוחי הטרנספורמציה, שקד הולך על "דובי לא-לא", שנורא כועס כי זה לא פייר שהוא התנזר לפני האודישנים ורוני לא. זה לא משנה לו שרוני חתכה מהבחור, בחרה בו ובחתונה ובעיקר החליטה לבנות את הקשר הזה על יסודות בוגרים, כנים ושקופים. כאילו מה האלטרנטיבה? להשלות, להסתיר ולחרטט אותו? זה המעשה המוסרי? סתם, סליחה, אנחנו בישראל 2025 ומוסר זה לשמאלנים בוגדים ואישה צריכה להגיד תודה שבחור נחמד עם עבודה סבבה בעניין שלה בכלל. אני אלך למטבח ואסתום עכשיו.

אז כן, אני עפה על הכנות של רוני גם כשזה לא נעים. כי המציאות היא דבר לא נעים ואם תשקרי לגביה, היא תמיד תמצא את הדרך הכי גרועה והטיימינג הכי מעפן להתפוצץ לך בפנים. ואם שקד מנסה להיות ערס-פואטי-היפר-אותנטי עם סתירות פנימיות, רוני באמת משלמת את המחיר של האותנטיות שלה. אבל בגלל זה אני גם מאמינה לה כשהיא חושבת ששקד חתיך. גם כשהוא נחנק מקוביית חמאה. אם זו לא חיבה אמיתית, אני לא יודעת מה כן. וחשוב לומר, זה מאוד מבאס עבור שקד להיכנס לתהליך כל כך אינטימי וחשוף בידיעה שאתה עלול לסיים בתור הריבאונד הכי מתוקשר בישראל.

ועדיין – אקס נכלולי שנזכר בך רק כשעברת הלאה, זה עניין שאפשר להתגבר עליו. על פאסיב-אגרסיב וטיפולי שתיקה כמנגנון התמודדות כשאתה פגוע, פחות. אבל רוני יותר זורמת ממני והיא מחליטה לקחת אחריות על הרגשות של שקד, היא ממלאת את השתיקות באלכוהול, הומור, בהקראת התפריט של קלאב מד ובהטבעת המזון והרגשות שלהם בפיש-סוס. היא מכילה את הפצע שנפער באגו שלו, היא לא נעלבת כשהוא מוריד את הטבעת בעצבנות והיא לא יודעת שהוא הלך להתבכיין בטסטות שלוקח לה שעה וחצי להתארגן.

כשרוני מנסה למנות בפניו את כל הדברים שהיא אוהבת בו, שקד שומע רק את מה שהיא לא רואה או אומרת. שזה הרבה מילים כדי להגיד: שקד יפה שלי, בת זוג היא לא תחליף לביטחון עצמי. כשהיא מנסה להבין אם הוא נמשך לנשים יותר "עשויות", הוא מתגונן ומשיב לה במטאפורות אלגנטיות כמו: "את תל אביבית שיוצאת למסיבות ומריחה בשירותים" (סטייל אחי) – כשבסאבטקסט אפשר לשמוע את רוני בעצם אומרת: "אתה חתיך וחמוד לדעתי, ואני אולי קצת חסרת ביטחון לגבי המראה שלי אבל בסדר". המאמצים הכבירים שלה להקליל צולחים לבסוף ונדמה שהיא באמת מחבבת אותו. וחשוב לומר שלמרות כל השייד אני חושבת ששקד בחור ממש מעורר הזדהות ושידוך הגון והולם. אז אפרגן לו ואסכם במילותיו: "יש פה אווירה של שלשול". פייר, מעריכה הומור הפרשות. עד קלקול הקיבה הבא.

איילה ושחר – מירח דבש להלוויה

אוףףףף, איך לא רציתי שההאני מון שלהם יסתיים ככה. עם טיסה בהולה להלוויה של שלמה גל, אבא של שחר. כשהוא מלווה בצוותי צילום ובאשתו הטרייה והטלוויזיונית באחד הימים הקשוחים בחייו. זו חוויה איומה שמגיעה דווקא אחרי יממה די מתוקה ומנחמת של השניים, כשהאחד עדיין מתרגש מהגלים, הדקלים, השייקים והחיבוק שקיבל מאבא של איילה אחרי החופה. הם נהנים, גם כשהוא נוחר בלילה. והם שומרים על אופטימיות זהירה בידיעה שיש דברים יותר גרועים מלראות כדורגל בערב הראשון של ההאני מון שלך. וזה כמובן – לריב על פוליטיקה בערב השני, רק כדי לגלות ששניכם עשויים להיפגש רק בפורמט של דרבי פוליטי.

זו הפעם הראשונה בירח הדבש, שהאופוריה של שחר ואיילה נסדקת כשהם מפסיקים להשתכר משייקים ומגלים שהם עומדים מול בני אדם אמיתיים. עם מגרעות, חסרונות וכל השיט הזה. בעוד שהמטפלת מבין השניים הכינה את עצמה לקרייסס, שחר לקח את זה קצת יותר קשה, אבל מיד טופל על ידי זוגתו הטרייה בחום, אהבה ומשיכה שכבר די ניכרת ביניהם. שזה מעולה כי ויכוחים זה דבר די לוהט בסופו של דבר.

כאמור, ירח הדבש הכי תפקודי עד כה נקטע בנסיבות טרגיות שעשויות להפוך למבחן זוגי דרמטי. כשלצדו עומדת אישה אמפטית שגם מבינה דבר או שניים באובדן, יש מצב שמדובר באירוע מכונן שיגדיר לא מעט יסודות בזוגיות החדשה שלהם.